השאלה שבכותרת נידונה בבג"ץ בגילגול שלישי לאחר שנדונה תחילה בבית דין אזורי ובערעור בבית הדין הארצי.

מעשה שהיה כך היה: חבר קיבוץ תל יוסף ששימש כמנהל המדגה (אישיות משפטית נפרדת) מאז שנת 1988 פוטר מתפקידו בתחילת 2011.

בעקבות פיטוריו עתר המנהל לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת לקבלת פיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, פדיון חופשה ועוד (981,160 ₪ כולל ריבית והצמדה). אגב, עתירתו המקורית היתה כנגד עצם פיטוריו ואולם בעקבות תביעה שהגישו המדגה והקיבוץ בסך 5 מיליון ₪ בגין נזקים שלטענתם גרם כמנהל המדגה שינה הוא את תביעתו.

בית הדין האזורי קבע כי החל מהיום בו שינה הקיבוץ את אורחות החיים בו היינו הפך ל"קיבוץ מתחדש" (ב-2002), התקיימו יחסי עובד מעביד בין העותר למדגה ולקיבוץ.

בג"צ 2037/14 אבי בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה, דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית, קיבוץ תל יוסף אגודה שיתופית, פס״ד מיום 06/07/16

לפני כ-25 שנים נחתם חוזה בין משה למושב כפר יחזקאל להקצאת קרקע למטרת מגורים במושב. כאשר ביקש משה לחתום על הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל, בעלת המקרקעין, נאמר לו שהוטל עיקול על החלקה בשל חובות האגודה, כאשר האגודה התנתה את העברת החלקה לרשותו בהסרת העיקול על ידו. משה עתר לביהמ"ש לחייב את המושב לקיים את החוזה וכן לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו ע"י התנהלות המושב.

ת"א 28438-03-11 משה נ' כפר יחזקאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית, פס״ד מיום 10/08/16

בית המשפט דחה תביעה שהגישו בעלי נחלה במושב למניעת מכירתו של נכס שמכרו מפני שטרם הושלמו הליכי הרישום ופסק כי לרוכשי הנכס הייתה כל זכות למכור אותו לצד שלישי.

התובעים, בעלי נכס במושב, מכרו לנתבעים 1ו 2 זכויות בנכס. במסגרת ההסכם, התובעים התחייבו לפעול על חשבונם לפיצול הנכס מכלל הנחלה בהתאם לנוהלי רשות מקרקעי ישראל ואף להשלים את הליכי רישום הנכס בינם לבין הרשויות השונות לרבות ע"י קבלת חוזה חכירה מהוון בינם לבין רשות מקרקעי ישראל. לאחר מספר שנים החליטו הרוכשים למכור את הנכס ועל כן, התקשרו עם נתבע 3 קונה הנכס, והמחו לו את כל זכויותיהם וחיוביהם על פי הסכם המכר. התובעים הגישו תביעה לבית משפט למניעת מכירת הנכס לקונה.

תא (ירושלים) 52783-01-13 עובדיה שליבו נ' גרא בירן, פס״ד מיום  16/08/2016

האם רשאית רשות מקרקעי ישראל להוסיף בעת חידוש הסכם חכירה תניית "שינוי יעוד" הקובעת שלרמ"י זכות לדרוש את השבת הקרקע בעת שינוי יעוד?

כבוד בית המשפט העליון קבע בעניין חברת הדרי החוף מספר 63 בע"מ (ע"א 465/12), כי במקרה שבו תקופת החכירה בחוזה החכירה בין חוכר לרשות מקרקעי ישראל נקבעה ל- 49 שנים עם אפשרות להארכתה ל- 49 שנים נוספת, ונכתב בחוזה כי זכות החידוש תינתן "לפי תנאי החכירה שיהיו נהוגים בחכירות של אדמות הקרן הקיימת לישראל בע"מ לגבי קרקעות" מהסוג הרלוונטי (ובמקרה האמור דובר על שימוש חקלאי (מטעי הדר)), אזי יש לפרש תניה זו ככזו המאפשרת למינהל לקבוע תניית שינוי יעוד בחוזה המחודש. כלומר, לפי קביעתו של כבוד בית המשפט העליון המינהל אינו מחויב להאריך את חוזה החכירה ב- 49 שנים נוספות בתנאים זהים לאלו שנקבעו בחוזה החכירה המקורי.

בני הזוג דניאל וענת רכשו שתי חלקות קרקע המצויות במושב עמיקם מליאורה, ויצחק שימש כעו"ד שמייצג אותם בתהליך הרכישה. בפנינו תביעתם של בני הזוג כנגד עורך הדין שייצג אותם בהליך הרכישה, בטענה כי התרשל כאשר לא יידע אותם כי העברת הזכויות של אחד המגרשים טעונה הסכמה של רשות מקרקעי ישראל.

תא (שלום)(חפה') 24124-07-13 טל ואח' נ' יצחק, פס״ד מיום 06/07/16

ביהמ״ש המחוזי במחוז מרכז דחה תביעה של תושבים מכפר ורבורג להצהרה לפיה חלק מקרקעות מושב כפר ורבורג, הינן בבעלות התובעים, כל אחד בהתאם לחלקו במקרקעין, כי  הכרזת האפוטרופוס לנכסי נפקדים שהחלקות הרלבנטיות הן "נכס נפקד"  בטלה מעיקרה ושהכרזת שר האוצר כי החלקות הרלבנטיות הן נכס נרכש ומופקע – אף היא,  בטלה מעיקרה.

ביהמ״ש דחה את התביעה משקבע כי הינו סבור כי התובעים הוכיחו את תביעתם והלכה למעשה, כי הנזק בתוך היישוב אם היתה מתקבלת התביעה מהווה אכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין, כי כי התובעים  לא הצליחו לעמוד בנטל הכבד, לסתירת הרישום במקרקעין. ביהמ״ש הוסיף וציין כי הינו  סבור כי לא ניתן ללמוד מהאופן בו נוסחו, כי הזכות המוענקת למתיישבים, היא זכות בעלות במקרקעין וכי ניתוח החוזים  מעלה כי מעולם לא ניתנה התחייבות או הסכמה, להעניק למתיישבים זכות בעלות.

ת"א (מרכז) 9106-02-08 אגרנוב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח', פס״ד מיום 27/07/16
 

במשך שנים השתמשו בני הזוג עזרי בדרך העוברת בנחלתם של בני הזוג דהן על מנת להגיע למשקם החקלאי במושב שפר. בעקבות סכסוך בין השכנים, במסגרתו ניסו בני הזוג דהן למנוע את המעבר בנחלתם, עתרו בני הזוג עזרי לביהמ"ש, שיחייב את המועצה האזורית מרום הגליל, האגודה ואת הועד המקומי ביישוב לבצע תכנית בת למעלה מעשרים שנה, לסלילת דרך גישה למשק החקלאי.

עת"מ (נצרת) 22494-06-15 רפאל עזרי נ' מועצה אזורית מרום הגליל, פס״ד מיום 14/07/016

עתירה שהוגשה כנגד החלטה להרחיב את הפוטנציאל (מתחם עירוני רמלוד) של תמ"א 35 שמשמעותו סימון שטחים רבים ובהם כמעט כל שטחי ניר צבי.

אישור ההחלטה אם לא תבוטל סולל את הדרך לותמ"לים על שטחים אלה.

בג״ץ 6047/16 מועצה אזורית עמק לוד ואח׳ נ׳  המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח׳

אבנר ונורי מתגוררים במשקים שכנים במושב רווחה, כאשר הדרך למשקו של אבנר עוברת בנחלתו של נורי. אבנר עותר לביהמ"ש לקבלת צו מניעה קבוע כלפי נורי, המונע ממנו הפרעה למעבר בדרך זו וכן לסעד הצהרתי, לפיו קמה לו זכות שימוש בדרך.

ת"א (שלום)(אשקלון) 58410-02-14 אבנר לוי נ' אורי (נורי) אליהו, פס״ד מיום 19/01/16