שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו״ד

בשטף תביעות העובדים התאילנדים כנגד מעסיקיהם מופיע רכיב הפנסיה כאחד מרכיבי התביעה. גם בביקורת משרד העבודה (מקודם הכלכלה) "מככב" רכיב הפנסיה כעבירה עקב אי הפרשה בהתאם לצווים (פנסיה כללי וחקלאות).

במאמר זה נעסוק באותן תביעות אזרחיות בהן כדרך קבע מופיע רכיב הפנסיה בכתב התביעה והוא נתבע לכל תקופת ההעסקה אף אם חלפו למעלה מ-7 שנים מחודש העבודה שבעדו לא בוצעה הפרשה לפנסיה (ההתחיסות היא ליום הגשת התביעה).

במאמר מוסגר יצויין כי לגבי עובדים זרים בחקלאות לא נתקנו התקנות המאפשרות הפרשה לקופת פנסיה ייעודית (בניגוד לעו"ז בענפים אחרים).

פס"ד שדן בתביעה בעניין אי הפרשות לפנסיה חזר וחידד את ההלכה לגבי תוקפה של תביעה לתשלום הסכום המגיע בגין פנסיה בעד תקופת עבודה שחלה לפני יותר מ-7 שנים.

(1) ע"ע 36058-12-13 יעקב וקסלר נ' י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ ניתן 30.6.2017.
(2) סע"ש (חיפה) 40264-06-13.

 

הלכה חדשה באופן חישוב המגיע לעובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה מידי חודש

בפסק דין חדש(1) שונתה ההלכה לפיה מחושבת זכאותו של עובד שעתי לפיצויי פיטורים. עד כה נהגה ההלכה (הלכת "סנונית"(2)) שהתבססה על האמור בתקנה(3) "היה שכר עבודתו של עובד... יראו כשכרו האחרון... את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים". לפי תקנה זו ובהתאם לפסק הדין שנהג, חושבה הזכאות לפיצויי הפיטורים בעובד שעתי שהיקף שעות העבודה השתנה, לפי ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה האחרונים מוכפל בשכר האחרון (ליחידה) אותו קיבל העובד. זו היתה ההלכה שנהגה.

ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM BERH TEAMI ניתן 4.6.2017.

במציאות בה אנו חיים כאשר "כולם מכירים את כולם" והמועצה האזורית הינה מעסיק שכיח עולה בלא מעט מקרים השאלה האם העסקת קרוב משפחתו של ראש הרשות או של גורם משמעותי במועצה מותרת או שמא היא בבחינת נפוטיזם שריח רע עולה ממנו.

דיון בעניין שכזה התקיים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע(1) בעתירה נגד מינויו של עובד לתפקיד במועצה עקב היותו קרוב משפחה – בן דוד של ראש המועצה.

הסדרי העבודה הנהוגים במשק הישראלי נסמכים על חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951. הוראות החוק הינן קשיחות דווקניות ואין בהם את הגמישות המתבקשת בשוק העבודה המודרני. בעולם העבודה דהיום מתבקשת אפשרות להתאמת רצון העובד לצרכי העבודה באופן שהאחד יהנה והשני לא יהא חסר (לפחות). הסדר שכזה אינו אפשרי בדרך כלל בשל נוסחו של החוק כיום.

על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק ששמה כשם כותרת המאמר.

מטרת התיקון המוצע היא לקבוע הסדר המאפשר גמישות בשעות העבודה, במקום ביצועה ובאופן ביצועה לרבות גמישות לעניין שעות התחלת העבודה וסיומה, אופן חלוקת העבודה במסגרת יומית, שבועית או חודשית וכן ביצועה שלא במקום העבודה הרגיל. על פי ההצעה יוכל עובד להגיש בנוהל קבוע ומסודר בקשה להסדר עבודה גמיש והמעסיק יחוייב להתייחס לבקשה.

החלטת ממשלה לאפשר הבאת 500 עובדים עונתיים לחקלאות בכל שנה הובילה לחתימת הסכם בין מדינת ישראל לסרילנקה. ההחלטה היא פרי ניסיון של הבאת עובדים זרים לתקופה בת מספר חודשים. הניסיון שהחל כיוזמה של משרד החקלאות ובשיתוף משרד הפנים בא בשל המצוקה בענף בהקשר למכסות עובדים זרים במסלול המקובל.

הניסיון מלמד שבשנים קודמות לא היתה הענות משמעותית לאופציה. שנת 2013 היתה שנת ההשקה של התכנית במסגרתה שהו בישראל 79 עובדים. בשנת 2014 – 64 עובדים, בשנת 2015 – 79 עובדים, בשנת 2016 – 359 עובדים (הנתונים נכונים לסוף שנה), ב-31.3.17 שהו בארץ במסגרת התכנית 376 עובדים.

השנה במיוחד מורגשת מצוקה קשה וחוסר גדול בעובדים בחקלאות. הדברים מתבטאים בהתמשכות יוצאת הדופן בעונת קטיף ההדרים ובאי יכולת לקטוף זנים שונים בעיתוי הרצוי. כך גם מורגשת בעונה זו מצוקה בענף המטעים עת יש קושי בעמידה בקצב הדרוש בקטיף פירות הקיץ.

במאמץ לאתר עובדים מכל מקור מוצעת האפשרות לניצול מסלול העובדים העונתיים ולהקטין במעט את החסר בידיים עובדות זמינות. מטרת הכתוב הוא להביא לידיעת החקלאים אפשרות זו.

במקום בו חלו יחסי עובד-מעסיק ושולמו זכויות ביתר האם יושבו תשלומי היתר למעסיק?

מידי פעם נזקק בית הדין לעבודה לשאלה האם קשר בין מבצע עבודה למזמינהּ נופל בגדר יחסי עובד-מעסיק. כידוע לקביעה כי מבצע עבודה הינו "עובד" משמעויות  רבות משקל בהקשר לזכויות שונות מכֺח דיני העבודה. מקרה שכזה נקרה לבית הדין האזורי לעבודה באילת (באר שבע)(1).

 ע"ע (ארצי) 3575-10-11 ענת עמיר נ' חברת החדשות הארצית בע"מ.

כידוע בירור מחלוקות מעולם העבודה במובנן הרחב ביותר נתון לסמכותו העניינית הבלעדית של בית הדין לעבודה. יוצאים מכלל זה הם עניינים הנוגעים לתביעות נזיקין הנגרמים במהלך קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב(1) נדון וחודד עניין סמכותו של בית משפט אזרחי לדון ולפסוק בעניין זכויותיו של עובד.

סע"ש 5911-02-17 רדואן נ' משק לייזרוביץ ניתן ביום 5.6.2017.
תא"מ 44667-11-16 משק לייזרוביץ נ' רדואן ניתן ביום 29.12.2016

עובד שעבד קרוב לשנתיים אצל הנתבעת שהפעילה בית קפה במרכז ירושלים תבע בשורה של עניינים, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פידיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

במאמר זה נעסוק בעולה מאי הצגת רישום הנוכחות של העובד בעבודה.

לא היתה מחלוקת על השכר החודשי שנקבע ועל העובדה שהנתבעת ניהלה רישום נוכחות ממוחשב. בתלוש השכר לא צויין דבר בהקשר לעבודה בשעות נוספות.

שעות עבודתו של התובע והאם כללו שעות נוספות היו במחלוקת.

סע"ש(עבודה)(ירושלים) 45350-04-13 נאסר שחאדה נ' ר.ש.א.י. שירותי מזון בע"מ, ניתן ב-8.5.17.

בפסק דין מכונן שניתן בבית הדין הארצי לעבודה(1) נקבע כי חיוב עובד לבצע "רישום" נוכחות באמצעות טביעת אצבע מהווה פגיעה בפרטיות וכל עוד אין התייחסות לכך בחוק אין למעסיק רשות לחייב עובד למסור טביעת אצבע לשם רישום נוכחות. בית הדין הוסיף כי גם אם וככל שהדבר יבוטא בחוק קונקרטי יהא עליו לעמוד בדרישת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עס"ק 7541-04-14 (ארצי) ההסתדרות ואח' נ' עירית קלנסואה. ניתן ב-15.3.17.וס"ק 49718-11-12 עירית קלנסואה נ' ההסתדרות ואח'.

בביקורת שערכו מפקחים בביתם של בני זוג מרמת השרון נמצאה עובדת זרה, פיליפינית, שלנה בביתם והועסקה ללא היתר בניקיון הבית.

נשוא הדיון הוא מעורבותו ואחריותו של הבעל להעסקתה הלא חוקית של העובדת.

במקרה אחר שהגיע לבית הדין הארצי לעבודה (4) דן בית הדין בערעורו של חקלאי ממושב פתחיה שהורשע בהעסקת 5 עו"ז ללא היתר בחלקת חצילים במושב שכן, שדה עוזיה. בית הדין הארצי השית על החקלאי קנס בסך 100,000 ₪ לאחר שהלה ביקש להשפט בעקבות קנס מנהלי שהושת עליו.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.