דודו קוכמן, עו״ד

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

דו"ח מבקר המדינה האחרון (69ב)  שהוקדש בין היתר לסוגיית פערי התיווך של פירות וירקות בישראל מצייר תמונה עגומה לאוזלת ידם של משרד החקלאות ואוצר ולמעשה לפי דו"ח לא קרה דבר מאז שהוחלט על ידי הממשלה ב-2001 לטפל בסוגיית יוקר המחיה.

כבר ב-2001 בעקבות גל המחאה החברתית הוקמה ועדת טרטננברג שגילתה מה שהיה ידוע לכל כי אחד הכשלים ביוקר המחיה הוא כשלי התחרות.

בעקבות המלצות ועדת טרטנברג הוקמה ועדת(ועדת קדמי) וזו המליצה ביולי 2012 לעודד הקמת שוקי מזון מקומיים ולעודד מכירה ישירה של תוצרת חקלאית לצרכנים.   כמו כן המליצה הועדה להשלים את כל ההליכים להקמתו של שוק סיטונאי חדש לפירות וירקות שיבוסס על פיקוח ממשלתי.

על פי הדו"ח בדיקה שעשה משרד החקלאות ב-2015 מעלה כי המבנה הריכוזי במקטע הסיטונאי והקמעונאי בשוק הפירות והירקות הטריים למול החקלאים יוצרים יחסי כוחות לא שווים בין החקלאים לבין המשווקים הגדולים העלולים לפגוע בחקלאים.

בימים אלה התקבלה החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו מניעה זמני האוסר על רשות מקרקעי ישראל למנוע מחברי אגודת עובדי אדמה בגן השומרון המבקשים להצטרף להסדר המיטיב ואשר ממלאים אחר הוראות ההחלטות, את ההצטרפות להסדר המיטיב.

אגודת עובדי אדמה בגן השומרון הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שבו יוצהר כי האגודה הינה הבעלים של פרדס בשטח של כ-78 דונם, בשיעור של 88% מזכות הבעלות או לחילופין יוצהר כי האגודה זכאית להמשיך לחכור את הפרדס בחכירה לדורות וכן להצהיר כי האגודה זכאית ל-88% או כל שיעור אחר שיקבע ביהמ"ש מכל הכנסה או הטבה שתקבלנה הנתבעות קק"ל ורמ"י כתוצאה משיווק המקרקעין שבהם מצוי הפרדס לצדדים שלישיים.

הפרדס הינו חלק ממשבצת האגודה שטוענת כי חלקה זו נרכשה לפני עשרות שנים על ידי האגודה בטרם הועברה לקק"ל.

לאור הגשת התביעה נוקטת רמ"י במדיניות שבמסגרתו היא מסרבת באופן גורף להעניק שירותים בסיסיים לחברי האגודה, גם בעניינים שאינם קשורים כלל לתביעה והיא מנמקת זאת בכך ש"מדיניות הרשות אינה מאפשרת החלת החלטות מיטיבות מקום בו מתערערים הכללים הרגלים החלים על נחלות ונבחן מחדש טיב היחסים שבין הרשות לבעל הזכויות"

מדיניות זו של הרשות, הינו מעשה בריונות של מונופול שמנהל מעל 90% ממקרקעי ישראל ואשר במקום לנהוג במדיניות של ריסון היא מנצלת את כוחה על מנת למנוע מהאזרח לפנות לערכאות בסוגיות שונות.

ת״א (חיפה) 43236-00-17 אגודת עובדי אדמה בגן השומרון, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע״מ נ׳ קרן קיימת לישראל ואח׳, פס״ד מיום 19/02/2019

 

נדחתה על הסף בקשתם של בני זוג לביטול סעיף בחוזה חכירה בין רמ"י לחוכרים וכן של סעיפים בחוזה המיועד לחתימה בין מושב ציפורי לבין המתיישבים החדשים.

מדובר על עתירה לביטול סעיף המאפשר לרמ"י להתנות הסכמתה להעברת זכויות במקרקעין בקבלת המלצות של ועדת הקבלה של מושב ציפורי במקרה זה.

ביהמ"ש דחה על הסף את העתירה ופסק כי סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים קובע כי ביהמ"ש ידון בעתירות כנגד רשויות או גופים המנויים בתוספת הראשונה בחוק והעוסקות באחד העניינים המנויים באותה תוספת. מושב ציפורי אינו בגדר אחד הגופים המנויים בתוספת הראשונה, כך שהחלטותיו אינן נושא לעתירה מנהלית. לעותרים אין גם מעמד להעלות טענות נגד תוקף של סעיף בהסכם בין האגודה לבעלי הזכויות המוכרים. רשות מקרקעי ישראל מופיעה כאחד הגופים בתוספת הראשונה, אך הנושא אותו מבקשים העותרים לתקוף לא נמנה עם הנושאים הנוגעים לרמ"י.

עת"מ (נצרת) 70097-11-18 זועבי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל/אגף בעלות ורי ואח', פס״ד מיום 27/12/18

 

לפני מספר שבועות הודענו כי אגף חוכרים לדורות ברשות מקרקעי ישראל החליטה לתקן באופן מהותי את כללי ההורשה שהיו נהוגים עד כה בכל הקשור לנחלות

מהות השינוי : בוטלה העברת הזכויות האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה. מעתה ואילך תתבצע העברת הזכויות במקרה פטירה עפ"י צוואה או עפ"י דיני הירושה בכפוף למגבלות המפורטות בחוזה החכירה.

מכת מדינה, כך כינה בית המשפט העליון כבר בשנת 1985 בפסק דין שנתן (917/85) בעניין עבירות על חוק התכנון והבנייה לתופעה שלא רק שלא הצטמצמה עם השנים אלא אף הורחבה לאזורים שונים בארץ.

לפני מספר חודשים אישרה הכנסת את תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה (תשכ"ח-1965) ובה תוקן פרק י' העוסק בפיקוח, אכיפה וענישה, זאת בעקבות החלטת ממשלה 1559 שאימצה את דו"ח המלצות ועדת קמיניץ שהמליצה לתקן את החוק כאמור, זאת מבלי לתת מענה אמיתי לנסיבות הלא פחות חשובות המביאות אזרחים לידי הפרת החוק כפי שהדברים הוצגו בכנסת בעת הדיונים בתיקוני החקיקה.

רבים בהתיישבות הופכים לעבריינים בעל כורכם מתוך ניסיון למצוא מקורות פרנסה אחרים מהמבנים החקלאים שבהם גידלו בעבר בעלי חיים או שימשו בעבר מקום אחסון ואריזה של מוצרים חקלאים, תעסוקה שאותה נאלצו לנטוש בשל מדיניות ממשלתית נמשכת הפוגעת ביכולת ההתפרנסות.  הרצון להסב מבנים אלה לשימושים לא חקלאים, למרות המלצות דו"ח שאושר על ידי הממשלה (דו"ח קדמון) כשלו ברובן בעיקר בשל התנהלות רשות מקרקעי ישראל והחלטותיה הפוגעות בבעלי זכויות במרחב הכפרי.

למרות זאת, יש חשיבות רבה לעשות הכל על מנת להסדיר את השימושים שניתן להסדירם או להפסיק שימושים שאינם ניתנים להסדרה ולקוות כי בעתיד יתוקנו החלטות מועצת מקרקעי ישראל בדרך שיאפשרו לחקלאים בכפר המשתנה להתפרנס באופן הוגן מפרנסות חילופיות ומפרשנות מרחיבה של מהי חקלאות.

אין זה סוד שלחקלאות הישראלית יצא שם דבר ברחבי העולם ורבות מהמדינות שוחרות לפתחנו ומבקשות גם את הידע החקלאי וגם את המומחיות הישראלית.

אחד הענפים המוצלחים בחקלאות הישראלית הינו ענף החלב בישראל שמפרנס אלפי משפחות במשק המשפחתי.   בניגוד למרבית הענפים במשק הישראלי, ענף החלב מאופיין בתכנון מרכזי ופיקוח הדוק. אמצעי פיקוח אלה כוללים קביעת מכסות יצור, מחירים בפיקוח ואמצעים נוספים. דברים אלה ואחרים הוסדרו בחוק תכנון משק החלב שאף עודכן בשנת 2011 והרפתן מקבל על כל ליטר רק את מחיר המטרה שקובעת ועדת מחירים של פקידי ממשלה עבור החלב הגולמי שמייצר הרפתן.

ההסכם המוצע על ידי האוצר יביא בוודאות לחיסולו של המשק המשפחתי, שכן דרישה מרפתן במשק המשפחתי להגדלת יחידת היצור למיליון ומאתיים אלף ליטר כיחידת יצור מינימלית למעשה שומטת את הקרקע מהרעיון שמדובר במשק משפחתי.

הסכם לוקר, ההסכם שעליו חתמו נציגי החקלאים לפני מספר שנים באותם טיעונים מתוקשרים של האוצר ועומד להסתיים בסוף 2019 הוציא 25% רפתנים ממעגל היצור.

מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, שלח מכתב לשר האוצר ויו״ר מועצת מקרקעי ישראל, השר משה כחלון, בו הוא מתריע כי מרבית הצעות ההחלטה הכלולות בישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקבועה להיום, 10/10/2018, לרבות הצעות 747 עד 759, כורכות שינוים שיחלו בקודקס כמעשה של הצבת העגלה לפני הסוסים.

למעשה, הצעות אלו עושות מחטף - "קיצור דרך" - אשר יש בו על פניו נסיון פסול להשפיע על הקודקס לכשיפורסם. הצעות אלו למחיקת החלטות, "איחוד נוסחים" וכיוצ"ב, מתיימרות להיות החלטות טכניות בלבד, אולם הן כוללות בתוכן גם שינויים מהותיים רבים.

 

אין זה סוד שהחקלאות הישראלית נחשבת בעולם לפאר היצירה הישראלית ובצדק רב שכן ראשי המדינה כשהם טסים במסגרת עיסוקם ליעדים שונים תמיד הידע החקלאי מבוקש ובהסכמים שנחתמים לשיתופי פעולה החקלאות בדרך כלל מככבת והיא אף מהווה אמצעי לחיזוק הקשרים שכל כך נחוצים לישראל בעולם כולו בעת הזו.

החקלאות הישראלית היא פלא שכן מחצית שטחי המדינה מוגדרים כשטחי מדבר שבהם כמות הגשמים לשנה היא פחותה מ-200 מ"מ ובסה"כ ישראל נחשבת כמדינה צחיחה. המצב אף החמיר בשנים האחרונות בשל שנים שחונות למרות שישראל נחשבת כמעצמה גם בתחום ההתפלה , בהסבת מי קולחים לשימוש חוזר לחקלאות וכמובן ישראל מובילה ביעילות השימוש במים באמצעים שונים כמו המצאת הטפטוף.

בישראל יש צורות התיישבות ייחודיות בעולם של חקלאים המאוגדים בדרך כלל בקואופרטיבים, קרי אגודות שיתופיות ובהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי וקיבוץ שאין כדוגמתם בעולם ויש בה אף חוות שמרביתן מתמחות בגידולים שונים.

ההמצאה והפיתוח של המחקר היישומי ברשת מרכזי מחקר היישומיים שפזורים באזורים שונים במדינה הינו כלי חשוב שהצלחתו הרבה נובעת מקרבתם לשטחי החקלאות תוך שיתוף פעולה הדוק עם החקלאים.

לתהליכי קבלת החלטות נכונים באגודה המבוססים על הדין יש חשיבות ועליהם להיעשות בצורה תקינה ובהתאם לתקנון האגודה ובתהליכים מסודרים שיבטיחו ניהול תקין של עסקי האגודה ובהם קבלה לחברות והפסקת חברות.

לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין המחזקים את הקשר בין החברות באגודה לזכות בנחלה ובשל חשיבות הנושא ראוי להזכירם.

משה כחלון הצהיר עם כניסתו לתפקידו כשר האוצר כי יקדיש את כהונתו לאפשר לצעירים בישראל לרכוש דירות ולשם כך המדינה תגרום להורדת מחירים ולהגדלת היצע הדירות. לביצוע מטרה זו אף הוכפפו למשרדו גם מוסדות התכנון, גם רשות מקרקעי ישראל וגם משרד הבינוי והשיכון. לאור נתונים שהתפרסמו לאחרונה מסתמנת מגמה של הקפאה של מחירי דיור, אך בצד ההיצע מדובר בינתיים בכישלון.

על אף דורסנותה של הותמ"ל שמתאימה למשטר דיקטטורי לא בא מזור לשוק הדיור ולמעשה גם תכניות אחרות לא מצליחות לספק את הביקושים. בדבר אחד כן מצליח שר האוצר. הוא אמנם לא הצהיר על כך בריש גלי אולם בפועל מביא לחיסול של אזורים רבים במרחב הכפרי- פיזית באמצעות הותמ"ל שמחסל ישובים כלכלית על ידי הכבדת מיסוי וגזרות שונות תחת הסיסמא "יוקר המחיה" ותכנונית על ידי חניקת הישובים ואי מתן האפשרות להתפתחות טבעית.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.