מידע בנושא רשות מקרקעי ישראל

ביום 26.03.2023 פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה בדבר השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר בשנת תשפ"ד (2023-2024).

מדובר באותם קרקעות חקלאיות שאינן חלק מקרקעות ה"משבצת" שרמ"י משכירה לתקופות של עד 3 שנים. זאת, בכפוף להגשת בקשה מתאימה ובכפוף לקבלת אישור משרד החקלאות ופיתוח הכפר. עוד קובעת ההחלטה את הרכב הוועדות אשר תידונה בבקשות שתוגשנה.

על פי ההודעה יש להגיש את הבקשות לשכירת הקרקע עד ליום 15.5.23.

מדובר במי שרוצה לשכור קרקע מסויימת שלא שכר עד היום, או במי שכבר מחזיק בחוזה שכירות לתקופה שמסתיימת עד ליום 31.8.23 או 31.12.23  ומעונין להמשיך את השכירות.

מי שאינו מעוניין להמשיך את השכירות גם מתבקש להודיע על כך לרמ"י.

אין זה סוד כי משבר הדיור בישראל בעיצומו, דבר שמתבטא בחוסר יציבות וחשש גדול בקרב משפחות צעירות וחסרי דיור בכל הקשור לקורת גג.

הדבר מקומם, שכן מעל 90% מקרקעות המדינה מנוהלת ע"י המדינה באמצעות רשות מקרקעי ישראל, דבר שהיה אמור להבטיח רווחה לפחות בתחום הדיור.

המצב שבה רשות מקרקעי ישראל היא למעשה מונופול שהפכה להיות פרה חולבת של הציבור חייבת להיפסק לפחות לגבי זוגות צעירים חסרי דיור.

מתוך מכתבו של עו״ד דודו קוכמן, הרב יצחק יששכר גולדקנופף, שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל 

למעלה מתשעים אחוז מקרקעי מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר היא קרקע פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.

לא זאת, אף זאת זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."

מחירי הדיור הם לא גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.

למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.

בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד ₪ לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שבשנת 21 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ₪ ובשנת 22 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד ₪.

רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.

ביהמ״ש העליון דחה ערעור של רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), בנוגע לאופן חישוב מחיר מגרשים שסאב זכאית לרכוש מרמ"י בפטור ממכרז. מדובר בקרקעות שהוסבו מייעוד חקלאי לצורך יישוב מתיישבים במסגרת תכנית ההתנתקות.

ביהמ״ש ציין כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת אופן חישוב מחיר המגרשים שסאב זכאית לרכוש בפטור ממכרז. והשאלה הטעונה הכרעה בענייננו היא, בעיקרו של דבר, שאלת פרשנותן של הוראות הסכם ההשבה גם אם אין הגיון שמאי בקביעת מחירי המגרשים. חוסר היגיון כלכלי זה, אין בכוחו לשנות את ההסדר שנקבע בהסכמה במסגרת הסכם ההשבה.

עע"מ 1122/22 מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ׳ סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ, פס״ד מיום 01.01.2023

לפני מספר ימים פרסמה רמ"י קול קורא להתייחסות הציבור על רקע הקמת הוועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי בנחלה.

על פי הקול הקורא, הוועדה תבחן את האפשרויות וההיבטים השונים בסוגיות הנוגעות להוספת שימושים לא חקלאיים בחלקת המגורים, שימושים שרווחים בכל העולם למעט בישראל.

לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, למרות שהממשלה החליטה על הקמתה בדצמבר 2020 רק כעת פורסם הקול הקורא אולם טוב מאוחר מאשר לעולם לא. לדבריו, למעשה כבר ב 1994 אימצה הממשלה החלטה לקדם את מגוון התעסוקות ואף נקבע שתקום מנהלה ליישום ההחלטה. אלא שמדיניות מכוונת של רגולציה ובראשה רשות מקרקעי ישראל פעלו לדכא פיתוח מגוון תעסוקות. דיכוי יישום ההחלטה בא לידי ביטוי הן בתשלומים גבוהים במיוחד תוך התעלמות מאיזורי עדיפות והן בהחלטות שמנעו הסדרת השימושים הללו.

הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).

עתירה בדבר אופי הפיצויים לבעל חזקה בקרקע אשר עקב שינויי ייעודה מקרקע חקלאית לקרקע למגורים, עברה לחזקת ראשות מקרקעי ישראל.

עת"מ 68067-05-20 מגשימים כפר שיתופי נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 20/6/21

רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י) נוהגת להתנות הסכמתה[1] לניצול זכויות נוספות, מעבר לזכויות שהוקנו בחוזה חכירה מקורי,  בתשלום הידוע בכינוי "דמי היתר".

תשלום "דמי היתר" מוגדר בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל כ:"תשלום עבור זכויות נוספות או שונות בקרקע, עבורן לא שולמה לרשות תמורה".

מועד התגבשות החיוב בתשלום דמי היתר, הינו מועד ניצול הזכויות הנוספות. לדוגמה: מועד חתימתה של רמ"י על בקשה להיתר בניה לצורך ביצוע תוספת בניה תוך ניצול זכויות נוספות מעבר לקיבולת הבניה החוזית שנקבעה בהסכם החכירה.

הכיצד נכון לפעול במקרים בהם בוצע ניצול זכויות נוספות ללא תשלום לרמ"י, והחוכר מבקש להסדיר באיחור את ביצוע התשלום?

האם בדרך של קביעת דמי היתר על בסיס ערכי הקרקע נכון למועד התגבשות החיוב בדמי היתר בתוספת ריבית והצמדה? או שמא בדרך של קביעת דמי ההיתר בהתאם לערכי הקרקע העדכניים נכון למועד הסדרת תשלום החוב (להבדיל מערכם נכון למועד היווצרות החוב)?

מועצת מקרקעי ישראל החליטה בישיבתה האחרונה מיום 09.09.21 בראשות שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, מספר החלטות משמעותיות למגזר הכפרי ובינהן:

הליכי פדיון קרקע חקלאית יוארכו עד 2026;

המועצה אישרה כי רמ"י תערוך מכרזי יזום גם בשטחים שכיום הם חקלאיים;

רמ"י תאפשר לרשויות מקומיות באזורי עדיפות לאומית להסב קרקעות לצורכי ציבור למטרות השכרה קצרת טווח לתעסוקה בתום 7 שנים מיום ההקצאה המקורית;

מחיר אחיד לפרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית;

החלת תעריף אחיד להקצאת קרקעות למיזמים ליצור חשמל כגון טורבינות רוח.

תופעה שכיחה בנחלות חקלאיות בתחומי מושבים היא שימושים חורגים והפרות של ייעוד הקרקע.

פסק דין מהפכני של בית המשפט העליון ניתן לאחרונה על ידי הרכב של שלושה שופטים: כבוד השופט נ' סולברג, כבוד השופטת ע' ברון וכבוד השופט ד' מינץ.

פסק הדין משנה, בין היתר, את היכולת של רשות מקרקעי ישראל לאכוף הפרות של שימושים חורגים בנחלות חקלאיות בכך שעל כל הפרה של הייעוד, הרשות רשאית לבטל את ההסכם ולהחזיר את השטח לידיה.

ת"א 20873-07-02(מרכז) מדינת ישראל נ' קלקודה ואח', פס״ד מיום 19/12/2019.

ע"א 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29.08.2021