מאמרים

נוהל עבודה B38.04 - קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית:

ביום 21.8.2024 פורסם עדכון לנוהל העבודה ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"). לאור כך שהנוהל מורכב ומסורבל וכולל עדכונים רבים במהלך שנים וכן הפניות לסעיפים ולהחלטות נוספות, דבר שמקשה על החוכרים לעקוב ולהבין את העדכונים, ערכתי את נוהל העבודה באופן שמאפשר להבין את המסלולים השונים ואת הדרך לביצוע השומות, לרבות הרחבות במקומות הנדרשים ולהלן יובאו עיקרי ההחלטה והעדכונים:

מטרת ההחלטה:

עיגון זכויות המגורים בחלקת המגורים של חוכרים בנחלות, באמצעות חתימה על חוזה חכירה לחלקה א' של הנחלה וחלקות ב' כולן או חלקן אם הוחלט באסיפה הכללית להחכירן או להחכיר חלק מהן ישירות לבעלי הזכויות בנחלות. לאחר החתימה על הסכם חכירה תבוטל חובת השבת הקרקע למדינה בעת שינויי ייעוד ביחס לחלקת המגורים בלבד!

ביטחון מזון לאומי לישראל 2050 מתחיל בצלחת.

דוח חדש שפורסם ע"י פרופ' אייל שמעוני, סימה ציפרפל, וצוות 'ביטחון מזון' של מוסד נאמן מציג חזון מאתגר: הצלחת התזונתית הנשאפת לישראלים בשנת 2050.

ברוח ההגדרה הבסיסית: "ביטחון מזון הוא כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית וכלכלית למזון מספיק, בטוח ומזין אשר עונה על הצרכים התזונתיים והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים".

המחקר מתמודד עם 4 אתגרים מרכזיים:

  1. יצירת בסיס לתזונה בריאה ומקיימת
  2. צמצום הפער בין ייצור לצריכה לנוכח גידול האוכלוסיה
  3. הגדלת ההתבססות על ייצור מקומי
  4. התאמה לאגן הים התיכון ולתרבות המקומית

אי מסירת הנ"ל – פוטנציאל לצרות

 המניע לכתיבת מאמר זה הוא פנייתו אלי של חקלאי, מעסיק עובדים זרים, שנקרא לחקירה לאחר שבביקורת מטעם מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה נמצאו אצלו עובדים זרים שלא היו להם הסכמי העסקה.

מאז 2012 ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל הגיעו העובדים הזרים לעבודה בענף החקלאות במסגרת ההסכם הבין מדינתי (בילטרלי) מול ממלכת תאילנד. לעובדים אלו נמסר בצורה מסודרת הסכם העסקה שהוכן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה האגף לעובדים זרים והוא עונה על דרישות החוק (יש להוסיף לו ספח המבהיר מהו יום המנוחה השבועית ומהם החגים אותם חוגג העובד).

בחודשים האחרונים, חודשי המלחמה, נקלטו אצל חקלאים עובדים זרים ממדינות שונות שהגיעו בדרכים שונות, לאו דווקא במסלול הבילטרלי.

לאחרונה נוכחתי שעובדים זרים שהגיעו לעבודה בחקלאות (כולל משתי המדינות שמולם קיים הסכם בין מדינתי, תאילנד וסרילנקה) לא תמיד הוחתמו על הסכם העסקה ולא נמסרה להם "הודעה על תנאי עבודה".

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של  המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים (כלומר עד ליום 2.9.2024).

ביום 24.7.2024 התקיים דיון בועדה לשמירת הסביבה החופית במסגרתו הוצג תיקון מספר 5 לתמ"א 35 שמהותו, עיבוי הבינוי למגורים ביישובים הכפריים בתחום הבינוי הקיים, תוך מטרה להביא לייעול השימוש בקרקע. הוצגו בפני הוועדה דוגמאות ליישובים לאורך הים התיכון באזורי תכנון שונים ולאורך הכנרת תוך התייחסות לשינוי המוצע בתמ"א ביחס לעקרונות תמ"א 35 המאושרת.

הוועדה החליטה לאשר את התוכנית ודרשה את התיקונים הבאים

בתאריך 29/07/2024 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח אודות המדד חברתי-כלכלי של אוכלוסייה ברמה של רשות מקומית, ברמה של יישוב וברמה של אזור סטטיסטי.

זאת על פי נתוני שנת 2021.

הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2021.

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים האלה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות.

מניתוח הממצאים ברמת המועצות האזוריות עולה כי דרום השרון וחוף השרון ירדו מאשכול 9 ל-8. חבל יבנה עלתה מאשכול 5 ל- 6 וחוף הכרמל עלתה מאשכול 7 ל- 8.

מפעם לפעם מתקיימות אספות כלליות של האגודות השיתופיות שם מתקבלות החלטות הנוגעות לחברי האגודה השיתופית, להתנהלות האגודה וליישובים בהם הם גרים.

חברי האגודות, כמו כל אדם, הם אנשים עסוקים אשר לפעמים נבצר מהם מלהגיע לאספות. המשמעות של אי הגעה היא שהם לא יוכלו להצביע בהצבעות המתקיימות ולהשמיע את קולם. חברי האגודות זקוקים לפתרון אשר יאפשר להם להשמיע את קולם גם אם אין ביכולתם להגיע לאספה.

הסוגיה הזו מקבלת משמעות גדולה יותר כעת בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". חברי אגודה רבים נמצאים במילואים כבר חודשים רבים, יישובים רבים מפונים ותושביהם מפוזרים במקומות שונים בארץ וישנן עוד סיבות רבות שחברי אגודות אינם יכולים להיות נוכחים באספות בתקופה זו.

הפתרון היחיד שקיים היום אינו מספק ולא מתאים לכולם וכעת, התפרסמה טיוטת צו מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, אשר אם תתקבל היא תהווה פתרון מעולה לכלל חברי האגודות השיתופיות. כל הפרטים בכתבה.

סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות עוסק בהצבעה באספות. הסעיף קובע בין היתר, כי לכל חבר אגודה יש קול אחד בהצבעה וכי לא ניתן להעביר את זכות ההצבעה למורשה. 

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים.

לעניין המועד שבו עומד להיות מאושר תיקון 5 שאלה שמעסיקה רבים במגזר החקלאי שכן אישור התוכנית ישפיע על המגזר החקלאי בהיבטים רבים.

 

מתקנים פוטו וולטאים (מתקנים סולאריים), הם נפוצים מאוד כיום ורבים מבקשים לקבל היתר להקמת מתקנים מסוג זה. הצעה לתיקון הרגולציה הקיימת כיום, הובאה לאישור הממשלה ובאם תאושר, תאפשר קבלת היתר להקמת מתקנים פוטו וולטאים בשימושים נוספים. זוהי בשורה לרבים אשר לא יכלו לקבל היתר להקמת מתקנים פוטו וולטאים עד היום. כל הפרטים בכתבה זו. 

מנהל התכנון מקדם בימים אלה תכנית להגדלת מספר יחידות הדיור בכל סוגי ההתיישבות במרחב הכפרי.  

זכויות הבנייה במושבים ובקיבוצים יגדלו מעבר למגבלות לוח 2 בתמ"א 35, כך שתתאפשר פוטנציאלית בנייה של מאות אלפי יחידות דיור חדשות בארץ, במרחב הכפרי.

על פי המוצע ע"י מנהל התכנון, תיקון זה נעשה על מנת לעודד צמיחה דמוגרפית שתאפשר גם קיומו של מרחב כפרי וזאת בשל חשש שמפאת הליכי פיתוח מואץ במדינה, מבנה המושבים וקיבוצים לא ישרוד. האמנם?

בימים אלה, מקודם תיקון מספר 5 של תמ"א 35 אשר מתייחס למרחב הכפרי.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.