מידע בנושא אגודות שיתופיות

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של סגן רשם האגודות השיתופיות, שלא להכיר בהפסקת חברות בטרם הסדרת נושא המשך התשלומים לאגודה לאחר הפרישה.

בר"ם 6940/20 הלפרין נ' חרמש – כפר שיתופי להתיישבות בע"מ, פס״ד מיום 12/11/2020

 

 

פסק דין יוצא דופן ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפיו, בנסיבות מיוחדות, לא ניתן לנתק את הזכויות הקנייניות מן החברות באגודה.

שתי משפחות המתגוררות במושב אמירים, שתיהן חברות אגודת המושב, אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, ביקשו שבית המשפט יצהיר שהן אינן חברות באגודה אבל כן ממשיכות להיות בעלות זכויות קנייניות בנחלה שאחת המשפחות היא בעלת הזכויות בו, ובמגרש, שהמשפחה השניה היא בעלת הזכויות בו.

כידוע, נפסק בעבר, הן לגבי אגודות להתיישבות קהילתית והן לגבי מושבי עובדים, כי לא ניתן לכפות על אדם לוותר על זכויותיו בנחלה או במגרש, במקרה בו הוא מבקש להפסיק את חברותו באגודה. לגבי מושבי עובדים, הדבר אף עוגן בהחלטות של מועצת מקרקעי ישראל (החלטה 970 להחלטות מועצת מקרקעי ישראל). בתי המשפט הכירו בחופש ההתאגדות, ככולל גם את החופש שלא להתאגד, ואפשרו הפסקת חברות ללא ויתור על זכויות קנייניות, זאת תוך שמירה על זכותה של האגודה לגבות כספים עבור שירותים שהיא מעניקה.

בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת רננה גלפז מוקדי, בבית המשפט המחוזי בנצרת, חורגת השופטת מהכלל המתואר לעיל, ודוחה את הבקשה להצהיר כי המשפחות אינן חברות האגודה אולם כן בעלות זכויות קנייניות.

הפ (נצ') 2056-02-19 מרדכי כהן נ' אמירים- מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 05/10/20

בית המשפט העליון דחה בקשת ערעור של חברים באגודת חרמש וקבע כי החלטתו של ביהמ"ש המחוזי שאימץ החלטה של סגן רשם האגודות ראויה.

מדובר בסכסוך רב שנים (1999) שבו פנו המבקשים למשיבה, אגודת חרמש להפסיק את חברותם באגודה שסירבה לבקשה בטענה שעליהם לפי תקנון האגודה להסדיר ראשית את חובותיהם וכן עליהם להסדיר את תשלומיהם עבור השירותים שאותם יצרכו כשיפסיקו להיות חברי האגודה.

המבקשים שלחו חודשים ספורים לאחר קבלת תשובת האגודה מכתב לאגודה שבה הם הודיעו באופן חד צדדי על הפסקת חברותם בה וכן טענו כן אין להם כל חובות לאגודה וכי אינם מעוניינים בשירותיה, ומשכך פקעה לטעמם חברותם באגודה.

עם קבלת הודעת המבקשים פנתה האגודה לרשם האגודות על מנת שזה ימנה בורר בעניין חובות המבקשים לאגודה.   הרשם החליט למנות חוקר, בטרם מינוי בורר לנוכח טענות המבקשים לעצם עניין חברותם באגודה, שכן לטעמם חבורתם באגודה פקעה.

על החלטה זו שם רשם האגודות למנות חוקר, ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי, וזה דחה את הערעור של המבקשים והחוקר קבע כי המבקשים היו ועודם חברים באגודה.

ברמ 6940/20 איתן הלפרין נ' חרמש כפר שיתופי להתיישבות בע"מ, פס״ד מיום 12.11.20

ערעור על החלטת סגן רשם האגודות השיתופיות, אשר דחה בקשה להורות לאגודה השיתופית לתקן את פנקס החברים שלה, כך ששמם של הזוג יימחק ממנו.

עמ"נ(ירושלים) 47074-12-19 – אלמוני ואלמונית נ' חרמש – כפר שיתופי להתיישבות בע"מ, פס״ד מיום 31/08/2020

 

 

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה אתמול (2.11.20) הוצג דו"ח הועדה שמונתה לבחון את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר הסדר עיגון הזכויות למגורים בחלקת המגורים – רכישת הזכויות למגורים על ידי האגודה, הידועה יותר כ"חלופת האגודה".

מי שיעיין בדו"ח ילמד שהמלצותיו מעקרות כמעט לחלוטין את היתרונות של חלופת האגודה, משוות את התשלום באופן כמעט מלא לתשלום הנדרש במסגרת החלופה הקניינית של שיוך דירות (33% מערך הקרקע בתוך חלקת המגורים ו-91% מערך הקרקע מחוץ לחלקת המגורים, והנחות איזור יחולו), ומאפשרת רכישה של המגרשים המאוכלסים ועוד 5-10 אחוזים בלבד מכלל בתי האב הזכאים במועד הגשת ההחלטה (בתלות באזורי עדיפות לאומית ובנסיבות מיוחדות).

הנחיה זו מפרטת דרכים מומלצות להתכנסות אסיפות כלליות ועריכת הצבעות בימים אלו.

נוכח התמשכות מגפת הקורונה וההבנה כי יש להתנהל ב"שגרת קורונה" תוך הקפדה ושמירה על בריאות הציבור, מומלץ לאגודות להימנע מכינוס אספות כלליות פיזיות ולקיימן באמצעים דיגיטליים, כמפורט להלן.

מומלץ כי האגודות יפעלו לקידום והטמעת השימוש באמצעים טכנולוגים אצלן לצורך קיום אספות כלליות לרבות הצבעות. מומלץ לאגודות שיתופיות שבתקנונן קיימת הוראה מפורשת המונעת אפשרות שימוש באמצעים טכנולוגיים לניהול ענייני האגודה, לפעול לשינוי התקנון. ככל שקיים קושי בתיקון התקנון, ניתן לפנות למשרדנו.

לאור הסגר הצפוי להתחיל ביום 18.9.2020 בשעה 14:00, הוציאה סגנית רשם האגודות השיתופיות הנחיות בנוגע לכינוס אסיפות וכהונת ועדי הנהלה שתקופת כהונתם עומדת לפקוע.

מגבלות ההתכנסות של אספות כלליות מחד בשל התפרצות נגיף הקורונה והחובה לפעול לפי לוח זמנים מאידך בשל חובות רגולטוריים יוצרות לאגודה ולחבריה אתגרים לא פשוטים המחייבים היערכות של האגודה למצב החדש שנוצר.

מגבלות אלו כפי שהתקבלו על ידי משרד רשם האגודות מקשות על כינוס אספות כלליות באגודות שיתופיות רבות.

בשל עובדה זו הוציא משרד רשם האגודות השיתופיות מספר הנחיות הנוגעות להתנהלות האגודה בעת הזו.

ככלל, על פי הנחיות משרד רשם האגודות יש להימנע מכינוס אספות כלליות ולקיימן רק בנסיבות שיפורטו בחוזר זה נעסוק במספר נקודות חשובות

כידוע, מאז תחילת משבר הקורונה חלות מגבלות נרחבות על התכנסות  של ציבור.

מגבלות אלו מקשות על כינוס אסיפות כלליות של אגודות שיתופיות, ובעיקר אגודת שיתופיות של אגודות להתיישבות, כגון קיבוצים, מושבים ואגודות להתיישבות קהילתית.

משרד רשם האגודות הוציא הנחיות שונות בנוגע לאופן כינוס אסיפות במהלך החודשים מאז פרוץ המשבר. ההנחיות, ככלל, היו קשות עד בלתי אפשריות ליישום באגודות השונות. לכן, חלק מהאגודות נאלצו שלא לכנס אסיפה כללית בכלל, ומצאו עצמן במצב בו הן לא יכולות לקבל החלטות בסיסיות בחיי האגודה.

לפני מספר ימים אישר משרד רשם האגודות להגיש את הדו"חות הכספיים לשנת 2019, שאמורים היו להיות מאושרים באסיפה הכללית של שנת 2020, באיור, עד ליום 30.11.2020. הארכה אינה ניתנת לאגודות שלא הגישו את הדו"חות הכספיים עבור השנים שעד 2018, כולל שנת 2018. אגודות אלו, שלא הגישו דו"חות כספיים קודמים, נדרשות להגיש את דו"|ח 2019 במועד הרגיל.

מועצות אזוריות פועלות במבנה דו-רובדי: ברובד הראשון – הישובים  וברובד השני – המועצה. הממשל הסטטוטורי בישוב הכפרי הוא הועד המקומי כפי שמוגדר בצו המועצות האזוריות.[1] צורת ממשל זו היא יצוגית: חברי הועד המקומי נבחרים אחת ל- 5 שנים, והם מנהלים את חיי הכפר בתקופת כהונתם.[2] בישובים רבים קיימות אגודות שיתופיות, בין אם אגודות שיתופיות חקלאיות או קהילתיות, זאת לצד הועד המקומי. החברות באגודה שיתופית היא רצונית של כל חבר, ולא ניתן לחייב את מי מתושבי הכפר (קיבוץ, מושב, ישוב) להיות חבר באגודה. המועצה פועלת מול הועד המקומי, מאצילה לו סמכויות, מפקחת על פעולותיו, ומאשרת את תקציבו ואת הדוחות הכספיים.[3]

חסרונו הבולט של הועד המקומי, בכל הקשור לפעולתו ביישוב כפרי קטן, הוא בהגדרתו כמייצג. אחת ל-5 שנים מתקיימות בחירות, ובזאת מתמצה היכולת הסטטוטורית של תושב בכפר להשפיע על מה שקורה בו. בישוב כפרי קטן נדרש לתת מקום לתושבים להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות כיכולת סטטוטורית, ולא רק אחת לחמש שנים. יכולת ההשתתפות מגדילה את ההון החברתי של הישוב ואת רמת ההתנדבות שבו.

במאמר זה אציע אפשרות נוספת לשלטון המקומי ביישוב הכפרי, שאקרא לו "ועד מקומי (ישיר)" לעומת הועד המקומי המוגדר כיום שהוא "ועד מקומי (יצוגי)". לתושבים בישוב שיבחר בועד מקומי (ישיר) ינתנו אפשרויות התערבות בתהליכי קבלת ההחלטות והשפעה על תקציבים שיחייבו את חברי הועד, בעיקר בצורת אסיפת התושבים. המאמר להלן מציג את התפיסה הכללית, וכולל גם עיון בסוגיות שונות בועד המקומי (ישיר).

מטרת המאמר הינה להתחיל תהליך חשיבה בקרב היישובים והמועצות האזוריות, משרדי הממשלה, המחוקק והמרחב הכפרי.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.