רמ"י עדכנה לאחרונה את נוהל עבודה B38.04 "קביעת זכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית" לפיו מיושמת ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה (להלן: "נוהל העבודה") ואישרה מגורים של אחים ביחד בנחלה.

יש לשים לב לאבחנה בין "מגורים כדין" ו"מגורים שלא כדין"!

על מנת שאחים יוכלו להתגורר בנחלה לאחר שההורים הלכו לבית עולמם, כאשר הנחלה תירשם ע"ש אחד האחים, ללא חיוב לבצע פיצול של מגרש מהנחלה – יש לוודא כי המבנים נבנו כדין.

ביום 21/5/2020 פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים והכיר כי הבטחה בעל-פה מקנה זכויות בנחלה. הזכויות בהן הכיר בית המשפט בפסק דין זה הינן זכויות למגורים ולפיצוי.

מדובר למעשה בסיכום של שלושה הליכים משפטיים העוסקים בזכויות בנחלה, שניים מצד האם - תביעה לסילוק יד ותביעה לדמי שכירות ראויים, ואחת מצד הבת - תביעה הצהרתית. במקרה הנדון מדובר באם אשר ירשה את הזכויות בנחלה מבעלה, ובת אשר ניתנה לה התחייבות בעל-פה מצד האם כי תעניק לה את הזכויות בנחלה. האם הכחישה את ההסכם המדובר.

האם יש לקבל תביעה של בת לפס"ד המצהיר כי המשק של אמה הועבר אליה באמצעות מינוי בת ממשיכה או התחייבות בלתי חוזרת אחרת בעל פה? ואם התשובה שלילית, מה יהיו זכויותיה ומעמדה של התובעת שגרה במשק 42 שנים, מקום שאמה העבירה בפועל ובכתב את הזכויות במשק, באמצעות הסכם מתנה לבת אחרת משנת 2013.

תמ׳׳ש 58842-03-16 27727-06-16 פלונית נ׳ אלמוניות, פס״ד מיום 31/03/2020

במסגרת צוואה נקבע כי לאחר פטירתו של אב המשפחה יועברו זכויותיו במשק לארבעת ילדיו באופן שווה.

לאחר פטירתו, ניתן צו לקיום צוואה. בהתאם לכך, הגישו שלושה מהאחים תביעה לפירוק שיתוף במשק. מנגד, הגיש האח הרביעי תביעה נגדית לסעד הצהרתי לפיו הזכויות במשק שייכות לו בלבד.

לטענתו, טרם פטירתו של האב חתם הוא על כתב ויתור זכויות במשק, ובכך העביר לו את הבלעדיות במשק.

תמ"ש (משפחה)(קריית גת) 59100-10-15 , אלמוני נ' פלוני, פס״ד מיום 20/08/19

נושא זכות ההורשה של נחלה חוזר שוב ושוב לדיון בפני בתי המשפט לענייני משפחה וערכאות הערעור. רק לאחרונה חזר ביהמ"ש העליון (ראה בע"מ 1813/18 פלוני נ' פלוני ורמ"י) ופסק כי ההלכה לפיה זכות ההורשה בחוזה בר-רשות כפופה להוראות חוזה החכירה, וכי מדרג ההורשה אינו בהכרח תואם את חוק הירושה. כך ובהתאם להוראות חוזה החכירה שנכרת בין האגודה לבין רמ"י ("החוזה הדו צדדי"), או החוזה שנכרת בין רמ"י לסוכנות סוכנות והאגודה ("החוזה המשולש"), נקבע מדרג לפי הסדר כדלקמן:

(1)      ראשית יהיה זכאי בן/בת הזוג לרשת את הזכויות בנחלה אף אם קיימת צוואה נוגדת.

(2)      בהעדר בן זוג בחוזה משולש יהיה זכאי הבן-ממשיך לרשת את הנחלה וזאת ככל שזה מונה כדין באישור הסוכנות היהודית.

(3)      בהעדר בן ממשיך יירש את הנחלה מי שהמנוח ציווה בצוואה כי הוא הזכאי לקבלה.

(4)      ככל שהמנוח לא הותיר צוואה, יקבל את הנחלה היורש שעונה על דרישות סעיף 114 לחוק הירושה - קרי מי שמוכן ומסוגל לקבל את הנחלה, כאשר על יורש זה מוטלת החובה לפצות את יתר היורשים.

לאחר פטירתה של חברת מושב עלתה השאלה מי יירש את זכויותיה בנחלה שבמושב.

תחילה טען בנה המאומץ כי לפי צו ירושה שניתן הוא היורש היחיד והחוקי. אולם, לאחר מציאתה של צוואה שהותירה המנוחה הוחלט על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה על מכירת הנחלה וחלוקת הכספים למספר קרובי משפחה.

הבן הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי בו טען כי בהתאם להסכם המשבצת הקיים בין האגודה לבין רמ"י, לא ניתן למכור את הזכויות, אולם ערעורו נדחה. כעת מבקש הבן רשות ערעור לביהמ"ש העליון.

בע"מ 1813/18  פלוני נגד פלוני', פס״ד מיום 01/07/19

קובץ הנחיות מחייבות שמעדכן את הנוהל שפורסם ב 11/2/19. הוראותיו גוברות על כל הוראה קודמת.

נוהל מס׳ 37.2B של רשות מקרקעי ישראל  (ת.פ. 13/05/2019)

בימים אלה פסק ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת פסק דין חשוב שמתמקד בשאלה האם סכום הפיצוי שאח חייב לשלם לאחיותיו לפי סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ייגזר לפי "שווי נטו" של הנחלה, קרי לאחר ניכוי דמי הסכמה, מס שבח והיטל השבחה או שמא ייגזר לפי "שווי ברוטו" של הנחלה כפי שהדבר הוערך על ידי שמאי.

הכרעה זו חשובה שכן ידוע כי בעת מכירה של נחלה לצד ג' הניכויים בגין המסים השונים מפחיתים את ערך הנחלה בארבעים עד חמישים אחוזים.

כבוד סגן הנשיא, השופט אסף זגורי התמקד בפסק דין (ת"ע 69253-05-18 א.פ. ואח' נ' י.פ) בשאלה חשובה זו שעולה רבות בשנים האחרונות במצבים דומים בדבר פרשנותו של סעיף 114 לחוק הירושה.

ביום 10.4.19 פרסמה רמ"י באתר הרשות כי היא החלה ליישם את החלטה 1591 בשוטף והזמינה את ציבור בעלי הנחלות להגיע למרחבים ולבצע את היישום של ההחלטה.

לאור העובדה כי רמ"י ביצעה הכנות ליישום של ההחלטה החל מיום 9.6.11 (מועד מתן ההחלטה בבג"ץ פורום הערים העצמאיות) ועד ליום 10.4.18 (מועד ההכרזה על פתיחת השערים ליישום החלטה 1591), נקבע בהחלטה מסלול ייחודי שנקרא "התחשבנות מחדש".

העובדה שרמ"י קבעה כי היישום של החלטה 1591 יחל ביום 10.4.18, הביאה לכך שדמי ההסכמה בעת מכירת זכויות בנחלה בוטלו החל מיום 10.4.18, כך שבעת מכירת נחלה, הכניסה להחלטה 1591 היא כפויה ורמ"י תמציא שומה לדמי רכישה בלבד.

בימים אלה לאחר שחלפה שנה ממועד פתיחת השערים ליישום ההחלטה בשוטף, בכל המרחבים ניתן לקבל שומות לדמי רכישה, דמי כניסה, התחשבנות מחדש, פיצול מגרש מנחלה, רכישה של זכויות בשטח מעבר לחלקת המגורים בשטח 2.5 דונם וכו'.

ביום 11.2.19 רמ"י פרסמה נוהל חדש להעברת זכויות בנחלות ומשקי עזר. הנוהל מסדיר את ההוראות להעברת זכויות במקרים שונים והוא מיישם לתוכו את הוראות החלטות 1591 (נחלות) ו- 1521 (משקי עזר).

בעדכון זה אני מבקש להתייחס באופן פרטני להוראות חדשות שנקבעו ביחס להעברת זכויות ליורשים של נחלות (בעדכון הבא ב"ה נתייחס למשקי עזר) ובייחוד בכל הקשור להעברת זכויות כאשר מתקיימים שימושים חורגים ו/או חריגות בניה בנחלה.

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237