הטלת ספק בעולם העבודה, באה לידי ביטוי על בסיס יומיומי.

 לפי מסמך דמות הבוגר 2030 שפרסם משרד החינוך, יש לעודד את בוגרי מערכת החינוך, ללמוד באופן עצמאי, ובכדי לעשות כן, עליהם להיות בעלי מגוון מיומנויות, ובין היתר, חשיבה ביקורתית, שבמסגרתה כלולות יכולות הליבה: הערכת מידע ומקורות, טיעון, קבלת ההחלטות והטלת הספק.

בפועל, קבלת החלטות מהווה חלק אינטגרלי מחיינו האישיים והעסקיים, בכל החלטה שאנו מקבלים, לרוב אנו עוצרים, וחושבים האם זו ההחלטה הנכונה? הטלת ספק כאמור, אינה דבר שלילי, אלא תהליך שמאפשר לנו לבחון, את הסיבות השונות ,הטיעונים וכלל החומרים שהתבססנו עליהם, לבחון נקודות מבט שונות, שהובילו לקבלת ההחלטה ולבצע ניהול סיכונים נכון. עצם הטלת ספק, עשויה אף להוות אבן דרך חשובה, במסגרת חשיבה יצירתית.

לא תמיד מי שחרוץ, מוכשר, חכם ומוכוון מטרות הארגון, מצליח להגיע למשרות ניהול. ולעיתים אותו אדם, לא רק שלא מתקדם למשרות ניהול, אלא אף מופתע שממנים למשרת הניהול אדם פחות מקצועי ממנו, או ללא ניסיון מקצועי בתחום כלל. במקרה פחות טוב, מוצא את עצמו, נדחק החוצה, מחוץ לארגון וצריך להמציא את עצמו מחדש.

כיום הנושא של הפוליטיקה הארגונית מוכר לא רק במגזר הפרטי העסקי, אלא גם במגזר הציבורי.

מזה כשלוש שנים אנו פונים לרשות מקרקעי ישראל בשם ארגונים המייצגים את המשפחות השכולות בדרישה להשיב על כנו את הפטור שניתן למשפחות שכולות בדמי הסכמה לפי החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.

בהתאם לתוספת השניה להחלטה 534 שכותרתה "הנחיות למתן פטורים מדמי הסכמה", ניתן פטור למשפחות שכולות מתשלום דמי הסכמה בעת מכירת נחלה.

לישיבת הממשלה ביום 10.9.2023 עולה הצעה בעניין "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית."

להלן סעיף 1 להצעת הממשלה:

מנהל התכנון מקדם בימים אלה תכנית להגדלת מספר יחידות הדיור בכל סוגי ההתיישבות במרחב הכפרי.  

זכויות הבנייה במושבים ובקיבוצים יגדלו מעבר למגבלות לוח 2 בתמ"א 35, כך שתתאפשר פוטנציאלית בנייה של מאות אלפי יחידות דיור חדשות בארץ, במרחב הכפרי.

על פי המוצע ע"י מנהל התכנון, תיקון זה נעשה על מנת לעודד צמיחה דמוגרפית שתאפשר גם קיומו של מרחב כפרי וזאת בשל חשש שמפאת הליכי פיתוח מואץ במדינה, מבנה המושבים וקיבוצים לא ישרוד. האמנם?

בימים אלה, מקודם תיקון מספר 5 של תמ"א 35 אשר מתייחס למרחב הכפרי.

ב-30.07.2023 נכנס לספר החוקים תיקון משמעותי בעניין הליכי הקבלה של מועמדים ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל, לרבות הליכי הקבלה בהרחבות הקהילתיות.

השינויים בעניין ועדות הקבלה נעשו באמצעות תיקון נוסף לפקודת האגודות השיתופיות – תיקון מס' 12. שינויים אלה נוגעים בכמה עניינים מרכזיים, ועשויות להיות להם השפעות מיידיות, כמו גם השפעות ארוכות טווח. תיקון מס' 12 נותן ליישובים קהילתיים ציון דרך לחשיבה מחודשת על התנהלותם בנושאים של קבלה, צמיחה, תקנונים, החלטות פנימיות ואופי היישוב.

התופעה של נטישת עובדים את עבודתם באופן לא מסודר ומוסכם הינה למרבה הצער תופעה שכיחה בעיקר בקרב עובדים זרים ופלסטינים.

לא אחת מעסיקים פוגשים את עובדיהם הנוטשים, בבתי הדין לעבודה לאחר שאלה הגישו כתבי תביעה כנגד מעסיקיהם לשעבר.

בדיונים רבים צצה מחלוקת באשר לתקופת העבודה כתוצאה מהעדר הסכמה על מועד סיומה.

בבית הדין הארצי לעבודה^[1] נדון ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע^[2].

^[1] ע"ע 23930-10-22 רונית וחיים צור נ' ג'ן דפרקהון

^[2] סע"ש 14998-05-18

בימים אלה אושר בכנסת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג -2023 שבו נקבעו מספר תיקונים חשובים בסמכותה של ועדת הקבלה בישובים הכפריים.

החוק מחיל שני תיקונים עיקריים וקובע, כי יישוב קהילתי לא יהיה באזורי הנגב והגליל בלבד, אלא גם ביישובים שיוגדרו על ידי הממשלה כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין תחום הבינוי והשיכון, למעט אזורי יהודה ושומרון. בנוסף עד התיקון אפשרה פקודת האגודות השיתופיות ליישובים קהילתיים לקיים הליך של בדיקת התאמה באמצעות ועדות קבלה אזורית באזורים על פי חוק הנגב והגליל ובתנאי שביישוב הקהילתי יש עד 400 בתי אב.

החוק שתוקן יתאפשר באופן מדורג גם ליישובים גדולים יותר להמשיך לקבל מועמדים בהליך שכולל ועדת קבלה וזאת, באמצעות הכנסה של הגדרה חדשה לפקודה של "ישוב קהילתי המשכי" – ישוב קהילתי שבו מספר יחידות הדיור ששווקו ינוע בין 400 ל- 700 ובלבד שהיישוב יקבל אישור להמשיך עם ועדת הקבלה מ'הוועדה לישובים קהילתיים'.