בעידן הנחלה המהוונת נכון ליורשים לבחון אפשרות של הותרת הנחלה במשפחה לדורות תחת מכירת הנחלה ותשלום מס משוקלל שמגיע לכדי 50% מה שמותיר בידי היורשים סך תמורה נטו נמוך בעוד הרוכש מקבל את כל ההטבות בהתאם להחלטה 1553.

לא בכל מקרה היורשים יכולים או רוצים להותיר את הנחלה במשפחה וגם פתרונות של פיצול מגרש אחד או יותר מהנחלה וחלוקה בין היורשים לא תמיד מתאימים לכל משפחה. אנו נוהגים לקבוע בצוואות כי ככל ומי מהילדים לא יהיה מעוניין לקבל את חלקו בעיזבון יבואו תחתיו ילדיו (הנכדים) מה שמאפשר לנו להקנות את הטבות המס גם לנכדים במסגרת חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון.

רשות מקרקעי ישראל החליטה לשנות את סעיף ההורשה באופן מהותי וביטלה למעשה את העברה האוטומטית לבן/בת הזוג שנותר בחיים בעת פטירה.

השינוי נובע רק במקום שבו בעלי הזכויות בנחלה חותמים על חוזה חכירה לדורות במסגרת החלטה להיוון זכויות המגורים בנחלה (החלטה 979 ומחליפיה עבור להחלטה 1553) או בעת מכירה והן במסגרת החלטה 823 שמאפשרת חתימה על חוזה חכירה לדורות ללא צורך בהיוון זכויות המגורים.

השינוי הוא מהותי ויש לשים לב אליו בעת חתימה על חוזה חכירה לדורות וכן בעת קביעת הסדרי ירושה משפחתיים עתידיים וייתכן אף שיהיה צורך לתקן הסדרים משפחתיים בהתאם לנוסח החדש של החוזה.

שנתון התכנון לשנת 2017 מסכם את פעילותם השנתית של מוסדות התכנון ברמה הארצית והמחוזית ושל גופי הסמך שלהם (מינהל התכנון ולשכות התכנון המחוזיות).

שנתון זה הוא השביעי במספר ומתמקד בתוכניות שאושרו, קודמו וטופלו בשנת 2017, וכולל גם נתונים השוואתיים לשנים הקודמות בנושאים מסוימים.

השנתון נועד להגביר את השקיפות של פעילות מינהל התכנון ומאפשר בחינה ודיון ציבורי פתוח.

מתוך אתר מינהל התכנון

תיעוד ושימור ההיסטוריה של קהילה כפרית היא משימה חשובה ביותר אך היא הופכת עם השנים למשימה מורכבת ביותר המחייבת תשומת לב מיוחדת.

בכל קהילה מציינים אירועים שונים ובהם חגי הכפר, ימי חג ואירועים מיוחדים והצוותים האמונים על כל אירוע דואגים כי יוקם צוות כיבוד, צוות קישוט ותפאורה, צוות תוכן וכדומה אך כמעט תמיד שוכחים את הצוות שאמור לתעד ולשמר את הזיכרון ההיסטורי של הקהילה, צוות התיעוד.

במשק המשפחתי קיימים מעט מאוד ארכיונים מסודרים שבהם נשמר המידע ההיסטורי של הישוב וקיומו של ארכיון תלוי ראשית במודעות לחשיבות הצורך בתיעוד אך גם במשוגעים לעניין שמוכנים להשקיע מזמנם ומבינים את החשיבות במעשיהם לטובת התיעוד ההיסטורי של הישוב מראשיתו ועד העת הזו.

בכל בית כמעט קיימים תמונות, מסמכים, תעודות וכלים שיכולים להוות בסיס לתיעוד וזאת בנוסף על מסמכים ותמונות שהשתמרו במזכירות הישוב.

אחד המקומות הראויים לציון במיוחד הינו ארכיון שדה ורבורג שהוקם בשנים האחרונות ומנוהל על ידי צוות מתנדבים והוא דוגמא מצוינת שיוזמה של חברים הובילה להקמת בית שמשמש כארכיון.

החלטה 1521 של מועצת מקרקעי ישראל העוסקת במשקי עזר שאושרה ביום 19.11.17 פתחה צוואר בקבוק שהיה תקוע זמן רב בכדי לבצע היוון של חלקת המגורים, תוספת יח"ד ופיצול מגרשים ממשקי עזר. ההחלטה יוצרת מצב של "מקל וגזר" כך שהיא הפחיתה את גובה דמי ההיוון שיידרש בעל משק העזר לשלם בעת ביצוע תהליך ההיוון, אך לצד זה, היא קובעת כללים שמשנים את פניו של משק העזר בשני נושאים עיקריים: שטח חלקת המגורים וזכויות בנייה ופוטנציאל תכנוני

אנו עדים לרגע הסטורי בהליכי הורשה של נחלות שיביא למהפך ממש בכל הקשור להעברת זכויות בין בני זוג בעת פטירה ובהעברה ליורשים.

רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי היא ערכה שינוי מהותי בכללי ההורשה שהיו נהוגים עד היום בחלות וביטלה את ההעברה האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה.

התוצאה היא שהורשה בנחלות תהיה בהתאם לצוואה שיותיר אחריו בעל הנחלה או בהתאם לדיני הירושה אך בכפוף למגבלות המפורטות בהסכם החכירה.

לגבי מינוי בן ממשיך - בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם החתימה על חוזה החכירה.

מפאת חוסר הבהירות בנושא הנחות אזורי עדיפות בהקצאת קרקע להלן הבהרות:

ביום 15.04.2018 התקבלה החלטת הממשלה 3738 בעניין הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית.

החלטה זו החליפה את החלטת ממשלה 667 מיום 4.8.2013.

ביום 21.5.18 חתם שר האוצר על תיקון להחלטה 1523 ומעתה מספרה של ההחלטה הוא 1553. התיקון שבוצע בהחלטה מתייחס לשני נושאים:

יישום החלטה 1553 באזור עדיפות לאומית "קו עימות".

"התחשבנות מחדש" בהליך פיצול מגרש מנחלה.

כידוע, בעקבות המאבק המשפטי, בהובלת עו"ד רון רוגין (בג"ץ 10357/04 קיבוץ נחשולים נ. שר הרווחה ו-המוסד לביטוח לאומי), הועלו דמי הקבורה המשולמים לגופי הקבורה ביישובי המועצות האזוריות בישראל, כגון - קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים ומועצות דתיות אזוריות.

העלאת דמי הקבורה נעשתה במסגרת חקיקת משנה: החל מתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה), תשס"ט-2009. תחולת חקיקת משנה זו של דמי קבורה הייתה ממועד הוצאת הצו על תנאי על ידי בית המשפט העליון (ה-1 באפריל 2005). חקיקת המשנה נעשתה במסגרת הוראת שעה, זאת אומרת, זו הייתה חקיקת משנה זמנית. הטעם לחקיקה זמנית זו היה קבלת העמדה העקרונית שהועלתה על ידי עו"ד רוגין בשם ההתיישבות, על פיה יש לקבוע תעריף שווה לכל הנפטרים בישראל. טיעון השוויון אף אושר בעבודה כלכלית חיצונית שהוזמנה על ידי המוסד לביטוח לאומי.