כתבות

בבית המטבחיים מצאו המפקחים כחצי טון בשר שנשחט בשחיטה שחורה, ללא כל פיקוח, וכן חותמות מזויפות שמטרתן "להכשיר" את הבשר. בעל המקום נחקר ונפתחו נגדו הליכים משפטיים, הבשר הועבר להשמדה

מתחילת השנה ועד היום סיכלו מפקחי המשרד עשרות ניסיונות הברחה ושחיטה של בשר והשמידו למעלה מ-23 טון בשר שעלול להוות סכנה ממשית לבריאות הציבור והיה בדרכו לצלחת שלנו, הצרכנים

במשרד החקלאות מדגישים כי יש לרכוש מוצרים מן החי אך ורק במקומות מורשים, הנמצאים תחת פיקוח. יש לשים לב שהמוצר נמצא באריזתו המקורית, סגורה ונקייה עם תווית וסימון של תאריך ייצור ותאריך תפוגה

הסקר בדק את מידת האמון של הציבור בממשלה בהתנהלות בסגר ויכולתה להעניק לו ביטחון מזון בהקשר של אספקת ביצים, ובעתיד, במידת ההסכמה שהממשלה תוכל למנוע מחסור בביצים אם יהיה סגר נוסף. על פי התוצאות בסגר הקודם 58% מהציבור הרגישו ביטחון שהמדינה תמצא פתרון מהיר למחסור בביצים כאשר אחוז דומה, 55% חושבים שהמדינה תוכל למנוע מחסור בביצים בסגר הבא אם יהיה.

 ומה יעשו הצרכנים בפועל בסגר נוסף? 57% ציינו שלא ייקנו יותר ביצים

מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, פרסם את התנגדות האיחוד החקלאי לתזכיר החוק להארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שנחקק בהוראת שעה לזמן מוגבל!

לדבריו מקריאת הטיוטה עולה כי למרות ההבטחות שניתנו גם בדיונים בכנסת וגם בשיחות עם נציגי הממשלה שלא להאריך את החוק או לצמצמו באופן משמעותי ביותר, בהצעת החוק יש שינויים מינוריים בלבד ובסעיפים אחרים  מוסרים חלק ממגבלות החוק ובכך מציעים להעניק לותמ"ל סמכויות מוגזמות, תוך עקיפת הליך התכנון הרגיל ורמיסתו.

עמדת האיחוד החקלאי, כמו עמדות מרבית הגופים המקצועיים היא כי אין להאריך את תוקף הוראת השעה עקב היותה כלי קיצוני וחריג, העוקף את מסלולי התכנון הרגילים ואין כל הצדקה להמשך שימוש בו נוכח המלאי התכנוני הקיים כבר עתה שמאפשר הגדלה של היצע דירות שיכול לספק את יעדי הממשלה בהתמודדות עם משבר הדיור.

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עובדים זרים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.

חלה בקיעת התנינים הקטנים בחוות התנינים 'קרוקולוקו'

המצוקה הכלכלית, לצד גניבות של פרי האבוקדו מזן "גליל", גורמים לפירות בוסר רבים להגיע לשווקים

כדי לגבש קבוצת מקימה ליישוב אנחנו מחפשים את המועמדים שיתאימו לשלב חלוצי זה. בעלי יכולת התמודדות עם אי ודאות, גמישות והתלהבות.

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות: "מה לא הבינה מדינת ישראל מהקורונה? במקום לקדם ולתמוך במחקר ופיתוח חקלאי, בייצור מזון טרי בישראל ולהגן על ביטחון המזון לתקופות קשות מבחינה בריאותית וביטחונית, או חרם פוליטי על ישראל, מייבאת הממשלה תוצרת חקלאית טרייה מחו"ל ותומכת דווקא בחקלאי אירופה, טורקיה, עזה וירדן!

מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים בישראל: בחודש האחרון נרשמת עלייה חדה בגניבת חלות דבש וכוורות בשיא עונת אגירת הדבש,
בחג הקורבן, לפני חגי תשרי ובצל הקורונה והמשבר הכלכלי
הנזק מוערך במאות אלפי שקלים– חובה על ממשלת ישראל להקצות תקציבים למלחמה בתופעה החמורה של פשיעה חקלאית!

איזה צבע צריך להיות לאבטיח? האם יש משמעות לגודל? איך לשמור אותו בבית? ושאלת השאלות: מה בדיוק צריך לשמוע כשטופחים על האבטיח?

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגיש: מדריך לאבטיחן המתחיל

בחודשים האחרונים תופסת את מרכז תשומת הלב הציבורית והעולמית מגפת הקורונה ונזקיה הבריאותיים ולא פחות מכך, הנזקים הכלכליים האדירים שבאו בעקבותיה. אולם, נראה כי עבור החקלאים משבר האקלים וההתחממות הגלובלית הם סכנה כלכלית לא פחותה.

השינויים הקיצוניים במזג האוויר, כתוצאה ממשבר האקלים,  פוגעים בשנים האחרונות באופן קשה בגידולים החקלאיים ובכללם בצמחי הנוי. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת פיצתה הקרן את מגדלי צמחי הנוי בכ-1.3 מליון ש"ח.

אבטיחים מסוג פאסיניישן ומקסימה ומלונים מסוג שרנטה, הדסון, ילו קנרי וגלרו הנחשבים לזנים איכותיים המאופיינים במתיקות גבוהה, ישווקו לשווקים הסיטונאים ברחבי הארץ ולרשתות המזון, בהם בשופרסל ורמי לוי • עם הצטרפותם של משקים חקלאים רבים מרחבי המדינה, ממשיכה "חקלאי גרנות" את התרחבותה ומגדילה את סל התוצרת החקלאית שלה בשוק המזון בישראל

כחלק מתכנית סיורי השטח שעורך ארגון מגדלי הפירות בישראל, במטעי החקלאים ברחבי הארץ, יזמו ירון בלחסן, מנכ"ל הארגון ואסיף איזק ראש מועצה אזורית חוף הכרמל, ביקור אצל חקלאי חוף הכרמל, בהשתתפות ראשי ונציגי ארגונים חקלאיים.

מגפה עולמית, משבר אקלים מתמשך והכפלת האוכלוסייה הישראלית בתוך 30 שנה. בכל התרחישים האלה החקלאות הישראלית תידרש לספק לנו מזון טרי, איכותי בכמות מספקת ובמחיר סביר. בטחון המזון שלנו מחייב תוכנית אסטרטגית בדרג הלאומי. איך עושים את זה ולמה זה חשוב? לקראת נייר המדיניות שלנו - צפו ושתפו.

יסודות - למדיניות ציבורית ולציונות מעשית

 
 

בשנים האחרונות ההתחממות הגלובאלית ושינויי מזג האוויר פוגעים קשות בגידולים החקלאיים וכתוצאה מכך מסבים נזקים כלכליים כבדים לחקלאים. אולם, מסתבר כי מזג האוויר הקיצוני, הסערות, הברד והרוחות העזות אותם חוו המגדלים בשנה החולפת פגעו באופן קשה גם בבתי הצמיחה, בתי הרשת, החממות והמנהרות. הנזק במקרה זה הוא כפול. מצד אחד, במקרים רבים מזג האוויר הקיצוני, שבשנים האחרונות הופך להיות "סטנדרטי", הביא לנזקים כבדים לבתי הצמיחה עצמם שחלקם קרסו והושמדו לחלוטין ומצד שני, לפגיעה חמורה לגידולים בבתי הצמיחה, גידולים שנחשפו לקור, לגשמים עזים ולמכות ברד.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.