מידע בנושא אגודות שיתופיות

המדובר בערעור כנגד החלטת ביהמ"ש השלום לעכב את הליכי התביעה בשל תניית בוררות הקבועה בהסכמים בין הצדדים.

רע"א (ת״א) 10429-01-16 אביקסיס ואח' נ' תרום מושב עובדים של הפועל המזרחי, פס״ד מיום 06/10/16

המדובר בעתירה של מזכיר מושב ינון לשעבר, כנגד החלטות עוזר רשם האגודות השיתופיות בהליך הפירוק של המושב ינון.

בג"ץ 5945/14 יונתן זאנדני נ' רשם האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 16/11/16

במהלך הדיון בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בכנסת ביום 15.12.2016, הוצאה ההצעה לתיקון סעיף 62 לפקודת מס הכנסה מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי  התקציב לשנים 2018 ו 2017) התשע"ז - 2016.

קיבוצים ומושבים רבים הקימו, כחלק מההרחבה הקהילתית שלהם, אגודה להתיישבות קהילתית אליהן צורפו כל בעלי הזכויות בישוב. האגודות הללו גובות מיסי אגודה מהחברים, ומעניקות לכלל תושבי הישוב שירותים שהם בעלי אופי מוניציפאלי. האגודה פועלת במקביל לקיומו של הוועד המקומי שהינו רשות מקומית הפועלת על פי דין.

בשנים האחרונות קרו מקרים בהם תושבי הרחבות הודיעו שהם מפסיקים את החברות שלהם באגודה הקהילתית, והפסיקו במקביל לשלם מיסי אגודה.

תא (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'

ביום 8.11.16 נחתם צו אשר מאפשר למושבי עובדים לייצר שוויון קולות בין נחלות בהצבעה באסיפה הכללית (ובקלפי).

עד היום, עמדת רשם האגודות היתה כי לכל חבר ישנו קול אחד בלבד, ועל כן נוצר מצב של חוסר שוויון בקולות ההצבעה בין נחלות: נחלות עם חבר אחד או חברה אחת יכלו להצביע בקול אחד, ונחלות עם יותר חברים (ועד שישה חברים: הורים בעלי זכויות מקוריים, בניהם שהיו בנים ממשיכים וקיבלו את הזכויות בנחלה, והנכדים שהם כיום בנים ממשיכים) יכלו להצביע במספר קולות רחב יותר. הדבר יצר עיוות מהותי בהצבעות.

הצו החדש נותן לכל נחלה שישה קולות, שיחולקו בין חבריה באופן המפורט בצו.

בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי  התקציב לשנות 2017 ו- 2018) התשע"ז - 2016, (להלן "הצ"ח ההסדרים"), נכלל בין השאר תיקון המשנה סדרי בראשית בעניין מיסוי אגודות שיתופיות וחבריהם על פי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה.

ברצוננו לעדכנכם בפסיקת בית המשפט העליון, ביושבו כבג"ץ1, הקובעת שאין לשנות את ההלכה הקיימת כי אין יחסי עובד-מעביד בין חבר באגודה שיתופית לבין האגודה השיתופית עצמה, גם בקיבוץ מתחדש.

הפסיקה התייחסה לשינויים שחלו בחלק מהקיבוצים, וקבעה כי כל עוד הקיבוץ מקיים הלכה למעשה את הדרישות הקבועות לעניין קיבוץ מתחדש, כגון: ערבות הדדית, כללי עזיבה, מנגנוני יישוב סכסוכים ועוד, הוא נשאר בגדרי ההלכה שחבר האגודה אינו עובד של האגודה.

עם זאת, נקבע גם, כי מן הדין להמשיך ולעקוב אחרי השינויים בקיבוצים ולבחון מעת לעת האם אכן נשמרים עקרונות אלו. כמו כן, המליץ בג"ץ להסדיר נושא זה בחוק, תוך מאמץ לשמר את אופיו הייחודי של הקיבוץ.

בג"ץ 2037/14 אבי בן אהרון נ. בית הדין הארצי לעבודה ואחר.

חוזר מס׳ 62/16 של ברית פיקוח

משרדנו הגיש בשמו של עופר, בן לחברי קיבוץ שדות ים, תביעת לשון הרע בעקבות מספר פרסומים בהם הוא הואשם בעבירות מין ואונס. טענתנו כי מדובר בהאשמות שקריות שנבעו מרצונם של המפרסמים למנוע את קבלתו כחבר קיבוץ ולהרחיקו מהקהילה בה גדל, התקבלו.
ת"א (שלום)(חיפה) 26853-02-13 עופר נ' שחר ואח'. פס״ד מיום 04/05/2016

מיכל ורפי הר- מור קנו נחלות בכפר ידידיה והתגלע סכסוך בינם ובין המוכרים בעניין כספי מכירת מניות תנובה. לאחר פניה לרשם האגודות השיתופיות, הוסמך בורר לדון בעניינם. מיכל ורפי התנגדו לסמכות הבורר והדירו עצמם מההליך, ולאחר מתן פסק הבוררות פנו אל ביהמ"ש בבקשה שיקבע כי הוא בטל משום שניתן בחוסר סמכות.

הפ"ב (מרכז) 24886-06-13 מיכל ורפי הר- מור נ' רות בארי ואח', פס״ד מיום 12/11/15

קרן שמורה מהווה מרכיב חשוב ביותר בקיומו של כל קואופרטיב. הקרן השמורה קיימת כמעט בכל הקואופרטיבים בעולם. הקרן השמורה נוצרת על ידי הקואופרטיב כאשר סכומים שנתיים מופרשים כל שנה לעבר קרן זו מתוך הרווחים השנתיים של אותו קואופרטיב (אגודות שיתופיות, 1933; רשם האגודות השיתופיות, 2014). הקרן השמורה אינה מתחלקת ואינה מחולקת ומיועדת למטרות של הצלת הקואופרטיב בעיתות משבר כלכלי (Schaars, 1980). אולם מסתבר כי היא משמשת גם עבור צרכים נוספים שונים שלו. היא משמשת לכיסוי הפסדים שוטפים של הקואופרטיב. היא מיועדת למימון פיתוח קיים בקואופרטיב, כלומר מימון בניית נכסי הקואופרטיב. הקרן השמורה מאפשרת לקואופרטיב לעמוד בפני שינויים כלכליים, וסיכונים עסקיים בפניהם עתיד הקואופרטיב לעמוד. הקרן השמורה מאפשרת הגדלת ההון החוזר של הקואופרטיב וכתשובה להפסדים עתידיים (Schaars, 1980; Jones and Svejnar, 1985).

הקרן השמורה בקואופרטיב נוצרת, כאמור, מהפרשות הנעשות על ידי הקואופרטיב מתוך הרווחים הנקיים של הקואופרטיב. המאמר המוצע להלן יבחן מקור המימון הזה של הקרן השמורה, וישאל כמובן את השאלה באם מטרת הקואופרטיב לשרת את החבר באופן הטוב ביותר האפשרי ובמחיר ההשתתפות הנמוך ביותר האפשרי, כלומר כאשר הקואופרטיב מסיים את שנת הכספים ללא יצירת רווחים. באם הקואופרטיב נוסד על ידי חבריו למען השרות במחיר הנמוך ביותר (רשם האגודות השיתופיות, 1976), כפי שטוען סעיף זה בפקודת האגודות השיתופיות, ובאם מיישמים סעיף זה, מהיכן אם כן נלקחים הרווחים מהם תיווצר הקרן השמורה. שאלות נוספות העולות מתוך המטרות של הקרן השמורה הן באיזו מידה כאשר משתמשים בכספי הקרן השמורה לבניית נכסי הקואופרטיב ובאותו זמן מאלצים את החברים להשתתף לא באופן שווה בבניית הנכס, המשמעות היא כי בונים נכסים אשר ישמשו חברים עתידיים אשר לא השתתפו כספית במימון בניית נכסים אלו (Jones and Svejnar, 1985), יוצרים אי צדק בין החברים, כפי שטוענים שני מחברים אלו. שאלה נוספת הקשורה לקרן השמורה נוגעת לשאלת ההון החוזר של הקואופרטיב ושאלת היחס בינו ולבין הקרן השמורה. הטיעון הרווח בין מנהיגי קואופרטיבים ובין חוקרים הוא כי הקרן השמורה הינה מקור מימון ותדלוק לצורכי ההון החוזר של הקואופרטיב, כפי שמציג לנו ארגון העבודה הבינלאומי (Tchami, 2007). השאלה היא מדוע עודפים של חברי קואופרטיבים משנים קודמות צריכים לשמש כמימון לעסקים שחברים עושים עם הקואופרטיב שלהם מספר ניכר של שנים מאוחר יותר. השאלה היא מדוע החברים העכשוויים לא משלמים את מחיר ההשתתפות הריאלי בקואופרטיב שלהם.

שאלות אלו ונוספות ישמשו אותי בניסיון להבין ולהכיר במאמר זה את הקרן השמורה בקואופרטיב.