מאמרים

בימים אלה אושר בכנסת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג -2023 שבו נקבעו מספר תיקונים חשובים בסמכותה של ועדת הקבלה בישובים הכפריים.

החוק מחיל שני תיקונים עיקריים וקובע, כי יישוב קהילתי לא יהיה באזורי הנגב והגליל בלבד, אלא גם ביישובים שיוגדרו על ידי הממשלה כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין תחום הבינוי והשיכון, למעט אזורי יהודה ושומרון. בנוסף עד התיקון אפשרה פקודת האגודות השיתופיות ליישובים קהילתיים לקיים הליך של בדיקת התאמה באמצעות ועדות קבלה אזורית באזורים על פי חוק הנגב והגליל ובתנאי שביישוב הקהילתי יש עד 400 בתי אב.

החוק שתוקן יתאפשר באופן מדורג גם ליישובים גדולים יותר להמשיך לקבל מועמדים בהליך שכולל ועדת קבלה וזאת, באמצעות הכנסה של הגדרה חדשה לפקודה של "ישוב קהילתי המשכי" – ישוב קהילתי שבו מספר יחידות הדיור ששווקו ינוע בין 400 ל- 700 ובלבד שהיישוב יקבל אישור להמשיך עם ועדת הקבלה מ'הוועדה לישובים קהילתיים'.

על פי דו"ח שפורסם היום על ידי ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות (FAO) והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) בימים אלה ( 06/07/2023)

הדו"ח המשותף לשנים 2023-2032 של ארגון המזון העולמי (FAO) וה-OECD   (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח אזורי) סוקר את ההתייחסות העולמית המרכזית לסיכויים לטווח בינוני עבור שווקי סחורות חקלאיות.

הצעת החוק לתיקון לפקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) התשפ"ג – 2023 בעניין הרחבת התחולה לעניין ועדות קבלה הישובים קהילתיים אושרה בכנסת ב 25.7.2023.

לדברי ח"כ טל התיקון שעבר לחוק האגודות השיתופיות הוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל ולמפעל ההתיישבות בנגב ובגליל.

ביום 9.4.2023 הוגשה העתירה לבג"ץ שבמרכזה עומדת הדרישה כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יקבע כי פרק 4.20 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כנוסחו לאחר תיקונו ביום 4.3.2020 - חורג מהותית מסמכות רמ"י לפי הדין המסמיך אותה, וראוי להורות על תיקונו על-ידי החייאת נוסחו הקודם לפיו מועד אומדן ערך הקרקע מושא עסקה במקרקעי ישראל הוא מועד העסקה בגינה מבוקשת הסכמת המשיבה 2, ולא מועד מתן שומת ערך הקרקע בפועל על-ידי השמאי מטעם רמ"י.

בג"ץ 2834/23 זאב קריין ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל (עדיין אין החלטה)

בעקבות פניות של אגודות ישובים קהילתיים למשרדנו (בישובים קהילתיים באזורי עדיפות) למתן הבהרות לפרק משנה 5.1 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין הקניית בעלות.

להלן התייחסותנו: אזורי העדיפות הקיימים לפי החלטת ממשלה 561 מיום 21.5.2023 יהיו בתוקף לפחות עד 1.11.2026.

אישור אגודת היישוב החקלאי: העברת הבעלות לחוכר נכס למגורים בישוב קהילתי או ביישוב חקלאי מותנית בהסכמת האגודה השיתופית של הישוב החקלאי או הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין, ובכפוף להחלטות המועצה בהתאם לכללי העברת הבעלות, ללא תמורה או תמורת אותם סכומים הקבועים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל בנושא העברת הבעלות.

מעסיקים רבים נוהגים לסכם עם עובדיהם תנאי שכר במונחי נטו. כבר כאן יצויין כי דרך המלך היא הסכמה על שכר ברוטו. גם בחוק שכר המינימום, בו הנחייה לתשלום שכר מחייב, הערכים הינם ערכי ברוטו ולא נטו.

ההתנהלות לפיה התייחסות לשכר כנטו מעוררת לעיתים קרובות קשיים ומחלוקות, קשיים שהיו נמנעים ונחסכים אילו היתה מנוסחת הודעה לעובד (או הסכם העסקה) מפורטת והערכים בה היו נקובים כערכי ברוטו.

כלל שיקול הדעת העסקי המקנה לנושאי המשרה "חסינות" מפני הפעלת ביקורת שיפוטית מהותית על תוכנן של החלטות עסקיות, מהווה את אחת ההתפתחויות החשובות בתחום דיני החברות. ואכן, קיתונות של דיו נשפכו על תחולת הכלל בדין הישראלי ובמשפט המשווה.

במרוצת השנים, הכלל יושם במספר רב של החלטות בערכאות דיוניות, עד אשר בית המשפט העליון קבע בפסק הדין המכונן בעניין ורדניקוב, "כי לא יהא זה בגדר חידוש מרעיש אם נסיר את הלוט מעל צלמו של כלל שיקול הדעת העסקי, ונכריז חגיגית כי עקרונותיו חלחלו אל המשפט הישראלי והם מהווים כיום חלק בלתי נפרד מדיני החברות בישראל".

ועדיין, חרף הדיון המקיף בפסיקה ובספרות, שאלת תחולת הכלל במקרה של אגודות שיתופיות טרם הוכרעה. פסק דינוהחשוב של השופט ג'ובראן בעניין כפר ביאליק סימן את יריית הפתיחה לעיסוק בשאלה זו.

תחום האנרגיה מתפתח ומשתנה בקצב מהיר לאור שינויי רגולציה תדירים שמטרתם להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% עד שנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה מחודש יוני 2020.

אנו שמחים להציג בפניכם, מעת לעת, שינויי רגולציה וחידושים בתחום האנרגיה והחשמל, שיש בהם בכדי להשפיע על מיזמים שונים בתחום האנרגיה בהתיישבות החקלאית או שאנו רואים בהם הזדמנויות לייצור רווח.

חוזר זה, עניינו בשימוע של רשות החשמל מיום 29.6.2023 לקראת פרסום מכרז ראשון למתקני אגירת אנרגיה שיתחברו או ישתלבו ברשת המתח העליון. במסגרת ההליך, רשות החשמל מזמינה את הציבור להציע הצעות לקביעת תעריף זמינות אשר ישולם למתקני אגירה בהספק מותקן של 16 MW לכל הפחות ו-150 MW לכל היותר לכל מתקן, ויקומו מכוח הליך זה באזורים האפשריים להקמת מתקני אגירה.

תיקון מס' 5 לתמ"א 35 יביא שינויים דרמטיים בכל הקשור להיקף יחידות הדיור שניתן יהיה לבנות במגזר הכפרי בשנים הקרובות ויהיו לכך השפעות רוחב ביחס לתכנון הנחלה המשפחתית, משקי עזר, בניה, פיצול מגרשים, עריכת צוואות, חלוקת עיזבון, עסקאות מכר ורכישה של נחלות ומשקי עזר - תיקון 5 עומד לשנות את האופי של המגזר הכפרי בכל הרבדים וברור כי הנחלות ומשקי העזר שהכרנו עד היום, לא יהיו אלה שנכיר לאחר תיקון 5 לתמ"א 35.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.