תמריץ להפרת חוק וסחבת משפטית מצד רשויות המדינה / דורון רדעי, עו״ד

09 ספט 2021 המחברת/ת:
דורון רדעי, עו״ד דורון רדעי, עו״ד

חוק תובענות ייצוגיות שנחקק בשנת 2006 בישר על תחילתו של עידן חדש ביחסים שבין האזרח הקטן לביו התאגידים הגדולים במשק. במסגרתו ניתנה לתובע יחיד הזכות לייצג קבוצה שלמה של נפגעים כמוהו מהפרת חוק, ובכך לפתור את הכשל הנוצר במקרה שבו מדובר בהפרה שיטתית של חוק או חוזה מצד התאגידים הגדולים, ובנזק שאינו מצדיק הגשת תביעה נפרדת מצד נפגע בודד.

אחד הפרקים החשובים בחוק עוסק בהגשת תובענה ייצוגיות נגד המדינה בכל הנוגע לתשלומים שנגבו על ידה שלא כדין.  בכך נתן המחוקק בידי האזרח כלי משפטי חשוב ביותר במטרה להבטיח שגם המדינה על כל רשויותיה תשמור על החוק ותפעל לפיו. ואכן, במהלך השנים מאז חקיקת החוק הוגשו תובענות ייצוגיות רבות נגד רשויות שונות של המדינה, כגון רשות מקרקעי ישראל, רשות המיסים, רשות השידור ועוד, אשר הביאו לתיקון עוולות והגבירו את שמירת החוק מצידן.

אלא לאחרונה ניכרת מגמה הולכת ונמשכת של כרסום בכוחה של התובענה הייצוגית ככלי אכיפה נגד המדינה. מגמה זו באה לידי ביטוי מובהק בתזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות שהוצג על ידי משרד האוצר בתחילת חודש אוגוסט האחרון, כחלק מחוק ההסדרים אשר מוגש לאישור הכנסת ביחד עם תקציב המדינה.

התיקון המוצע כולל בתוכו הרחבה משמעותית של ההגנות המיוחדות העומדות למדינה מפני תובענות ייצוגיות המוגשות נגדה, עניין אשר ראוי לבחינה מעמיקה בהיותו עומד בסתירה ברורה למטרותיו המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות לקדם את אכיפת הדין, להרתיע מפני הפרתו, ולהעניק סעד הולם לנפגעים מכך.

בהקשר זה חשוב להדגיש כי כבר כיום נתונות למדינה מספר הגנות שאינן נתונות לנתבע רגיל בתובענה ייצוגית, ובראשם הגנת החדילה המאפשרת לה להודיע בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כי היא מפסיקה את הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה, ועל ידי כך לקנות הגנה מפני התביעה. בנוסף לכך, החוק בנוסחו הנוכחי מגביל את הזכות לקבל השבה כספית מהמדינה בגין גבייה בלתי חוקית לשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, וזאת להבדיל מנתבע רגיל אשר חשוף להשבה כספית לתקופה של שבע שנים.

במסגרת התיקון המוצע מבקש משרד האוצר, בין היתר, להרחיב את ההגנה האחרונה ולקבוע כי בית המשפט לא יוכל לחייב את המדינה בהשבת הכספים שנגבו שלא כדין במהלך תקופת הדיון המשפטי, כלומר ממועד הגשת בקשת האישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית, וזאת מתוך רצון לשמור על הקופה הציבורית.  

בכך מבקש משרד האוצר לבטל את פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קבע, בהרכב מורחב של חמישה שופטים ובמסגרת הליך חריג של דיון נוסף, כי לא ראוי לפרש את חוק תובענות ייצוגיות כמקנה הגנה כזו למדינה  (דנ"מ 8626/17 מנירב נ' מדינת ישראל).

בית המשפט העליון הגיע למסקנה זו, על יסוד שלושה טעמים עיקריים אשר רלבנטיים גם ביחס לתיקון המוצע: ראשית, לאור העצמת הפגיעה בתכליות החוק אשר נועד כאמור לקדם את אכיפת הדין, להרתיע מפני הפרתו, ולהעניק סעד הולם לנפגעים מכך; שנית, החלת ההגנה גם על תקופת הדיון המשפטי תעודד את המדינה להתמיד בגבייה הלא חוקית, ותביא לידי כך שכספים אלו יישארו בקופתה למרות שההגינות מחייבת שהיא לא תהנה מפירותיה של גבייה שנעשתה שלא כדין. ושלישית, לאור העדר ההצדקה להעניק למדינה הגנה ביחס לתקופה שבה היא כבר מודעת לסיכון המשפטי הנשקף  לה, ובידה להגן על תקציבה ותפקודה בדרכים פוגעניות פחות.

מול הטעם של שמירה על הקופה הציבורית, קיים טעם נוסף שיש בו כדי להכריע את הכף. קבלת התיקון המוצע תיצור תמריץ למדינה לא רק להפר את החוק,  אלא גם לגרור רגליים במסגרת הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. במקרה כזה יהיה למדינה אינטרס ליצור סחבת משפטית אשר תמשך לאורך שנים רבות, אשר במהלכן היא תוכל להמשיך בגבייה הבלתי חוקית, וזאת ללא כל חשש שבהמשך היא תאלץ להשיב את אותם כספים לאזרחים.  

לסיכום, מדובר בתיקון שמפר את האיזון הקיים בחוק תובענות ייצוגיות ואשר יסכל את המטרה העומדת בבסיסו ככלי לאכיפת החוק גם על רשויות המדינה. על רקע זה  יש לקוות שחברי הרשות המחוקקת ידחו את התיקון המוצע, ויאפשרו לציבור להמשיך לקיים פיקוח אפקטיבי על פעולות הרשות המבצעת באמצעות מכשיר התובענה הייצוגית. בכל מקרה, מדובר בנושא חשוב אשר טעון דיון נפרד  ומעמיק, ולפיכך טוב עשו השרים כשהחליטו בהמשך החודש על הוצאת הנושא מחוק ההסדרים, וזאת במטרה לאפשר דיון כאמור.

__________

הכותב הינו עו"ד במשרד רדעי-גדות העוסק בתחום התובענות הייצוגיות וכן יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין.

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

אתר: https://ihaklai.org.il

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השוואת תנאים מושבים וקיבוצים השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התאחדות החקלאים התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות מתקנים פוטו וולטאיים נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שימושים נלווים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.