רשמת האגודות השיתופיות, עורכת דין שלומית שיחור-רייכמן: "משבר הקורונה אילץ את כולנו לבצע שינויים רבים בהתנהלותנו בתחומי חיים שונים. המעבר הכפוי לעולם הדיגיטלי היווה גם הזדמנות אדירה, וכעת, עם החזרה לשגרה, ניתן, ואף כדאי, לאמץ חלק מהשינויים שמאפשרים יעילות וקידמה. ההנחיות החדשות שאנחנו מפרסמים מהוות הזדמנות מצוינת לקידומן של האגודות, וכן מאפשרות מעורבות והשפעה גדולה יותר של חברי האגודה על ההחלטות המתקבלות במסגרתה. אני רואה בהנחיות אלה חלק משורה של מהלכים שאנו מבצעים לחיזוק האגודות, הרשויות והקהילה כולה"

רשמת האגודות יצאה בימים אלה עם עדכונים למספר נושאים חשובים ובהם: ייפוי כוח של חבר אגודה השוהה בתקופה קצרה בחו"ל, מתן ייפוי כוח לבן הזוג, הארכת כהונה של רשויות באגודה, כינוס אסיפה כללית והצבעה באמצעות דיגיטליים וחשיבה מחודשת בנושא מתן ייפוי כוח לבן משפחה אחר ובנושאים אחרים

האם מושב שיתופי או קיבוץ מחויבים לחלוקה של מגרשים שווים בגודלם בין חברים בעת שיוך בתים?

סוגיה זו עלתה, בין היתר בתביעה שנדונה לאחרונה בפני עו"ד דנה ביאלר, ממשרד רשם האגודות השיתופיות (אשר בימים אלו פרשה לשמש כרשמת בית משפט) של זוג חברי אגודת מושב שיתופי כנגד אגודת המושב. נציין כי ככלל, מבחינת הליכי שיוך הבתים, מושב שיתופי מתנהל באופן דומה לקיבוץ. התובעים דרשו, בין היתר, הקצאה שווה או, לחילופין, פיצוי בשיעור ההפרש שבין שווי מגרש מוגדל לזה שהוקצה להם בפועל.

בקיבוץ ובמושב שיתופי, שיוך דירות נעשה גם ביחס לבתים בנויים המצויים על גבי מגרשים קיימים. לעיתים קרובות, מדובר בבניה ותיקה שלא לקחה אפשרות שבעתיד הבתים והקרקע שעליהם ישויכו לחברי האגודה. לכן, יש שוני, ולעיתים שוני גדול, בין המגרשים המשויכים ובין הבתים הבנויים עליהם.

קיבוצים ומושבים שיתופיים שונים בחרו לשמור על השוויון בין החברים, למרות השוני בנכסים המשויכים, בדרך של מנגנון איזון בין החברים. האגודה קבעה "תקן" לבית ו/או למגרש. חברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם גבוה מערך התקן משלמים את ההפרש לקופה משותפת, וחברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם נמוך מערך התקן יקבלו את ההפרש מהקופה המשותפת.

בימים אלה הוציא משרד רשם האגודות עדכון הנחיות בנוגע לכינוס אספות כלליות, עריכת הצבעות באגודות שיתופיות ובחירות לרשויות האגודה. הנחיות אלו כפופות להוראות משרד הבריאות שבעניין נגיף הקורונה ומתעדכנות מעת לעת.

להלן העדכון מיום 24/1/2021 שמחליף עדכונים קודמים.

לפני כעשור, בשנת 2011, נכנס לתוקפו תיקון מספר 8 לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע גם בכינויו "חוק ועדות קבלה".

תיקון זה קבע, כי הקצאת קרקע ביישוב קהילתי בנגב או בגליל תעשה רק לאחר אישור ועדת קבלה. "יישוב קהילתי" הוגדר כישוב קהילתי המאוגד באגודה שיתופית המסווגת כישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, וכן להרחבה של קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, המאוגדת גם היא כאגודה שיתופית המסווגת כישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ובעל מאפיינים מסוימים מבחינת מספר בתי האב בו.

עתירה מנהלית כנגד רשם האגודות השיתופיות וכנגד קיבוץ שדה בוקר, שעניינה בשאלה אימתי יש לרשם האגודות השיתופיות סמכות לשנות את נוסח תיקון תקנון האגודה אשר התקבל באסיפה הכללית, מבלי לקבל את אישור האסיפה הכללית לשינויים אלה.

עת"מ )(ירושלים) 28639-06-19 פלוני נ' רשם האגודות השיתופיות , פס״ד מיום 28/12/20

 

 

פסק דין חדש המגדיר את סוג השינויים שרשאי רשם האגודות השיתופיות לרשום בתקנון של אגודה שיתופית מבלי לחייב הצבעה חוזרת באסיפה הכללית לאישור הנוסח.

עת"מ (ירושלים) 28639-06-19 חבשוש נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'', פס״ד מיום 28/12/20

הסגר השלישי המתרגש עלינו בימים אלה, כמו גם ההנחיות השונות שפורסמו מעת לעת על ידי משרד רשם האגודות מאז פרצה הקורונה לחיינו, הביאו מגוון של שאלות בנוגע לכינוס אסיפות.

חשוב להבהיר, שכיום גם משרד רשם האגודות סבור שיש אפשרות לקיים אסיפות והצבעות, כולל הצבעות חשאיות, באמצעים טכנולוגיים. גם מבחינת משרד הרשם, אין עוד דרישה לתיקון תקנון כתנאי לקיום הצבעות חשאיות באמצעים טכנולוגיים, אלא אם כתוב במפורש בתקנון האגודה שהדבר איננו אפשרי.

לכן, כל אגודה שלא כתוב בתקנונה שאסור לקיים אסיפה, הצבעה גלויה או הצבעה חשאית באמצעים טכנולוגיים, רשאית לעשות זאת. אגודות שבתקנון שלהן יש אמירה מפורשת שהדבר אסור, צריכות לתקן את תקנוניהן בהתאם.

בעקבות שאלות שנשאלנו לאחרונה, אנחנו רוצים להבהיר, שעל מנת שביטוח ושיפוי של נושאי משרה באגודה שיתופית יהיה תקף, תקנון האגודה חייב לאפשר זאת.

אגודות שיתופיות רבות נוהגות כיום לבטח את נושאי המשרה שבה (חברי ועד ההנהלה, ועדת ביקורת, מנהלים בכירים), וכן לתת להם כתבי שיפוי, למקרה בו יחויבו או יאלצו להוציא כספים עקב פעולה שעשו בתוקף היותם נושאי משרה באגודה. חשוב לציין, שלא ניתן לבטח או לשפות נושאי משרה אם הפעולה שעשו היתה בניגוד לחובת האמונים שלהם כלפי האגודה. המטרה היא לאפשר לנושאי משרה אלה לפעול לטובת האגודה, מבלי לחשוש שהם יצטרכו לשאת בהוצאות עקב כך, והכל בלבד שהם פועלים לטובת האגודה באופן סביר.

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933, ומאז נעשו בה תיקונים מעטים. גם רוב התקנות שהותקנו מכוח הפקודה הן בנות 40 שנים ביותר. לכן, הפקודה והתקנות מכוחה אינן מעודכנות לדיני התאגידים המקובלים כיום בישראל, ואין בהן התייחסות כלשהי לעניין ביטוח ושיפוי נושאי משרה.

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום וקבע כי סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות אינו מגביל את האגודה לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים רק בין האגודה לחבריה, וקובע כי "עסקי האגודה" הם גם סכסוכי גבלות בין שכנים באגודה.

מדובר על בעלי נחלות, שכנים בחלקות גובלות במושב רמת רזיאל שבה נטען על ידי המבקשים שפנו לבית המשפט בטענה כי המשיבים פלשו לחלקתם ואף בנו בה ובגבול החלקה ללא היתר, דבר הפוגע בקניינם ולכן דרשו צו פינוי והריסה.

המשיבים הגישו בקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, קרי המשיבים ביקשו כי הליך הסכסוך יתנהל בפני בורר כפי שהדבר קבוע בתקנון האגודה.

רע"א (ירושלים) 31946-11-20 נעים ואח' נ' סטוק ואח', פס״ד מיום 07/12/20

עמוד 1 מתוך 11

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237