בלוגים

שאלות מרכזיות ומשמעותיות שדורשות חשיבה מעמיקה בתהליך העבודה עם ההורים בעת עריכת צוואה או בעת ביצוע חלוקת עיזבון בין יורשים, בין שנותרה צוואה ובין שלא נותרה צוואה או כשנותרה צוואה שקובעת חלוקה שווה, הן - כיצד נתחשב בזכויות או בכספים שקיבלו היורשים בחיי ההורים במסגרת בחינת השווי של נכסי העיזבון לצורך ביצוע החלוקה? האם נשתף את הילדים בלבטים ביחס לחלוקה?  

בכדי שנתחבר  ל"סיפור המשפחתי" שמלווה רבים במגזר החקלאי ודורש טיפול זהיר ורגיש, שכן מדובר במוקש מורכב לפירוק שמלווה את המשפחה שנים רבות ופעמים רבות נמצא "מתחת לפני השטח" ומחכה לשעת כושר להתפרץ החוצה, אביא סיפור מהחיים שימחיש היטב את הקשיים שמשפחות חוות בדיון על עתיד "הנחלה המשפחתית" ובחלק ב' ננתח את שיטת "ארבעת השלבים" לעריכת צוואה וחלוקת עיזבון - משפטי, מיסוי, כלכלי ותכנוני.

או, עוד על עלויות העסקת עובד זר בחקלאות -  כמה זה עולה? למה ומדוע מוצדק להחריג את העובדים הזרים? (קריאה IV)

"מגדל מים" קיים בכל התמונות של כל יישוב בארץ, קיים גם בציורים המתארים את ההתיישבות, בכל מושב ניצב לו מגדל המים, זקוף וגאה.

מגדל המים הוא סמל, כך גם מגדל המים אצלנו במושב.

מאז השתכללו מערכות הולכת המים לשתייה (מקורות) וחקלאות (קולחין), לא היה צורך קיומי בשימוש מגדל המים, המגדל  עמד שומם והתפורר.

יחד אתנו הזדקן גם המגדל.

אנחנו "הילדים של המושב" החלטנו שאת המגדל חייבים לשקם ולשמר.

איך? מה הכי מתאים? כמה יעלה?  נצליח?  היו שאלות שלוו אותנו ברעיון להחזיר למגדל שלנו את זקיפות הקומה.

המסע מ"כיבוש הקרקע" לשמירת השטחים הפתוחים.

מאבקים ומהלכים לשמירה על טבע הארץ.

הגיעה השעה לחשב מסלול מחדש ולהשתנות עם רוח הזמן, מזה שנים ארוכות הוזנחנו ע"י הממסד, אין מקום  יותר להיות בו "סתם כחולמים" ולבטח "ארץ ישראל של 2020" אינה זוכרת להתיישבות את חסד נעוריה.

בני הדור השני והשלישי לחלוצים שיישבו את הארץ עומדים בפני "שוקת שבורה" וזאת בשל העדר נציגות אפקטיבית בממשלה ובכנסת (שרים/ח"כ) שתציף את נושא ההתיישבות והמרחב הכפרי כולו על כל היבטיו והשלכותיו.

מגפת הקורונה ככל הנראה נמצאת בתהליך נסיגה, ובימים אלו ניתן לשוב לנשום לרווחה, ולחזור לשגרת היום יום. סביר להניח שבעוד כמה שבועות כולנו נשאיר מאחור את המגפה שסגרה את כולנו בבתים, שגרמה לסגירת מסעדות, קניונים, מוסדות חינוך ומפעלים. עם החזרה לשגרה חשוב כי כל ארגון ילמד מהאירועים המשמעותיים ויסיק מסקנות במקרה שתהיה התפרצות נוספת של נגיף הקורונה או מגפה אחרת, מלחמה, או כל תרחיש בסדר גודל שכזה, כדי שיהיה מוכן וידע להתמודד מולו בצורה הטובה ביותר.

ערכתי גישור לאחרונה בין שני אחים. אח אחד עשיר בשם סטיב בן 45. הוא נולד עם השם משה אבל שינה לסטיב כשנסע לחו"ל ופתח עסק של שטיפת מכוניות שחולש היום על 20 מדינות בארה"ב. סטיב חי חיים בורגניים, טיסות במחלקת עסקים, מרצדס, אישה מלאה בתכשיטים ופינוקים, שיער משוך אחורה עם ג'ל, לובש חליפה של ארמני, עניבה בצבע אדום עם מטפחת מקופלת בכיס המקטורן כמו בסרטים, נעליים מבריקות שאם השמש פוגעת בהן כל הנוכחים מסתנוורים, זורק את המפתחות בנון שלנטיות על השולחן כשהסמל של מרצדס בוהק כאילו הוא מורח עליו פוליש וקס כל יום, מריח מאפטר שייב למרחוק, שיניים צחורות וחיוך יהיר מרוח על השפתיים לכל אורך השיחה. אשתו עדי נראית כאילו שהיא מתגוררת במספרה ואצל הקוסמטיקאית, מינוי חודשי למנתח פלסטי, הכל מהודק היטב, שיער בלונדיני מתבדר ונעלי עקב של בלרינה. בכל פעם שהיא נכנסת לחדר הישיבות ריחות של בשמים גורמים לנוכחים לקוצר נשימה והמבט הקפוא שלה לכל אורך הפגישה נראה כאילו היא מול ערוץ ויוה וכלל לא נמצאת בחדר. 

בחסות הקורונה הממשלה מעבירה מחטף ומאריכה את הותמ"ל, כלי דורסני שמשמיד אדמות חקלאיות ושטחים כפריים בצורה חסרת תקדים.

קורונה. קריסת פרדיגמות מושרשות. התפוגגות מסורות תרבויות. ריחוק במשפחות גרעיניות ומורחבות. המשטר השלטוני מחליף צבעים מדי יום. זו גם העת לבחון מחדש עוד פרה קדושה: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.