הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון החליטה לאשר, במסגרת דיון חוזר, בקשה להיתר לבניית חוות סוסים, הכוללת בית ספר לרכיבה, בכפר ביאליק וזאת באזור חקלאי על פי תוכנית המתאר.
ערר (חי') 323/14 ‏ ‏ הדס סיסו אהוביה נציגת שר הפנים- לשכת התכנון המחוזית חיפה נ' הועדה המקומית לתכנון ‏ובניה זבולון, החלטה מיום 29/11/15

מיכל ורפי הר- מור קנו נחלות בכפר ידידיה והתגלע סכסוך בינם ובין המוכרים בעניין כספי מכירת מניות תנובה. לאחר פניה לרשם האגודות השיתופיות, הוסמך בורר לדון בעניינם. מיכל ורפי התנגדו לסמכות הבורר והדירו עצמם מההליך, ולאחר מתן פסק הבוררות פנו אל ביהמ"ש בבקשה שיקבע כי הוא בטל משום שניתן בחוסר סמכות.

הפ"ב (מרכז) 24886-06-13 מיכל ורפי הר- מור נ' רות בארי ואח', פס״ד מיום 12/11/15

בפסק דין חדשני שניתן ביום 30.12.15 חייב ביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' מרים קראוס) את ה"בן הממשיך" לפצות את אחיו  במחצית משוויו הריאלי של משק בצפריה כתנאי להעברת המשק על שמו.

לדעתי, יש לפסק הדין חשיבות מרובה והשלכות על כלל המושבים בארץ, שעה שביהמ"ש נקט בגישה של "צדק חלוקתי" בין היורשים, תוך התאמת הפסיקה למציאות בת ימינו, עת הפכו הנחלות מ"משקים חקלאיים" לנכסי נדל"ן יקרי - ערך, ומכאן הצורך להעדיף את היורש שיקיים את המשק כמניב תוצר חקלאי - לרוב איננו קיים עוד.

בפסק דין שניתן לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון, כי אין לראות בפיצוי בגין ירידת ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית משום פיצוי המחייב תשלום מע"מ גם אם המקרקעין מיועדים להפקעה (עא 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה).

ביהמ"ש העליון בהרכב של 7 שופטים קבע כי על המדינה לקבוע קריטריונים לפיצויים בגין הפקעת שטח הקטן מרבע חלקה.

ב-1943 נחקקה ע"י הנציב הבריטי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה) 1943. בפקודה נקבע כי היה והדבר דרוש להגנת הארץ, יוכל הנציב הבריטי להחיל את הפקודה על כל דרך ולהפקיע רבע משטח חלקה ללא פיצוי. בסעיף 7 לפקודה נקבע כי ההפקעה ללא פיצוי מותנית באי גרימת "סבל" לבעל החלקה.

מושב נהלל ידוע בציבור הרחב בשל היותו מושב העובדים הראשון שהוקם בארץ, בצורתו המיוחדת הבנויה בצורת מעגל, ובדמויות המפורסמות והמשפיעות שיצאו ממנו ושהתגוררו בו במשך השנים – החל מחנה סנש ומשה דיין (וכמובן אסי ויעל דיין), דרך יהונתן גפן ומאיר שלו, ועד שאול מופז ושולה חן.

אך כעת מתברר כי יש למושב מאפיין ייחודי נוסף – המדובר באחד היישובים הבודדים אשר בהתאם לחוזי החכירה המקוריים בין המתיישבים לבין קק"ל שנחתמו עוד בסוף שנות ה-30', זכאים בעלי הנחלות ביישוב לפצל את נחלותיהם לשתיים. דבר זה נקבע לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בנצרת בפסק דין מאת השופט בנימין ארבל (ה"פ 230/07 נהלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית אגודה שיתופית בע"מ ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, מיום 17.12.08)