פסקי דין

ביהמ״ש העליון בשבתו כבג״ץ דחה עתירה להורות לרשות מקרקעי ישראל לבטל הסכם חכירה במקרקעין במושב בני ציון שעליו הוקמה חוות שרתים בהמשך להסכם חכירת משנה שנחתם במין המושב לרשות.

ביהמ״ש ציין כי העתירה לוקה בשיהוי כבד וכי בכל הנוגע לטענות התכנוניות דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת קיומו של סעד חלופי, שכן מקומן של טענות הנוגעות להליכי תכנון להתברר לפני הערכאות המתאימות – גורמי התכנון וערכאות הערעור על החלטותיהם – במועדים הקבועים בחוק.

בג"ץ 6688/22 הצלחה - לקידום חברה הוגנת נ׳ רשות מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 25/01/2023

 

 

 

בית משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה של מועמדים לקבלה ביישוב צורית, שמועמדותם נדחתה על ידי וועדת הקבלה האזורית וע"י וועדת ההשגות לפי תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.

נקבע כי לאור התנהלותם של העותרים במשך השנים, אשר גרמה לחיכוכים רבים ביישוב, והעובדה שהעותרים לא לקחו אחריות ולא שינו את התנהגותם, ישנו חשש ממשי לפגיעה במרקם החברתי תרבותי של היישוב ולפיכך מועמדותם לישוב צורית ועתירתם נגד ועדת ההשגות נדחתה.

עת"מ (חיפה) 14720-07-21 רוזנברג נ' וועדת ההשגות ואח' (18.1.2023)

שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי מהחודשים האחרונים מכירים במעמדה ובחשיבותה של המלצת האגודה על מועמדים לרכישת מגרשים בהרחבות ובישובים קהילתיים בנגב ובגליל.

פסקי הדין מאשרים את סמכותן של האגודות לקבוע קריטריונים לדירוג מועמדים ולגיבוש המלצה עליהם ומכירים בחשיבות צרכי הישוב והקהילה, לרבות צמיחה דמוגרפית וקליטת בני המקום.

תביעת ענק של מי שהיה מנהל הגד"ש בקיבוץ גניגר נסתיימה בחיובו לשלם לקיבוץ (רק) 25,000 ₪ (מתוך רחמים), השתתפות בהוצאות הקיבוץ[1].

עובד הקיבוץ ששימש כמנהל הגד"ש, בהמשך גם הפרדס, קרוב ל-15 שנים פוטר וכעבור 4 שנים הגיש נגד הקיבוץ תביעת ענק לתשלום סכומים שלטענתו מגיעים לו גם מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי מנהלי. בהם: הפרשי שכר, תוספת ותק, מענק שנתי, משכורת 13, דמי כלכלה, תוספת משפחה, דמי הבראה, הפרש פיצויי פיטורים, השלמה לקרן פנסיה, השלמה לקרן השתלמות, ימי חופשה, דמי חגים, שעות נוספות, עבודה בשבת ובחגים, דמי הודעה מוקדמת, פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עוגמת נפש.
סכום תביעתו עלה כאמור כדי כמעט מיליון ש"ח!

[1] סע"ש 4929-08-20 יהונתן טוביס נ' קיבוץ גניגר אגודה שיתופית


 

ביהמ״ש העליון דחה ערעור של רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), בנוגע לאופן חישוב מחיר מגרשים שסאב זכאית לרכוש מרמ"י בפטור ממכרז. מדובר בקרקעות שהוסבו מייעוד חקלאי לצורך יישוב מתיישבים במסגרת תכנית ההתנתקות.

ביהמ״ש ציין כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת אופן חישוב מחיר המגרשים שסאב זכאית לרכוש בפטור ממכרז. והשאלה הטעונה הכרעה בענייננו היא, בעיקרו של דבר, שאלת פרשנותן של הוראות הסכם ההשבה גם אם אין הגיון שמאי בקביעת מחירי המגרשים. חוסר היגיון כלכלי זה, אין בכוחו לשנות את ההסדר שנקבע בהסכמה במסגרת הסכם ההשבה.

עע"מ 1122/22 מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ׳ סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ, פס״ד מיום 01.01.2023

בין לי ליליה לואיס (להלן: "התובעת") לבין קרן המילואים חברי קיבוץ יזרעאל אגודה שיתופית בע"מ (להלן "הנתבעת") נתגלתה מחלוקת בדבר כספי העיזבון שהותירה אחריה אימה של התובעת. כל צד טען כי הזכאי לכספי העיזבון ומכאן התביעה.

ק"ג(ת״א) 1482-04-19 לי ליליה לואיס נ' אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, פס״ד מיום 28/03/22

 

 

חקלאים רבים נוהגים לערוך עם עובדיהם בסיום עבודתם "הסכם גמר חשבון" – להחתימם על "כתב הודאה וסילוק" ולשלם את מה שהוסכם. הסכמים מעין אלה הם פרקטיקה רצוייה ומומלצת בד"כ התנהלות כזו חוסכת בהמשך דיונים בבתי הדין לעבודה, יש בה חיסכון במשאבים ובזמן בנוסף מונעת עוגמת נפש המתלווה לקבלת כתב תביעה וניהול הליך משפטי.

אולם, זאת יש לדעת ולהפנים: הסכם בו מוותר עובד על זכות מכוח חקיקת המגן אין לו תוקף משפטי, במסגרת זו כלולים בין היתר הוראות מכוח חוק שכר המינימום, תשלום שעות נוספות, תשלומי פנסיה ופיצויי פיטורים.

בנוסף לאלה גם רכיבי צווי ההרחבה למיניהם הינם עניינים הכפויים בדין ואין משמעות לוויתור עליהם אף אם אושרו ויתורים שכאלה בחתימת העובד. עניינים שיכולים להיות מופנים לבוררות הם כאלה העוסקים בזכויות שמעבר למתחייב מהדין.

[1] סע"ש 2465-01-22 אפרים אפשטיין נ' ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ

[2] ס' 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968

[3] בר"ע (ארצי) 49876-09-22 ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ נ' אפשטיין.

 

בית משפט השלום קבע שהשימוש החקלאי בקרקע, במסגרת חכירה, בא לידי ביטוי לא רק בזכויות ובהטבות המוענקות לחברי האגודה, אלא גם במגבלות המוטלות עליהם בגדר הסכם המשבצת.

מכאן עולה, כי כאשר חוכר מקרקעין, שייעודם חקלאי, השתמש בהם למטרת מסחר או למטרה אחרת, עליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל את ההפרש בגובה דמי השכירות שהמשתמש במקרקעין חסך בשימוש החורג. 

בין מר גונן פירסטנברג (להלן: "התובע"), שהינו חבר קיבוץ גבע, לבין קיבוץ גבע – אגודה שיתופית (להלן: "הקיבוץ"), נתגלעו מחלוקות בדבר דיווחו של התובע על הכנסותיו ועל יציאתו לחופשה מיוחדת. עניינה של התביעה הינה בדבר חוסר הסכמת הצדדים למינוי בורר שיישב את המחלוקות.

ת"א (נצרת) 32262-12-21 פירסטנברג נ' קבוצת גבע, פס״ד מיום 26/05/22

 

 

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.