חקלאים רבים נוהגים לערוך עם עובדיהם בסיום עבודתם "הסכם גמר חשבון" – להחתימם על "כתב הודאה וסילוק" ולשלם את מה שהוסכם. הסכמים מעין אלה הם פרקטיקה רצוייה ומומלצת בד"כ התנהלות כזו חוסכת בהמשך דיונים בבתי הדין לעבודה, יש בה חיסכון במשאבים ובזמן בנוסף מונעת עוגמת נפש המתלווה לקבלת כתב תביעה וניהול הליך משפטי.

אולם, זאת יש לדעת ולהפנים: הסכם בו מוותר עובד על זכות מכוח חקיקת המגן אין לו תוקף משפטי, במסגרת זו כלולים בין היתר הוראות מכוח חוק שכר המינימום, תשלום שעות נוספות, תשלומי פנסיה ופיצויי פיטורים.

בנוסף לאלה גם רכיבי צווי ההרחבה למיניהם הינם עניינים הכפויים בדין ואין משמעות לוויתור עליהם אף אם אושרו ויתורים שכאלה בחתימת העובד. עניינים שיכולים להיות מופנים לבוררות הם כאלה העוסקים בזכויות שמעבר למתחייב מהדין.

^[1] סע"ש 2465-01-22 אפרים אפשטיין נ' ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ

^[2] ס' 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968

^[3] בר"ע (ארצי) 49876-09-22 ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ נ' אפשטיין.

בית משפט השלום קבע שהשימוש החקלאי בקרקע, במסגרת חכירה, בא לידי ביטוי לא רק בזכויות ובהטבות המוענקות לחברי האגודה, אלא גם במגבלות המוטלות עליהם בגדר הסכם המשבצת.

מכאן עולה, כי כאשר חוכר מקרקעין, שייעודם חקלאי, השתמש בהם למטרת מסחר או למטרה אחרת, עליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל את ההפרש בגובה דמי השכירות שהמשתמש במקרקעין חסך בשימוש החורג. 

בין מר גונן פירסטנברג (להלן: "התובע"), שהינו חבר קיבוץ גבע, לבין קיבוץ גבע – אגודה שיתופית (להלן: "הקיבוץ"), נתגלעו מחלוקות בדבר דיווחו של התובע על הכנסותיו ועל יציאתו לחופשה מיוחדת. עניינה של התביעה הינה בדבר חוסר הסכמת הצדדים למינוי בורר שיישב את המחלוקות.

ת"א (נצרת) 32262-12-21 פירסטנברג נ' קבוצת גבע, פס״ד מיום 26/05/22

עניינה של התביעה הינה בדבר אי קבלתם של בני הזוג רוקח (להלן: "התובעים") כחברים באגודה שיתופית זיתן (להלן: "הנתבעת"), על אף שרכשו נחלה בשטח האגודה. על כן טוענים התובעים כי יש לבטל את החלטת הועד בנוגע לאי קבלתם כחברים באגודה או לחלופין יש להורות לרמ"י להעביר לידיהם את הזכויות בנחלה ללא הסכמת הועד וללא קבלתם כחברים באגודה.

ת"א (מרכז) 28032-01-21 גבריאל רוקח נ' זיתן – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 24/07/22

מתי תשלום עבור שעות נוספות נחשב לחלק משכר היסוד שממנו בין היתר נגזרות זכויות סוציאליות?

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

^[1]  סע"ש 30728-12-17 נמר אחמד ואח' נ' רחמו מעדני נחלת שבעה בע"מ.

^[2] ע"ע 8531-08-20 נמר אחמד נ' רחמו מעדני נחלת שבעה בע"מ.

^[3] סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

עניינה של הבקשה הינה טענה מטעם עופר טלר (להלן: "המבקש"), שעזב את הקיבוץ למשך תקופה ארוכה, כי על הקיבוץ לאשר את חברותו, מכיוון שלא ויתר עליה מעולם.

מנגד טוען קיבוץ כפר גלעדי (להלן: "הקיבוץ"), כי המבקש הודיע על עזיבתו את הקיבוץ ולכן לא קמה חובה לקבלו בחזרה כחבר.

תיק מספר 20/1770/142 (רשם האג״ש) בעניין עופר טלר ובעניין קיבוץ כפר גלעדי, פס״ד מיום 01/08/22

התובעת היא האגודה השיתופית קיבוץ אלמוג (להלן: "הקיבוץ"), והנתבעים הינם דני וליאת כהן (להלן: "הנתבעים") אשר בינם לבין הקיבוץ נחתם הסכם שכירות. נושא התביעה הינו דרישת הקיבוץ לפינוי הנתבעים מהדירה.

ת"א(שלום)(ירושלים) 62992-07-18 אגודה שיתופית קיבוץ אלמוג נ' כהן ואח', פס״ד מיום 09/10/21

התביעה עוסקת בבקשה למתן לצו מניעה שימנע את יישום החלטת אסיפת קיבוץ שדות ים (להלן: "הקיבוץ") משום שלטענת התובעים, תוכן ההצעה עליה הצביעו, סותר את תקנון האגודה השיתופית (הקיבוץ).

ת"א (חיפה) 38224-04-22 אושרית לוקצי ואח' נגד קיבוץ שדות ים, פס״ד מיום 21/06/22

עניינה של התביעה הינה טענה מטעם אריה מוניטין (להלן: "התובע")  שהינו יליד המושב שובה ויורש של משק המצוי במושב מכוח צו ירושת אימו, לפיה על האגודה השיתופית שובה לקבלו כחבר באגודה עקב ירושת אימו. מנגד טוען הועד המקומי שובה (להלן: "הנתבעת") כי אין עליו חובה לעשות כן, ומכל מקום אין בסמכות בית משפט השלום ליתן צו עשה בעניינים הקשורים לאגודה.

ת"א (שלום)(ב״ש) 30678-01-22 מוניטין נ' ועד מקומי שובה, פס״ד מיום 09/06/22