האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

כתובת האתר: https://ihaklai.org.il

אבטיחים מסוג פאסיניישן ומקסימה ומלונים מסוג שרנטה, הדסון, ילו קנרי וגלרו הנחשבים לזנים איכותיים המאופיינים במתיקות גבוהה, ישווקו לשווקים הסיטונאים ברחבי הארץ ולרשתות המזון, בהם בשופרסל ורמי לוי • עם הצטרפותם של משקים חקלאים רבים מרחבי המדינה, ממשיכה "חקלאי גרנות" את התרחבותה ומגדילה את סל התוצרת החקלאית שלה בשוק המזון בישראל

מחפשים עובדים בחקלאות? לא יודעים למי לפנות? אנחנו כאן כדי לעזור!

כחלק מתכנית סיורי השטח שעורך ארגון מגדלי הפירות בישראל, במטעי החקלאים ברחבי הארץ, יזמו ירון בלחסן, מנכ"ל הארגון ואסיף איזק ראש מועצה אזורית חוף הכרמל, ביקור אצל חקלאי חוף הכרמל, בהשתתפות ראשי ונציגי ארגונים חקלאיים.

ביום 28.6.2020 החליטה הממשלה על תיקון החלטת ממשלה מספר 5015 מיום 24.4.2020, הנוגעת למענק הסיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף  קורונה.

רשות המסים מפרסמת הנחיות ודברי הסבר בעקבות התיקון כאמור, כמפורט במסמך זה.

מועצות אזוריות פועלות במבנה דו-רובדי: ברובד הראשון – הישובים  וברובד השני – המועצה. הממשל הסטטוטורי בישוב הכפרי הוא הועד המקומי כפי שמוגדר בצו המועצות האזוריות.[1] צורת ממשל זו היא יצוגית: חברי הועד המקומי נבחרים אחת ל- 5 שנים, והם מנהלים את חיי הכפר בתקופת כהונתם.[2] בישובים רבים קיימות אגודות שיתופיות, בין אם אגודות שיתופיות חקלאיות או קהילתיות, זאת לצד הועד המקומי. החברות באגודה שיתופית היא רצונית של כל חבר, ולא ניתן לחייב את מי מתושבי הכפר (קיבוץ, מושב, ישוב) להיות חבר באגודה. המועצה פועלת מול הועד המקומי, מאצילה לו סמכויות, מפקחת על פעולותיו, ומאשרת את תקציבו ואת הדוחות הכספיים.[3]

חסרונו הבולט של הועד המקומי, בכל הקשור לפעולתו ביישוב כפרי קטן, הוא בהגדרתו כמייצג. אחת ל-5 שנים מתקיימות בחירות, ובזאת מתמצה היכולת הסטטוטורית של תושב בכפר להשפיע על מה שקורה בו. בישוב כפרי קטן נדרש לתת מקום לתושבים להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות כיכולת סטטוטורית, ולא רק אחת לחמש שנים. יכולת ההשתתפות מגדילה את ההון החברתי של הישוב ואת רמת ההתנדבות שבו.

במאמר זה אציע אפשרות נוספת לשלטון המקומי ביישוב הכפרי, שאקרא לו "ועד מקומי (ישיר)" לעומת הועד המקומי המוגדר כיום שהוא "ועד מקומי (יצוגי)". לתושבים בישוב שיבחר בועד מקומי (ישיר) ינתנו אפשרויות התערבות בתהליכי קבלת ההחלטות והשפעה על תקציבים שיחייבו את חברי הועד, בעיקר בצורת אסיפת התושבים. המאמר להלן מציג את התפיסה הכללית, וכולל גם עיון בסוגיות שונות בועד המקומי (ישיר).

מטרת המאמר הינה להתחיל תהליך חשיבה בקרב היישובים והמועצות האזוריות, משרדי הממשלה, המחוקק והמרחב הכפרי.

מגפה עולמית, משבר אקלים מתמשך והכפלת האוכלוסייה הישראלית בתוך 30 שנה. בכל התרחישים האלה החקלאות הישראלית תידרש לספק לנו מזון טרי, איכותי בכמות מספקת ובמחיר סביר. בטחון המזון שלנו מחייב תוכנית אסטרטגית בדרג הלאומי. איך עושים את זה ולמה זה חשוב? לקראת נייר המדיניות שלנו - צפו ושתפו.

יסודות - למדיניות ציבורית ולציונות מעשית

 
 

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "משרד החקלאות יפעל ללא לאות כדי שמזון טרי מתוצרת מקומית לא יחסר לציבור. המשרד יעקוב אחר השוק ויוודא שמזון טרי יימצא כל העת על המדפים"

בשנים האחרונות ההתחממות הגלובאלית ושינויי מזג האוויר פוגעים קשות בגידולים החקלאיים וכתוצאה מכך מסבים נזקים כלכליים כבדים לחקלאים. אולם, מסתבר כי מזג האוויר הקיצוני, הסערות, הברד והרוחות העזות אותם חוו המגדלים בשנה החולפת פגעו באופן קשה גם בבתי הצמיחה, בתי הרשת, החממות והמנהרות. הנזק במקרה זה הוא כפול. מצד אחד, במקרים רבים מזג האוויר הקיצוני, שבשנים האחרונות הופך להיות "סטנדרטי", הביא לנזקים כבדים לבתי הצמיחה עצמם שחלקם קרסו והושמדו לחלוטין ומצד שני, לפגיעה חמורה לגידולים בבתי הצמיחה, גידולים שנחשפו לקור, לגשמים עזים ולמכות ברד.

פתיחת הייבוא תאפשר ליבואנים להתארגן כך שיוכלו לייבא ביצים במהלך חודש אוגוסט לקראת העלייה בביקוש בשל ראש השנה. מבדיקה שערכו גורמי המקצוע במשרד מול היצרנים, המשווקים ורשתות השיווק עולה כי בשלב זה השוק מאוזן בביצים, וישנם עודפים קלים אצל חלק מהמשווקים

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.