פסקי דין
סוג השינויים שניתן לבצע בתקנון מבלי לחייב הצבעה חוזרת באסיפה הכללית / דודו קוכמן, עו״ד
11 ינו 2021 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״דפסק דין חדש המגדיר את סוג השינויים שרשאי רשם האגודות השיתופיות לרשום בתקנון של אגודה שיתופית מבלי לחייב הצבעה חוזרת באסיפה הכללית לאישור הנוסח.
עת"מ (ירושלים) 28639-06-19 חבשוש נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'', פס״ד מיום 28/12/20
לנוכח ההתנהלות הנפוצה בקרב חקלאים המעסיקים עובדים זרים, פלסטינים ואחרים נכון להבהיר את העניין שבכותרת ולהתריע בפני כלל החקלאים המעסיקים עובדים שכירים.
סע"ש 29268-06-16 סאמר אלזיאדנה נ' מלאחי בע"מ ניתן 25.10.20.
- סעש 63075-11-17 יזן זידאן נ' ג. רגב ייזום 2000 (2004) בע"מ (22148 הורדות)
כל מי שמתגורר במושב יודע שעל פי רוב חניות מסודרות לרכבים הן בגדר המלצה בלבד. לעיתים קרובות, חברי הנושב, אורחיהם, עובדי המושב ושאר הבאים בשעריו, נוהגים להחנות את רכבם תחת כל עץ רענן (תרתי משמע). מציאות זו מעלה את השאלה על מי תוטל אחריות במקרה שייגרם נזק לרכב כתוצאה מנפילה של עץ או של חלק מענפיו.
בסוגיה זו דן בית משפט השלום בתל אביב בפסק דין שניתן לאחרונה (20.5.20), אשר מפאת חשיבותו למושבים על מקרים דומים אחרים, בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
* תא"מ (שלום ת"א) 11165-11-17 רביב בינדור נ' מושב נהלל-ועד מקומי (פורסם בנבו, 20.05.2020)
האם חלה חובת שימוע לעובד כח אדם? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
29 נוב 2020 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״דחברי מושבים ומושבים, כמו הרבה מעסיקים אחרים, נעזרים בשירותיהם של חברות כח אדם בכדי לאייש תפקידים הן בצד המשקי והן בצד הקהילתי. עובדים אלו אינם מועסקים באופן ישיר על ידי המושב או חבר המושב ולא מקבלים ממנו את שכרם. עם זאת, במשך השנים הרחיבו בתי הדין לעבודה את אחריותו של מזמין שירותי כח האדם כלפי עובדי קבלן.
פסק דין שניתן לאחרונה (5.7.20)* בבית הדין ארצי לעבודה דן בשאלת חובתו של מעסיק לקיים שימוע לעובד כח אדם בטרם יבקש את הפסקת הצבתו לעבודה אצלו. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
* ע"ע (ארצי ) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה (פורסם בנבו, 05.07.2020)
תוצאות הסכם הסותר את חוק ההתיישבות/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
29 נוב 2020 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״דאין מושב או חבר מושב שהמתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 אינו רלוונטי אליו ולכן במסגרת טור זה עסקתי בכך, ולא אחת. חוק ההתיישבות אוסר על עשיית שימוש חורג בקרקע חקלאית, היינו הקניית זכות בקרקע ובמים למי שאינו המחזיק בקרקע, וקובע כי מי שעושה כן צפוי להפקעת שטחו על ידי הרשות המוסמכת. אלא שפעמים רבות אני נשאלת דווקא על היחסים בין שני הצדדים, אשר למעשה פעלו "בהסכמה" להפרת החוק. כלומר, האם ל"אי החוקיות" של ההסכם יש השפעה על זכותו של אחד הצדדים לתבוע את הצד השני, למשל במקרה שתתקבל דרישה לפינוי הקרקע. פסק דין* שעסק בסוגיה זו ניתן לאחרונה (21.8.20) בבית משפט השלום בטבריה ובשל חשיבותו אסקור בפניכם את עיקריו.
* ת"א (שלום טב') 39241-02-17 גיא ירמק נ' משה וינשטיין (פורסם בנבו, 21.08.2020)
סכסוכי קרקעות בין חברים נכללים ב"עסקי האגודה" לצורך בוררות / דודו קוכמן, עו״ד
17 דצמ 2020 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״דלאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום וקבע כי סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות אינו מגביל את האגודה לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים רק בין האגודה לחבריה, וקובע כי "עסקי האגודה" הם גם סכסוכי גבלות בין שכנים באגודה.
מדובר על בעלי נחלות, שכנים בחלקות גובלות במושב רמת רזיאל שבה נטען על ידי המבקשים שפנו לבית המשפט בטענה כי המשיבים פלשו לחלקתם ואף בנו בה ובגבול החלקה ללא היתר, דבר הפוגע בקניינם ולכן דרשו צו פינוי והריסה.
המשיבים הגישו בקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, קרי המשיבים ביקשו כי הליך הסכסוך יתנהל בפני בורר כפי שהדבר קבוע בתקנון האגודה.
רע"א (ירושלים) 31946-11-20 נעים ואח' נ' סטוק ואח', פס״ד מיום 07/12/20
חקלאים רבים נאלצים להתמודד עם תביעות המוגשות נגדם על ידי פלסטינים שעבדו אצלם. התביעות, כללית, עוסקות בטיעונים ובטענות דומים.
ניתן וכדאי ללמוד התנהלות נכונה ויישום הוראות הדין בכל הקשור בחיובים הנובעים ממשפט העבודה בהקשר להעסקת עובדים בחקלאות לרבות עובדים מ'השטחים'. שימת לב לפרטים בהם מחוייבים המעסיקים, אם יופנמו, עשויים למנוע תביעות ומכל מקום יקלו את ההתמודדות עימם בין כותלי בתי הדין לעבודה.
פסק דין(1) שניתן לאחרונה עוסק ברכיבי תביעה 'נפוצים'. והוא מובא כאן כדוגמא ממנה ניתן ללמוד התנהלות נכונה.
סעש 63075-11-17 יזן זידאן נ' ג. רגב ייזום 2000 (2004) בע"מ
- סעש 63075-11-17 יזן זידאן נ' ג. רגב ייזום 2000 (2004) בע"מ (19026 הורדות)
כיצד ראוי לחשב את שווי זכאותם של יורשים לבית מגורים בקיבוץ, לפי שווי דירת תקן או לפי שווי שוק? / איתן מימוני, עו״ד
13 דצמ 2020 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דבמרכז הדיון תביעה כספית בה עותרים התובעים לתשלום חלף זכויותיהם בדירה הממוקמת בקיבוץ נאות מרדכי (הנתבע). התובעים (להלן: "היורשים"), קיבלו את זכויותיהם בירושה מאמם ז״ל, אשר נמנתה על חברי הקיבוץ, ושאלת הערך של הזכויות להן זכאים היורשים בדירה, עומדת במוקד הדיון בתביעה דנן.
ת"א (שלום)(נצרת) 48019-12-17 פלונים נ' נאות מרדכי, פס״ד מיום 20/08/19
בתי המשפט נדרשו בשנים האחרונות, ולא אחת, לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני האגודות אשר התנו את הפרישה מהאגודה בויתור על זכות הקניין ביישוב או בסילוק חובות לאגודה. במסגרת טור זה נסקרה בעבר החלטה שניתנה בעניין זה, ביום 12.11.19*, על ידי סגן רשם האגודות השיתופיות, עו"ד שאול גורדון. על החלטה זו הוגשה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים**, ופסק הדין בערעור ניתן לאחרונה (31.8.20). מפאת חשיבותו של פסק הדין לקיבוצים בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.
*18-6463-2861 איתן הלפרין 'חרמש - כפר שיתופי להתיישבות בע״מ.
** עמ"נ (מינהליים י-ם) 47074-12-19 איתן הלפרין נ' חרמש -כפר שיתופי להתיישבות בע"מ (פורסם בנבו, 31.08.2020)