מאמרים

ככלל טענות להתעמרות בעבודה על ידי מעסיקים כנגד עובדיהם ותביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מכך חוזרות ונשנות בתביעות של עובדים. גם בתביעות של עובדים בענף החקלאות עולות טענות של התנכלות, השפלה וכיו"ב.

גילוי דעת זה נועד להבהיר את חשיבות עמידת האגודות השיתופיות בהוראות הדין, מעבר לדיני האגודות השיתופיות. חייה של אגודה שיתופית מוסדרים על ידי הוראות תקנונה, ובאמצעות החלטות המתקבלות ברשויות האגודה. זאת, בנוסף להוראות פקודת האגודות השיתופיות, והכללים והתקנות אשר נחקקו מכוחה.

בהתאם להוראות החלות על משקי העזר בפרק משנה 8.14 לקובץ ההחלטות (להלן: "ההחלטה"), הוקנו לבעלי משקי העזר תמריצים לבצע תהליך של היוון הזכויות, שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים, יופחתו לעומת הערכים שהיו קיימים בהחלטות קודמות. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר במגזר העירוני, קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים.

האם מדינת ישראל ערוכה להשפעות הסביבתיות?

כחלק מהמאבק ביוקר המחיה משרד האוצר מקדם רפורמה חקלאית הכוללת, בין היתר, הפחתת מכסים והקלת הפיקוח על תוצרת פירות וירקות מיובאת. רפורמה זו עשויה לתרום להוזלה מסוימת של עלויות המזון של הציבור, אך גם תגרום לנזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים כבדים כתוצאה מחדירת מינים פולשים לישראל.

הגדלת התוצרת החקלאית הטרייה הנכנסת לישראל צריכה להיעשות לאחר הערכת סיכונים והיערכות מוקדמת ונאותה להגעתם של מינים פולשים. במסגרת היערכות זו, יש להימנע מפתיחה מוחלטת ומיידית של המשק ליבוא, אלא לנקוט בגישה מדודה והדרגתית שתאפשר לאנשי המקצוע וגופי הפיקוח להיערך כראוי לסיכוני פלישה ביולוגית.

כחלק מתוכנית הממשלה להגברת התחרות בחקלאות ("הרפורמה בחקלאות") וכחלק מהמאמץ להוזיל את יוקר המחייה ולהקל על הרגולציה ביבוא, משרד החקלאות הציג טיוטה לתיקון תקנות הגנת הצומח. תיקון זה מציע שברירת המחדל ליבוא פירות וירקות תהיה יבוא בכפוף לתעודת בריאות, לעומת המצב עד כה שדרש רישיון יבוא ותהליך הערכת סיכון נגעים ביבוא (PRA). בכדי להבין טוב יותר את השלכות שינויים אלו בתקנות, כונסה ועדת מומחים של מגוון חוקרים ואנשי מקצוע

מתחומי הגנת הצומח, פיטופתולוגיה, אקולוגיה, אנטומולוגיה ובריאות הציבור. המומחים היו תמימי דעים ששינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות

לקראת ישיבת הממשלה ב 6.3.2022 הוגשה הצעת החלטה בעניין "הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית".

בהודעת מזכיר הממשלה נמסר בעניין זה כי "הממשלה החליטה להאריך את ההכרזה על יישובים ואזורים, שנקבעו בעבר כאזור עדיפות לאומית עד ליום 10.4.2022".

עוד אמצעי המאפשר ניהול תביעה על ידי עובדים זרים...

לאחרונה נדרשתי להגן על מעסיק שהעובד התאילנדי שלו הגיש תביעה לאחר שיצא את הארץ. ב"כ של העובד מבקש לנהל את ההליך לרבות להעיד את העובד ולקיים חקירה מרחוק באמצעות האינטרנט.
בין נתבעת לתובע, "התגוששות", האחרון מבקש לאפשר לו לתת עדותו ולהחקר באמצעות הזום והנתבעת מנגד מתנגדת לכך מסיבות פרקטיות ומשפטיות. בעת כתיבת המאמר דנא טרם הוכרעה המחלוקת על ידי בית הדין  האזורי לעבודה בירושלים שם הוגשה התביעה.

דרך המלך, כך היה עד לאחרונה, בה הולך עובד זר המגיש תביעה כנגד מעסיקו הישראלי היא הגשת תביעה בצירוף תצהיר ובקשה (שמאושרת כמעט אוטומטית) למתן עדות מוקדמת וחקירה סמוך ליציאת העובד את הארץ. בהמשך מתקיים נוהל רגיל – הגשת כתב הגנה, דיון קדם משפט, גילוי מסמכים, תצהיר המעסיק וחקירתו והגשת סיכומים.

מגיפת הקורונה הכניסה לחיינו את הזום איתו הוטמעה במערכת המשפט טכניקה של היוועדות מרחוק. כך בין היתר מותר בתנאים מסויימים אימות חתימה מרחוק, אישור תצהיר באמצעות היוועדות חזותית ואף קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית לרבות קיום דיוני הוכחות בהם מתקיימת חקירת עדים.

תפיסת העולה ביחס ל"עסקת נטו" קובעת את הכלל הבא - הרוכש משלם את כל המיסים לכל הרשויות החלים על המוכר ולוקח על עצמו את כל הסיכונים בעסקה, המוכר מקבל את סכום "הנטו" שסוכם בין הצדדים מוסר את החזקה ומותיר את הרוכש להתמודד עם כל התהליך עד לקבלת אישורי המיסים והעברת הזכויות על שמו.

הרוכש נושא בסיכונים ובסיכויים ולכאורה נראה, כי למוכר אין כל סיכון בעסקה - אך תפיסת מציאות זו - טומנת בחובה מלכודות הן למוכרים והם לרוכשים עליהן נדבר בהרחבה.

הסיסמא "עסקת נטו" נשמעת יותר ויותר בתקופה האחרונה ובייחוד לאור עליית מחירי הנדל"ן בכלל ומחירי הנחלות בפרט. תקופת הקורונה יצרה שוק של "מוכרים" וכיום כמעט "כל מספר זוכה".

מוכרים דורשים סכומים שעד לפני כחצי שנה לא היו מדמיינים לבקש עבור הנחלה וגם כאשר רוכש מסכים לשלם את הסכום המבוקש ונראה שכביכול עומדת להתבצע עסקה, בתהליך המו"מ מוכרים מקבלים הצעות נוספות שגבוהות במאות אלפי ₪ מההצעה הנוכחית שקיבלו והתוצאה היא שהעסקאות נופלות וקמות שוב ושוב.

המצב שבו רוכשים מוכנים לשלם ומוכרים מעלים מחירים, ביחד עם חבויות המס שעלו באופן משמעותי החל מפתיחת השערים ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' ביום 10.4.2018, הביאו לכך שמוכרים החלו לבקש סכום "נטו" עבור מכירת הנחלה והטילו את כל חבויות המס בעסקה על הרוכשים.

"עסקאות נטו" שבוצעו בעבר כלל לא דומות ל"עסקאות נטו" המבוצעות כיום, כאשר השוני נובע נוכח העובדה שכיום נגבים "דמי רכישה" בעת מכירת הנחלה במקום "דמי הסכמה" וכאן טמונה "המלכודת" המשמעותית ביותר בעסקת נטו!

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.