שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "השנה האחרונה חייבת להדליק את כל הנורות האדומות של מקבלי ההחלטות – ביטחון המזון הטרי הוא לא דבר מובן מאליו"
שנת תשפ"ד המסתיימת בימים אלה הייתה אחת השנים הקשות והמאתגרות ביותר לחקלאות הישראלית. השנה, שהחלה באסון השבעה באוקטובר, המשיכה בירידה תלולה במספר העובדים בחקלאות ובפגיעות בשטחי הגידול כתוצאה מירי בדרום ובצפון. אולם, גם מבחינת מזג האוויר, מדובר היה באחת השנים המאתגרות והקשות למגדלים. על פי נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, במהלך שנת תשפ"ד (אוקטובר 2023-ספטמבר 2024) פיצתה החברה את חקלאי ישראל בכ-410 מיליון ש"ח כתוצאה מפגעי מזג האוויר לגידולים השונים. גידול של כ-5% ביחס לשנת תשפ"ג. יצויין כי סכום זה כולל רק את הנזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה ממזג האוויר ולא לנזקים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה. יחד עם זאת, בקנט מציינים נקודת אור חיובית השנה, והיא היקף ההתנדבות העצום של תושבי ישראל למען החקלאים. במהלך השנה, ובמיוחד בחודשים הראשונים של המלחמה, עשרות אלפי ישראלים, בכל הגילאים, יצאו להתנדב בשדות ולסייע לחקלאים בעבודות השונות. מעבר לעזרה הכלכלית שבחלק מהמקרים הצילה את הגידולים, מדובר בחיבוק חם והוקרת תודה לה זכו השנה החקלאים. הנקודה הפחות אופטימית היא תחזית מזג האוויר הצפויה בחורף הקרוב, שפרסם לאחרונה השירות המטאורולוגי ולפיה החורף צפוי לעמוד השנה בסימן התגברות מקרי הקיצון, סופות ומטחי גשם שעלולים להביא לפגיעה קשה בגידולים החקלאיים.
דגש על מתן פיצוי מהיר
שנת תשפ"ד התאפיינה, כמו בשנים הקודמות, בריבוי מקרי קיצון שגרמו לנזקים גדולים, בתוך זמן קצר. בחורף האחרון נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של למעלה מ-150 מיליון ₪. בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד שפגע בגידולים השונים ומגשמים עזים שגרמו, בין השאר, להצפות. בהמשך חווינו את אחת מעונות הקיץ החמות ביותר שנמדדו כאשר חודש יוני היה החם ביותר מאז החלו המדידות בארץ ישראל. הטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, עם שיאים של 48.1 מעלות צלזיוס בעמק הירדן. גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד שהגבירו את עומס החום על הגידולים, באופן קיצוני. רק עבור נזקי החום בחודש יוני בלבד פיצתה קנט את המגדלים השונים בלמעלה מ-30 מיליון ₪. יצויין כי במהלך השנה, ובמיוחד על רקע הנזקים הגדולים לחקלאים, בקנט ניתן דגש על פעילות מהירה מול החקלאים בכל הקשור לתשלום הפיצויים ובכלל זה מעריכי הנזקים של קנט עשו מאמצים חריגים להגיע לכל השטחים שניזוקו במהירות, למרות מצב הלחימה.
נזקי מזג אוויר כבדים לגידולי הירקות והפירות
מסיכום נתוני קנט עולה כי את עיקר הנזק בשנה החולפת, למעלה מ-116 מיליון ₪, ספגו גידולי הירקות ובכללם אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשיה כגון עגבניות, תירס ושעועית. שנפגעו בעיקר מהחום הכבד ששרר במדינה החל מסוף אפריל ועד לסוף יולי. מגדלי הפירות פוצו במהלך השנה בכ-60 מיליון ש"ח בעיקר עקב נזקי חום שנגרמו לגידולי המנגו, ברד שפגע בגידולי הקיץ כמו דובדבן, אפרסק, נקטרינה ועוד, וכן חוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים בשקד וגידולים רבים נוספים. את מגדלי האבוקדו פיצתה השנה קנט בכ-26 מיליון ₪, חלקם עקב חום וסערה ועיקרם עקב תנאי אקלים קשים שפגעו ביבולים. למגדלי הכותנה נגרמו השנה נזקים כבדים בהיקף של כ- 14 מיליון ₪ - סכום שיא שלא זכור כמותו מזה שנים רבות. עיקר הנזק נגרם משרב בשלהי עונת הגידול הקודמת וגשמי סתיו מוקדמים שפגעו באיכות הכותנה. ענף גפן היין, שחלק מחלקות הענבים שלו עמדו השנה במוקד שטחי האש בצפון, ספג נזקים כבדים המוערכים בכ-13 מיליון ש"ח, זו השנה השנייה ברציפות, וזאת עקב ברד אביבי וחום במהלך הקיץ. נזקים משמעותיים במהלך השנה נגרמו גם לגידולי ההדרים (למעלה מ-12 מיליון ₪) והבננות (כ-6 מיליון ₪). את מגדלי הפלחה פיצתה קנט בסכום שיא של כ-45 מיליון ₪ מתוכם שולמו כ-30 מיליון ₪ במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים שסבלו מבצורת קשה ולעומתם בגליל שסבל מעודפי מים קיצוניים. משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית הביאו גם לפגיעה קשה בבעלי החיים החקלאיים, ובכלל זה להתפרצות מחלות שונות. את מגדלי הלול פיצתה השנה קנט בלמעלה מ-50 מיליון ₪, את מגדלי הבקר והצאן בלמעלה מ-25 מיליון ₪ ואת מגדלי המדגה למעלה מ-10.5 מיליון ₪.
תופעות הקיצון כמו הרוחות העזות והשיטפונות פגעו לא רק בגידולים עצמם אלא גם בתשתיות החקלאיות. מנתוני קנט עולה כי במהלך השנה החולפת פיצתה החברה את המגדלים השונים בקרוב ל-3 מיליון ₪ בעקבות התמוטטות חממות ובתי גידול.שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט אומר כי השנה החולפת חייבת להדליק את כל הנורות האדומות בקרב מקבלי ההחלטות. ביטחון המזון הטרי הוא כבר לא דבר ברור מאליו. "בשנה האחרונה היינו עדים לשילוב של 2 תופעות שפגעו בהיקפי התוצרת החקלאית המוצעת לציבור. מבחינת מזג האוויר, היינו עדים להתגברות ההשפעות של משבר האקלים ולפגיעה עצומה בגידולים. במקביל היינו עדים להשלכות המלחמה ובכללן פגיעה בהיקף התוצרת החקלאית. זאת כאשר בחלק מהמקרים לא ניתן היה לתת מענה באמצעות ייבוא, לאור החרם הטורקי על ייצוא תוצרת חקלאית לישראל. מדינת ישראל חייבת להבטיח את עצמאות המזון ואת הביטחון התזונתי ולאפשר לחקלאים להגדיל את היקף הסיכונים הכלליים שהם יכולים לקחת ואת היקף הגידולים. זאת באמצעות הגדלת התמיכה במנגנון הביטוח, מנגנון המבטיח את הרציפות התפקודית של החקלאים ואת ההתאוששות הכלכלית במקרה של נזקי טבע".
בהצדעה - נתיב ביתן