נושא זכות ההורשה של נחלה חוזר שוב ושוב לדיון בפני בתי המשפט לענייני משפחה וערכאות הערעור. רק לאחרונה חזר ביהמ"ש העליון (ראה בע"מ 1813/18 פלוני נ' פלוני ורמ"י) ופסק כי ההלכה לפיה זכות ההורשה בחוזה בר-רשות כפופה להוראות חוזה החכירה, וכי מדרג ההורשה אינו בהכרח תואם את חוק הירושה. כך ובהתאם להוראות חוזה החכירה שנכרת בין האגודה לבין רמ"י ("החוזה הדו צדדי"), או החוזה שנכרת בין רמ"י לסוכנות סוכנות והאגודה ("החוזה המשולש"), נקבע מדרג לפי הסדר כדלקמן:

(1)      ראשית יהיה זכאי בן/בת הזוג לרשת את הזכויות בנחלה אף אם קיימת צוואה נוגדת.

(2)      בהעדר בן זוג בחוזה משולש יהיה זכאי הבן-ממשיך לרשת את הנחלה וזאת ככל שזה מונה כדין באישור הסוכנות היהודית.

(3)      בהעדר בן ממשיך יירש את הנחלה מי שהמנוח ציווה בצוואה כי הוא הזכאי לקבלה.

(4)      ככל שהמנוח לא הותיר צוואה, יקבל את הנחלה היורש שעונה על דרישות סעיף 114 לחוק הירושה - קרי מי שמוכן ומסוגל לקבל את הנחלה, כאשר על יורש זה מוטלת החובה לפצות את יתר היורשים.

בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, כיום לא ניתן עוד לבצע מיזמים סולאריים במתכונת של חכירת משנה כי אם על דרך של הקמת תאגיד משותף המקבל את הקצאת הזכויות בקרקע. מציאות משפטית זו אשר אינה תואמת למהות העסקית המקובלת בשוק עלולה לסכן את האינטרסים החוזיים והקניינים של האגודות.

מציאות בעייתית זו מחייבת לעמדתנו את מועצת מקרקעי ישראל לבחון מחדש את ההגבלות אשר הוטלו על האגודות בהחלטותיה הנוגעות לביצוע מיזמים סולאריים, ובמקביל מחייבת את האגודות כבעלי הקרקע לבצע חשיבה עסקית מחודשת של כל מהלך ההתקשרות מול היזם. ולבחון אפשרויות ליטול חלק ממשי יותר בפרויקט שייתכן ויניב להם בעתיד רווחים נאים יותר בהשוואה לדמי השימוש המקובלים כיום. 

הגם שהדעה הרווחת בעבר היתה כי אין צורך לנמק את ההחלטה בדבר דחיית קבלת מועמד לשורות האגודה, שעה שנימוק ההחלטה עשוי היה לאפשר תקיפה רחבה של ההחלטה, הרי שלדעתנו - לאור הפסיקה העדכנית - ראוי לשקול מחדש סוגיה זו.

מושב נהלל ידוע בציבור הרחב בשל היותו מושב העובדים הראשון שהוקם בארץ, בצורתו המיוחדת הבנויה בצורת מעגל, ובדמויות המפורסמות והמשפיעות שיצאו ממנו ושהתגוררו בו במשך השנים – החל מחנה סנש ומשה דיין (וכמובן אסי ויעל דיין), דרך יהונתן גפן ומאיר שלו, ועד שאול מופז ושולה חן.

אך כעת מתברר כי יש למושב מאפיין ייחודי נוסף – המדובר באחד היישובים הבודדים אשר בהתאם לחוזי החכירה המקוריים בין המתיישבים לבין קק"ל שנחתמו עוד בסוף שנות ה-30', זכאים בעלי הנחלות ביישוב לפצל את נחלותיהם לשתיים. דבר זה נקבע לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בנצרת בפסק דין מאת השופט בנימין ארבל (ה"פ 230/07 נהלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית אגודה שיתופית בע"מ ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, מיום 17.12.08)

הרצאתו של עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳ במסגרת יום עיון  של האיחוד החקלאי בנושא "היחידה השלישית בנחלה בהיבטי תכנון, קניין הורשה ועוד" השתקיים ביום 14/12/15