האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
החלטות מועצת מקרקעי ישראל
12 ספט 2021מועצת מקרקעי ישראל החליטה בישיבתה האחרונה מיום 09.09.21 בראשות שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, מספר החלטות משמעותיות למגזר הכפרי ובינהן:
הליכי פדיון קרקע חקלאית יוארכו עד 2026;
המועצה אישרה כי רמ"י תערוך מכרזי יזום גם בשטחים שכיום הם חקלאיים;
רמ"י תאפשר לרשויות מקומיות באזורי עדיפות לאומית להסב קרקעות לצורכי ציבור למטרות השכרה קצרת טווח לתעסוקה בתום 7 שנים מיום ההקצאה המקורית;
מחיר אחיד לפרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית;
החלת תעריף אחיד להקצאת קרקעות למיזמים ליצור חשמל כגון טורבינות רוח.
ביום 29.8.2021, ניתן בבית המשפט העליון, פסק דין קשה מאוד, אשר אמור להדיר שינה מעיינו של מי שזכויות המתיישבים בנחלותיהם, יקרות לליבו.
בית המשפט העליון, בפסק דינו, הלך כמה צעדים יותר מידי קדימה, ולמעשה פתח הוא את הפתח לנטילת נחלות ממתיישבים אשר עשרות שנים מחזיקים הם בקרקעות אלו. בכך, סתם בית המשפט את הגולל על הטענה לפיה, לפחות ברמה הרעיונית, מעמד ברי הרשות בנחלות הינו דומה למעמדם של חוכרים לדורות. קביעה זו הינה בניגוד לפסק דין אחר של בית המשפט העליון שקבע שמעמדם של בעלי הנחלות הוא כן דומה למעמד של חוכרים לדורות וכך איפשר לגבות מהמתיישבים היטלי השבחה, במקום חלף היטל השבחה אשר היה מועבר עד אז מרשות מקרקעי ישראל.
במה דברים אמורים?
משפחת קלקודה מכפר טרומן, הינה משפחה אשר שנים רבות מאוד עסקה בחקלאות, אולם, כמו רבים וטובים מחקלאי הארץ, העסקים קרסו, החובות תפחו ונאלצו הם "להמציא את עצמם מחדש".
עא 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל. פס״ד מיום 29.08.21
בתקופת חגי תשרי צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים
חוק תובענות ייצוגיות שנחקק בשנת 2006 בישר על תחילתו של עידן חדש ביחסים שבין האזרח הקטן לביו התאגידים הגדולים במשק. במסגרתו ניתנה לתובע יחיד הזכות לייצג קבוצה שלמה של נפגעים כמוהו מהפרת חוק, ובכך לפתור את הכשל הנוצר במקרה שבו מדובר בהפרה שיטתית של חוק או חוזה מצד התאגידים הגדולים, ובנזק שאינו מצדיק הגשת תביעה נפרדת מצד נפגע בודד.
אחד הפרקים החשובים בחוק עוסק בהגשת תובענה ייצוגיות נגד המדינה בכל הנוגע לתשלומים שנגבו על ידה שלא כדין. בכך נתן המחוקק בידי האזרח כלי משפטי חשוב ביותר במטרה להבטיח שגם המדינה על כל רשויותיה תשמור על החוק ותפעל לפיו. ואכן, במהלך השנים מאז חקיקת החוק הוגשו תובענות ייצוגיות רבות נגד רשויות שונות של המדינה, כגון רשות מקרקעי ישראל, רשות המיסים, רשות השידור ועוד, אשר הביאו לתיקון עוולות והגבירו את שמירת החוק מצידן.
אלא לאחרונה ניכרת מגמה הולכת ונמשכת של כרסום בכוחה של התובענה הייצוגית ככלי אכיפה נגד המדינה. מגמה זו באה לידי ביטוי מובהק בתזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות שהוצג על ידי משרד האוצר בתחילת חודש אוגוסט האחרון, כחלק מחוק ההסדרים אשר מוגש לאישור הכנסת ביחד עם תקציב המדינה.
התיקון המוצע כולל בתוכו הרחבה משמעותית של ההגנות המיוחדות העומדות למדינה מפני תובענות ייצוגיות המוגשות נגדה, עניין אשר ראוי לבחינה מעמיקה בהיותו עומד בסתירה ברורה למטרותיו המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות לקדם את אכיפת הדין, להרתיע מפני הפרתו, ולהעניק סעד הולם לנפגעים מכך.
בחגי תשרי ישווקו כ- 2,000 טון דבש שהם 40% מהביקוש הישראלי.
מועצת הדבש מעודדת קנייה ישירה מהדבוראים של דבש ישראלי.
ספטמבר אוקטובר 2021
משרד החקלאות ופיתוח הכפר שירות ההדרכה והמקצוע אגף הפירות, תחום הדרים
המלצת הוועדה: כל עוד יש פטור ממכס על חמאה מיובאת - יש להסיר את הפיקוח על מחירי החמאה המקומית המפוקחת
09 ספט 2021בשל הפטור ממכס על יבוא חמאה והגדלת התחרות בשוק, ועדת המחירים המליצה לשרי החקלאות והאוצר להסיר את הפיקוח על מחירי החמאה הנמכרת לצרכן ולקמעונאי. לאחר חילופי ממשלה שעיכבו את פרסומה, כעת מפורסם הצו להערות הציבור. על פי המלצת הוועדה, יש להוריד את הפיקוח על מחיר החמאה המקומית עד לסיום הצו המורה על הורדת המכסים לחמאה המיובאת ולהשאירו ברמת דיווח ריווחיות בלבד.
תנועות ההתיישבות בביקורת חריפה על החלטותיה הצפויות של מועצת מקרקעי ישראל היום - לא תואמת החלטות ממשלה
05 ספט 2021לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שתתקיים השבוע (ב 9.9 ), העביר דודו קוכמן, מזכל תנועת האיחוד החקלאי לשר השיכון את עמדת תנועות ההתיישבות בנוגע להצעות ההחלטה שעל הפרק.
ביחס לתכנית מחיר מטרה מבקשות תנועות ההתיישבות לקבוע במקביל העברת חלף היטל השבחה על סכום ההנחה הניתנת בישובי קווי העימות ואזורי העדיפות או להעביר ההחלטה לועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל.
ביחס להעדפת בני המקום בישובי מיעוטים, מבקשות התנועות בנייר העמדה שהועבר לשר השיכון כי המדיניות תונהג בכל ישוב שעונה על הגדרה זו ולא רק לישובי בני מיעוטים אלא גם לישובים קהילתיים לדוגמא.
התנועות הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, ישובי פא"י, עמותת אדמתי מרכז השלטון האזורי והאיחוד החקלאי, מבקשות לבטל את הכרסום המשמעותי בפיצויים לחקלאים בעת השבת קרקע שקבוע בחוק הותמל זאת לאור החלטת הממשלה לאמץ את המלצות הצוות הבין משרדי הובילה לכינוס הצוות הבין משרדי ובשיתוף מנהלת האגף החקלאי בשל צורך בשחרור דחוף של קרקעות ולהמליץ על תמריצים שיביאו לשחרור מהיר של קרקעות הנדרשות למדינה.
בחודש אפריל השנה (2021) פרסמה רשות המים, בתאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, מסמך כלכלי מקיף בו מוצע מתווה להעלאת מחירי המים לחקלאות ב- 45% במהלך מדורג עד שנת 2028. מדובר בכל סוגי המים המשמשים היום לחקלאות: מים שפירים, מי קולחין באיכויות שונות ומים מליחים.
- הרציונל וההצדקה לצעד דרסטי כזה, על פי המסמך, היא הטענה כי כיום המים שצורכים החקלאים להשקיה מסובסדים בסכום שנתי של 556 מיליון ₪, כאשר רוב הסבסוד מופנה למים השפירים. הסבסוד הנטען מגיע מצדם של צרכני המים בעיר ומכאן טענת "הסבסוד הצולב", שעליה מושתת אותו מסמך.
- בעקבות פניה של אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הסכמתי לעמוד בראש צוות כלכלנים שיבחן באופן ביקורתי ומקצועי את מסמך הרשות ואת השלכותיו על החקלאות והמשק. מלבדי כלל הצוות ארבעה כלכלנים בכירים ומנוסים בתחום: ד"ר מאיר אמיר, מתן רז בירן, וכלכלניות ההתאחדות בעבר ובהווה, רחל ברושק ואילנה דרור.
- הצוות עסק בנושא במשך חודשיים תמימים, למד את הנושא, דיבר עם גורמי מקצוע בענף, ניתח לעומק את המסמך והגיע למסקנה כי מדובר במסמך כלכלי שגוי מיסודו, נטול הקשר, שהנחותיו שגויות, ראייתו צרה ויישומו יהיה הרת אסון למשק בכלל ולחקלאות ולחקלאים בפרט.
- הדברים נשמעים אולי חמורים, אבל הם מבוססים על חשיבה כלכלית עמוקה, ידע והיכרות של הנושא במשך עשרות שנים והיוועצות עם עשרות מומחים, כולל כלכלנים בכירים במחלקה לכלכלה בפקולטה לחקלאות שחוקרים את הנושא שנים רבות.
ארגון מגדלי העופות מודה לראשי המפלגות, חברי הכנסת, ראשי המועצות, מזכירי תנועות ההתיישבות, ועמיתינו ראשי הארגונים השותפים לסיכול הפגיעה באלפי משפחות בגליל, בקו העימות וברחבי הארץ.
הפתרון שהושג לדיון ברפורמה מחוץ לחוק ההסדרים הוא הפתרון הנכון כדי לשמור על האינטרס הציבורי במניעת תלות במדינות זרות לצד שמירת חוסנו של הגליל.
הצלחנו ביחד לשמור על האינטרס הציבורי בהמשך ייצור מקומי של מזון קיומי לרווחתם של אזרחי ישראל.