פסק הדין עוסק בתביעה של קיבוץ כפר החורש לסילוק יד במקרקעין, זאת בשל פלישתה של הנתבעת למקרקעין הנחכר על ידי הקיבוץ, הגובל במקרקעין של הנתבעת.

קריסת עצים הינה תופעה שכיחה בעונת החורף, והיא עשויה להוביל לנזק רב. לפיכך, מוטלת על רשות מקומית החובה לפקח ולטפל בעצים שבתחומה. לפנינו מקרה בו חויב ועד מקומי בנזקים שנגרמו לרכב בשל קריסת עץ, לאור ממצאי בית המשפט לפיהם הועד המקומי לא נקט באמצעי זהירות מספקים למניעת הסיכון.

המבקשת, אם חד הורית ו-2 ילדיה הנכים מתגוררים ביישוב מולדה, יישוב לא מוכר, אשר נמצא בהליך הסדרה ליישוב מוכר. בשנת 2018 הודבק צו לסילוק יד ופינוי מקרקעי ציבור על דלת בית המגורים של המשפחה, בטענה כי ייעוד המקרקעין הינו חקלאי וכי הם לא נועדו למגורים. צו זה ניתן מכוחו של חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981, המאפשר פינוי אדם אשר תפס מקרקעין שלא כדין.

רעא 2652/20 זינב אלהואשלה נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום, פס״ד מיום 28/04/2020

בית משפט נדרש לשאלה מה הוא המועד הקובע לכניסתה לתוקף של החלטת רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לבעלי זכויות במקרקעין להסדיר את השימוש החורג שעשו בקרקע, תוך קבלת הטבה בצורה של הפחתת חובם בגין השימוש החורג.

ת"א (שלום)(ת״א) 18877-11-14, בעניין החלטה 1265 של רשות מקרקעי ישראל

מכוח הסכם משבצת מחזיקים בני זוג חברי מושב בשתי נחלות.  בהתאם להסכם שבין המושב ורמ"י,  השימוש בנחלות מוגבל לצרכים חקלאיים, ולצרכים אלו בלבד. אף על פי כן, בני הזוג הקימו על נחלות אלו מבנים בלתי חוקיים רבים אשר הושכרו לאחרים ובוצעו בהם שימושים חורגים שונים שאינם לשם חקלאות. על אף שבמהלך השנים ננקטו הליכים אזרחיים ופליליים רבים כנגדם, השימושים החורגים לא הופסקו. בהתאם לכך, הגישה רמ"י תביעה לנטילת הנחלות מבני הזוג והחזרתן לרמ"י.

ת"א (לוד) 37802-10-13 מדינת ישראל נ' קלקודה ואח, פס״ד מיום 19/12/19

תביעה ותביעה שכנגד של בת זוג של בן לאם ברת רשות בנחלה במושב, שעניינה רישום בן ממשיך בנחלה. בנה של האם התגורר במשק הוריו יחד עם בת זוגתו. משנפטר הבן, דרשה בת הזוג לרשום את המשק על שמה כבת ממשיכה בטענה כי בן זוגה מונה לבן ממשיך. מנגד טוענת האם, כי אין להכיר בה כבת ממשיכה, כיוון ובנה לא מונה לבן ממשיך, ומשכך על בת הזוג לפנות את המשק.

תמש (נצ') 36032-04-15 – צ.ש נ' פ.ש,, פס״ד מיום 18/01/2019

ערעור בגלגול שלישי. מושב מעונה קידם באמצעות תאגיד שבשליטתו התקשרות עם רמ"י לצורך הקמת תחנת תדלוק ושירותי דרך במקרקעין אשר בשטחו. בהתאם לכך, שונה ייעוד המקרקעין משטח ציבורי פתוח לתחנת תדלוק ושירותי דרך ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ובנוסף לכך חויב המושב בהיטל השבחה בגין שינוי ייעוד המקרקעין. על אף שהיטל ההשבחה שולם, הגיש המושב ערר לוועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה. לאחר שהוועדה דחתה את הערר, הגיש המושב ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר קיבל את הערעור. על פסק דין זה הגישה הוועדה לתכנון ובנייה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.  

בר"ם 8432/18 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלות תרחישא נ' מעונה מושב עובדים להתיישבות,, פס״ד מיום 02/12/2019

יורשת חבר קיבוץ שהלך לעולמו הגישה תביעה כנגד קיבוץ דגניה ב' לפיה היא זכאית לכל שיוך וחלוקה של נכסי הקיבוץ שהוחלט עליהם לאחר מועד פטירת המנוח. במסגרת התביעה הגישה היורשת לקיבוץ בקשה לגילוי מסמכים. לאחר שהקיבוץ סרב לגילוי חלק מהמסמכים שדרשה היורשת, הגישה היורשת בקשה זו.

תא (נצ') 54308-08-18  יפתח גלעדי נ' קיבוץ דגניה ב' - קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ,, פס״ד מיום 01/10/2019

תביעה שהגישו בני זוג בעלי זכויות בנחלה במושב בר גיורא כנגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), במסגרתה ביקשו להורות לרמ"י לרשום את הנחלה על שמם ברמ"י וכן לחייבה לחתום על היתר בניה בנחלה.

הפ (י-ם) 38060-04-18 – יהושוע קול וח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 01/07/2019

חברי מזכירות בקיבוץ הגישו בקשה לדחיית תביעת לשון הרע שהוגשה נגדם, בשל היותם נושאי משרה בקיבוץ שמהווה רשות פנימית מרשויות הקיבוץ.

ת"א (שלום)(ב״ש) 42724-07  – אנידג'ר שני נ' הגי ואח', פס״ד מיום 21/02/19