האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
התפשטות נגיף הקורונה - הנחיות רשם האגודות לעניין כינוס אספות כלליות ותקופת כהונה של ועד האגודה
13 יול 2020התפרצות נגיף הקורונה בישראל והמגבלות החלות בעקבות מצב זה, מחייבות לשמור על בריאות הציבור ולמנוע התפשטות הנגיף תוך שמירה על תפקודן התקין של האגודות השיתופיות.
לפיכך, להלן עדכון הנחיותינו, לעת הזו, ביחס לכינוס אסיפה כללית ולקיום בחירות לוועד האגודה.
מתוך מכתב הנחיות של רשם האגודות השיתופיות
מהם העקרונות ושיקולי היסוד למדיניות אסטרטגית ומה תפקידה של החקלאות הישראלית?
בחודשים האחרונים תופסת את מרכז תשומת הלב הציבורית והעולמית, מגפת הקורונה ונזקיה הבריאותיים אולם לא פחות מכך, הנזקים הכלכליים האדירים שבאו בעקבותיה.
אולם, נראה כי עבור החקלאים משבר האקלים וההתחממות הגלובלית הם סכנה כלכלית לא פחותה. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שמזג האוויר הופך לקיצוני יותר, לבלתי צפוי ומאופיין באירועים נקודתיים ועוצמתיים מאוד המסבים לחקלאות נזקים כבדים בזמן קצר.
זוהי אחריותה הלאומית והמקצועית של הממשלה להבטיח המשך ופיתוח חקלאות ותעשייה חקלאית בת-קיימא בישראל!
רצ"ב מחירי המים המעודכנים כפי שפורסמו באתר רשות המים.
השינויים הם בהתאם לסל המדדים שמורכב מ: מדד המחירים לצרכן, מדד השכר הציבורי מדד תעריפי החשמל.
ארגוני החברה אזרחית: מקצועיים מתחום התכנון, חברתיים, סביבתיים, חקלאים והמועצות האזוריות פנו במכתב דחוף לשרי ממשלת ישראל, בדרישה: אל תתנו ידכם להארכת חוק הותמ"ל!
במכתבם מציינים הכותבים כי החוק המוצע מתעלם מהביקורת הנוקבת ומכישלון הוועדה בקידום תכנון איכותי, חברתי וסביבתי הולמים, ובמקום לבטל את פעילותה לחלוטין, הוא מרחיב את סמכויותיה דווקא היכן שהוועדה פוגעת בציבור, ומציע לאפשר לוועדה לעסוק בסוגים נוספים של תכניות, ולא רק בתכניות לדיור, וזאת לתקופה נוספת של ארבע שנים, ובכך לאפשר לועדה לפעול למשך עשור שלם, תוך דריסת התכנון ההיררכי והדמוקרטי שנקבע בחוק התכנון והבניה!
וכי ראוי להתמקד במימוש המלאי התכנוני הקיים ובתכניות להתחדשות עירונית באמצעות מערכת התכנון הסדורה, תוך חיזוק מוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים.
המכתב לשרי הממשלה רצ״ב
האיחוד החקלאי מבקש להביע בזאת את התנגדותו לתזכיר החוק להארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שנחקק בהוראת שעה לזמן מוגבל!
עמדת האיחוד החקלאי היא כי אין להאריך את תוקף הוראת השעה עקב היותה כלי קיצוני וחריג, העוקף את מסלולי התכנון הרגילים ואין כל הצדקה להמשך שימוש בו נוכח המלאי התכנוני הקיים כבר עתה שמאפשר הגדלה של היצע דירות שיכול לספק את יעדי הממשלה בהתמודדות עם משבר הדיור.
מתוך נייר עמדה של מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן
במהלך החודש האחרון פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת התיקון המוצע מנסה משרד המשפטים להסדיר בחקיקה ראשית צו שהוציאה שרת המשפטים הקודמת ח"כ איילת שקד אשר הקנה לרשות מקרקעי ישראל הגנות משמעותיות ביותר. היוזמה לתיקון החוק באה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון אשר במסגרתה נטען כי השרה חרגה מסמכותה בהתקנת הצו ולפיכך הוא בטל.
מעבר לשאלת הסמכות, נשאלת השאלה האם ישנה הצדקה עניינית להגן בחוק על רשות מקרקעי ישראל? בהקשר זה נקדים ונציין כי מבחינה משפטית רשות מקרקעי ישראל נחשבת כגוף דו-מהותי, שכן לצד מעמדה הציבורי-מנהלי היא פועלת ועושה עסקאות כגוף עסקי רגיל. טרם הוצאת הצו, ניתן היה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, הן בכובעה הציבורי והן בכובעה כ"עוסק", וזאת לפי האבחנה שנעשתה עי" בית המשפט העליון בעניין אסל (עע"מ 7752/12).
אין סיום באופק לעבודות להכשרת האדמות החלופיות והעברת התקציב הממשלתי להקמת חממות חדשות במקום השטחים החקלאיים ב'מובלעת צופר' שנאלצו לפנות והוחזרו לממלכת ירדן.
עו"ד חיים פרוכטר הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל בגין תשלום דמי הרכישה ודרך התחשיב.
בקשתו של עו״ד פרוכטר עוסקת בשאלת חישוב דמי הרכישה. לפי סעיף 8.3.49 קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעל הנחלה נדרש לשלם דמי רכישה המחושבים מאחוזים גם משווי הזכויות בקרקע של חלקת המגורים בהתחשב בפוטנציאל התכנוני למגורים.
הערכת שווי - היא לשמאי מקרקעי ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל מבוצעת על ידי השמאי הממשלתי או מי מטעמו.
השומה, שאמורה להיות עניין מקצועי טהור, מוכתבת על ידי בעלי תפקידים ברמ״י שמורים לשמאים לעוות את השומה. בחישוב זה הם מתעלמים מרכיב היטל ההשבחה הצפוי לעת מימוש הפוטנציאל התכנוני. וכתוצאה מכך בעל הנחלה נדרש לשלם סכום גבוה יותר ממה שנקבע בהחלטת המועצה, בסכום השווה ל 33% משווי היטל ההשבחה הצפוי בתוספת מע״מ.
התוצאה היא שרשות מקרקעי ישראל גובה מלקחותיה, בעלי הנחלות, סכומי כסף ניכרים ללא כל הצדקה.
הבקשה שהוגשה לביהמ״ש המחוזי במחוז מרכז מצ״ב