לאחרונה פנה פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לשר האוצר, לרשות מקרקעי ישראל וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את זכות שכביכול ניתנה בהחלטת מועצה 1470 לייזום בקרקע, ולהותיר אך ורק את הפיצוי הכספי.

בין היתר, נטען על ידי פורום הקרקעות, כי יש במתן זכויות הייזום כדי להפלות ולקפח מגזרים אחרים בחברה שאינם זוכים להטבות כאלה, וכי החלטה 1470 בה נקבעה זכות הייזום כביכול עומדת בניגוד לעקרונות שנקבעו בבג"צ הקרקעות שעסק בהחלטות 717, 727 ו- 737.

פנייתו של פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לוקה בראש ובראשונה בעיוותן של העובדות, ואף בטעויות רבות בנוגע למצב המשפטי.

קיבוצים ומושבים רבים הקימו, כחלק מההרחבה הקהילתית שלהם, אגודה להתיישבות קהילתית אליהן צורפו כל בעלי הזכויות בישוב. האגודות הללו גובות מיסי אגודה מהחברים, ומעניקות לכלל תושבי הישוב שירותים שהם בעלי אופי מוניציפאלי. האגודה פועלת במקביל לקיומו של הוועד המקומי שהינו רשות מקומית הפועלת על פי דין.

בשנים האחרונות קרו מקרים בהם תושבי הרחבות הודיעו שהם מפסיקים את החברות שלהם באגודה הקהילתית, והפסיקו במקביל לשלם מיסי אגודה.

תא (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'

ביום 8.11.16 נחתם צו אשר מאפשר למושבי עובדים לייצר שוויון קולות בין נחלות בהצבעה באסיפה הכללית (ובקלפי).

עד היום, עמדת רשם האגודות היתה כי לכל חבר ישנו קול אחד בלבד, ועל כן נוצר מצב של חוסר שוויון בקולות ההצבעה בין נחלות: נחלות עם חבר אחד או חברה אחת יכלו להצביע בקול אחד, ונחלות עם יותר חברים (ועד שישה חברים: הורים בעלי זכויות מקוריים, בניהם שהיו בנים ממשיכים וקיבלו את הזכויות בנחלה, והנכדים שהם כיום בנים ממשיכים) יכלו להצביע במספר קולות רחב יותר. הדבר יצר עיוות מהותי בהצבעות.

הצו החדש נותן לכל נחלה שישה קולות, שיחולקו בין חבריה באופן המפורט בצו.

בשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.

בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.

האם רשאית רשות מקרקעי ישראל להוסיף בעת חידוש הסכם חכירה תניית "שינוי יעוד" הקובעת שלרמ"י זכות לדרוש את השבת הקרקע בעת שינוי יעוד?

כבוד בית המשפט העליון קבע בעניין חברת הדרי החוף מספר 63 בע"מ (ע"א 465/12), כי במקרה שבו תקופת החכירה בחוזה החכירה בין חוכר לרשות מקרקעי ישראל נקבעה ל- 49 שנים עם אפשרות להארכתה ל- 49 שנים נוספת, ונכתב בחוזה כי זכות החידוש תינתן "לפי תנאי החכירה שיהיו נהוגים בחכירות של אדמות הקרן הקיימת לישראל בע"מ לגבי קרקעות" מהסוג הרלוונטי (ובמקרה האמור דובר על שימוש חקלאי (מטעי הדר)), אזי יש לפרש תניה זו ככזו המאפשרת למינהל לקבוע תניית שינוי יעוד בחוזה המחודש. כלומר, לפי קביעתו של כבוד בית המשפט העליון המינהל אינו מחויב להאריך את חוזה החכירה ב- 49 שנים נוספות בתנאים זהים לאלו שנקבעו בחוזה החכירה המקורי.

בימים אלה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה המעדכנת את החלטה 1426. המדובר בהחלטה המרכזית הדנה בשינוי יעודן של קרקעות חקלאיות והיא גלגול של החלטות 533, 611, 727, 1222 ועוד.

ההחלטה הינה האמצעי העיקרי והמשמעותי ביותר בדרך להפשרתן של עשרות אלפי יחידות מגורים אשר יופשרו בשנים הקרובות, בכך שהיא אמורה לפצות את החוכרים בפיצוי גדול מהפיצוי המוענק להם מכוח חוזה החכירה והועדה לפיצויים חקלאיים.

ככלל, ההחלטה מעניקה לחוכר הזכאי לכך שההחלטה תחול עליו שני סוגי פיצוי: פיצוי כספי ופיצוי שהינו פטור ממכרז לגבי מגרשים ביעוד החדש.

בית המשפט המחוזי מאמץ ענישה מרתיעה במקרה של קיבוץ אשר עשה שימוש של מוסך ללא היתר תוך הקמת מבנה לא חוקי. בית המשפט קבע כי המדובר במכת מדינה וכי יש להילחם באמצעות הענישה בעבריינות הכלכלית כך שלא תהיה כדאית.

(חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא מס' 08/09

לא ניתן לקבל לחברות באופן פסיבי על ידי התנהגות במקרה שיש "נתון אקטיבי" המעיד על כך שאין המדובר במערכת יחסים של "קיבוץ" ו- "חבר קיבוץ".

הטענה לחברות מכוח תקנה 2א' אינה שמורה רק עבור "בני אדם" - אותם יחידים אשר טוענים לחברות באגודות להתיישבות כדוגמת קיבוצים ומושבים, והיא יכולה להיות רלבנטית גם עבור "תאגידים" - אותן אגודות שיתופיות אשר טוענות לחברות באגודות מרכזיות למיניהן שכל החברים בהן הן אגודות שיתופיות.יצוין, כי בשנים האחרונות מתקיימים הליכי שיוך גם באגודות מרכזיות כדוגמת תנובה, ביטוח חקלאי, משקי תק"מ וכיוצ"ב.

חוזר משרד חגי שבתאי, שפירא מס' 4/2009
 

בימים אלה ניתנה החלטה של ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז חיפה בערר שהגישה נשר מפעלי מלט ישראליים על חיובה בהיטל השבחה אותו נדרשה לשלם בגין שטח שהיא איננה רשומה כבעלים שלו.

העוררת, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ, (להלן: "העוררת" ו/או "נשר"), הינה הבעלים של חלק מהמקרקעין המצויים במתחם מפעלי נשר (להלן: "השטח שבבעלות נשר"). בסמוך לשטח שבבעלות נשר, נמצא שטח אשר יועד בעבר למסילת רכבת העמק ואשר בוטל ייעודו במסגרת אישור התוואי החדש של הרכבת.  שטח זה עבר בסוף שנת 2013 שינוי יעוד במסגרת תוכנית מתאר מכ/784 החלה הן על השטח שבבעלות נשר והן על שטח המסילה. בהתאם לתוכנית פורסם לוח שומה לפיו יחול היטל השבחה בגין התוכנית המשביחה על נשר וזאת הן על השטח שבבעלות נשר והן על שטח המסילה, שהינו בבעלות מדינת ישראל, כאמור.

בימים אלה ניתנה נכנסה לתוקפה החלטה 1448 המסדירה את המקרים בהם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תיתן את הסכמתה להקמת מבני מגורים ארעיים להלנת עובדים זרים בישובים חקלאיים וכן עבור חוכרים חקלאיים נוספים.

על מנת להציב מגורים זמניים יש לעמוד בכל התנאים הבאים:

1. הצבת המבנים היבילים תעשה ככל הניתן בצמוד לתשתיות קיימות.
2. הסדרה תכנונית: תוכנית מתאר תקפה או אישור לשימוש חורג.
3. אישור תקף של משרד התמ"ת להעסקת העובדים והמפרט את מספרם ותוקפו.