פסקי דין
בית המשפט העליון קבע כי סכסוך אודות חברות באגודה שיתופית אינה סוגיה חוקתית אלא רק במקרים חריגים ובכך הביא לסיום דיון לא סגור זה שנמשך עשרות בשנים.
מדובר על בקשת רשות ערעור של נהריה –כפר שתופי להתיישבות חקלאית על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר במסגרתה נדחתה בקשת אגודת נהריה להורות על עיכוב הדיון בתובענה שהוגשה נגדה בשל קיומו של סעיף בוררות הקיים בתקנונה. (רע"א 959/20).
בפרשה זו דובר על אישה שחברותה הופסקה באגודה בשל העובדה שאינה עומדת בתנאי הכשרות לחברות מאחר ואינה מחזיקה במשקה החקלאי. בית המשפט המחוזי שאליו פנתה האישה לביטול החלטת האגודה, קיבל את תביעתה ביולי 2017 וקבע כי אופייה של האגודה השתנה, כמו עיסוקם החקלאי של יתר חברי האגודה עבר וחלף מהעולם וכי הוצאתה מהאגודה הייתה שלא כדין.
כשנה לאחר מכן הלכה האישה לעולמה וביתה ביקשה להעביר אליה את חברותה באגודה ואל הבקשה גם צורפה פניית האם למנות את הבת כחליפתה.
כשמיענה האגודה לענות הגישה הבת בדרך של המרצת פתיחה פניה לבית המשפט בבקשה שיורה לאגודה להעביר את חברותה של האם אליה. האגודה בתשובה לבקשה השיבה כי הבת אינה כשירה להירשם כחברה באגודה שכן אינה מתגוררת בשטחי האגודה כנדרש בתקנות ובתקנון האגודה. בנוסף טענה האגודה שאת הסכסוך יש להעביר להכרעת רשם האגודות השיתופיות או לעכב את ההליכים בשל קיומה של תניית בוררות בתקנון האגודה.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האגודה להעביר את הדיון לרשם האגודות וגם דחה את הבקשה לעכב את ההליכים בתובענה כדי להעבירה לבוררות וקבע כי הוא מקבל את עמדת הבת שעניין חברותה הוא עניין חוקתי ולא עניין פנימי הנוגע לעסקי האגודה ולכן סעיף הבוררות לא חל על עניינים חוקתיים.
על החלטה זו של בית המשפט שלא להעביר את הסכסוך לבוררות בטענה שמדובר בעניין חוקתי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שקיבל את הערעור וקבע בפסק דין תקדימי כי אמנם נקבע בפסיקה כי עניינים בעלי עניין "חוקתי" לא יוכרעו בידי בורר אלא יגיעו לדיון בבית המשפט גם אם יש תניית בוררות, אך אין זה המקרה.
בית המשפט העליון עשה סדר בסוגיה זו שהייתה פתוחה עשרות בשנים וקבע כללים ברורים הקשורים לסכסוכים בקבלה לחברות או בהוצאה מחברות
רע״א 959/20 נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ׳ דפנה פרידמן, פס״ד מיום 03.05.20
בית המשפט הקל על נאשמים בעבירות בניה בשל נסיבות מיוחדות / הילי פרייס קוה, עו״ד
03 מאי 2020 נכתב ע"י האיחוד החקלאי
באפריל 2017 אושר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה אשר החמיר מאוד את הענישה על עבירות תכנון ובניה. בהתבטאויות רבות בתקשורת אמרו בכירי משרד המשפטים כי תיקון זה נועד במיוחד למיגור עבירות הבניה במגזר הערבי והחקלאי, והוא אכן מורגש היטב.
בתמצית, התיקון מאפשר הטלת קנסות בשיעורים של מאות אלפי ₪, אפילו באמצעות החלטות מינהליות של פקחים, כאילו היה מדובר בקנס פעוט על השמשה של הרכב. כמו כן, התיקון מאפשר את הגבלת הסמכות ושיקול הדעת של בתי המשפט, לשפוט את האזרח מתוך ראיה חומלת, המשקללת את הנסיבות הספציפיות של המקרה, ובהן גם את מחדלה של המדינה להעמיד לרשות המגזרים הללו, תכניות עדכניות ומפורטות אשר תאפשרנה להם מגורים ופרנסה בכבוד.
ודווקא על רקע מדיניות החמרת הענישה, התקבל לאחרונה פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה המשמיע קול אחר.
עפא (חי') 16521-10-19 אחמד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל
כאשר רשות ממשלתית נוהגת בחוסר תום לב – פס"ד תקדמי / כרמית ימיני, עו״ד
03 מאי 2020 נכתב ע"י האיחוד החקלאי
בית המשפט השלום בחיפה בפס"ד תקדימי חייב את רשות מקרקעי ישראל בפיצוים מוגדלים לבעלי זכות במשק עזר- בגבעת עדה.
ת״א (שלום)(חיפה) 45072-02-15 דודוביץ ואח׳ נ׳ רשות מקרקעי ישראל
המשפט נחלץ לטובת בעלי מקרקעין אשר עשו בהן שימוש חורג / איתן מימוני, עו״ד
03 מאי 2020 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
בית משפט נדרש לשאלה מה הוא המועד הקובע לכניסתה לתוקף של החלטת רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לבעלי זכויות במקרקעין להסדיר את השימוש החורג שעשו בקרקע, תוך קבלת הטבה בצורה של הפחתת חובם בגין השימוש החורג.
ת"א (שלום)(ת״א) 18877-11-14, בעניין החלטה 1265 של רשות מקרקעי ישראל
מאבק משפטי של כ- 15 שנה בין שורה של קיבוצים בעמק חרוד לבין רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל מוכיח כי אין לקבל כמובן מאליו את קביעות הגורמים המפקיעים בקשר לגובה הפיצוי המוצע על ידם, וכי לפעמים יש לבחון היטב גם את "הפרטים הקטנים" ולמצות את ההליכים בנושא.
ת"א (מחוזי)(נצרת) 49373-09-12 קיבוץ תל יוסף ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ.
עניינה של תביעה זו במועד האחרון שנקבע על ידי הנתבעת להסדרת חובות עבר.
בית המשפט קבע כי הפרשנות אשר מבקשת הנתבעת להישען עליה הינה פתלתלה, מלאכותית ומאולצת ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתן של החלטות 1101 ו-1265. לפיכך, התביעה התקבלה.
ת"א (שלום)(ת״א) 18877-11-14 בר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מ 05/03/20
בצעד חריג ביהמ"ש הורה על נטילת נחלות מבני זוג חברי מושב כפר טרומן אשר עשו בהן שימוש חורג והשבתן לרמ"י / איתן מימוני, עו״ד
26 אפר 2020 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
מכוח הסכם משבצת מחזיקים בני זוג חברי מושב בשתי נחלות. בהתאם להסכם שבין המושב ורמ"י, השימוש בנחלות מוגבל לצרכים חקלאיים, ולצרכים אלו בלבד. אף על פי כן, בני הזוג הקימו על נחלות אלו מבנים בלתי חוקיים רבים אשר הושכרו לאחרים ובוצעו בהם שימושים חורגים שונים שאינם לשם חקלאות. על אף שבמהלך השנים ננקטו הליכים אזרחיים ופליליים רבים כנגדם, השימושים החורגים לא הופסקו. בהתאם לכך, הגישה רמ"י תביעה לנטילת הנחלות מבני הזוג והחזרתן לרמ"י.
ת"א (לוד) 37802-10-13 מדינת ישראל נ' קלקודה ואח, פס״ד מיום 19/12/19
מהו מעמדה של בת שגרה במשק במשך שנים רבות מקום שאמה העבירה בפועל ובכתב את הזכויות במשק באמצעות הסכם מתנה
12 אפר 2020 נכתב ע"י האיחוד החקלאיהאם יש לקבל תביעה של בת לפס"ד המצהיר כי המשק של אמה הועבר אליה באמצעות מינוי בת ממשיכה או התחייבות בלתי חוזרת אחרת בעל פה? ואם התשובה שלילית, מה יהיו זכויותיה ומעמדה של התובעת שגרה במשק 42 שנים, מקום שאמה העבירה בפועל ובכתב את הזכויות במשק, באמצעות הסכם מתנה לבת אחרת משנת 2013.
תמ׳׳ש 58842-03-16 27727-06-16 פלונית נ׳ אלמוניות, פס״ד מיום 31/03/2020
התחשבות בציפייה בלתי ממומשת לשינוי ייעוד של מקרקעין במסגרת בחינת תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה
12 אפר 2020 נכתב ע"י האיחוד החקלאיהאם וכיצד יש להתחשב בציפייה בלתי ממומשת לשינוי ייעוד של מקרקעין במסגרת בחינת תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
את פסק הדין של ביהמ״ש העליון כתבה השופטת ברק-ארז. כדאי לקרוא גם את דעתו החולקת של כבוד השופט גרוסקופ (שניהם יוצאי הפקולטה למשפטים באונ תא).
בר"ם 10212/16, בר"ם 89/17 בר"ם 322/17 בר"ם 2666/17 דלי דליה ואח׳ נ׳ קציעה גיוין ואח׳, פס״ד מיום 01/04/2020