בישובים חקלאיים, כדוגמת מושב או קיבוץ, חוכרת האגודה החקלאית מהמדינה את "משבצת" הישוב, אשר כוללת את כל השטחים המשמשים את היישוב כדוגמת מגורים, תעסוקה, חקלאות וכן שטחים ציבוריים. הדבר עוגן בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוסח חוזי חכירה לדורות.

מצב זה שונה מישובים עירוניים וישובים קהילתיים, אשר שטחי הציבור מוקצים לרשות המוניציפלית של אותו ישוב.

במשך השנים האחרונות ביקשה רשות מקרקעי ישראל לשנות את ההסדר הקיים בנוגע לשטחי הציבור שבתחום הישובים החקלאיים. לאחרונה, התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1514 אשר מעגנת את השינוי הנ"ל. להלן עיקרי ההחלטה.

בשנים האחרונות מתרבות ההתדיינויות המשפטיות שבין תושבים בהרחבות קהילתיות לבין הקיבוצים והמושבים בהן ההרחבות נבנו.

התביעות הן במגוון רחב של נושאים, בהם עצם הקבלה להרחבה, נושא העברת הזכויות, ניהול הישוב המשותף ואורח החיים המשותף. לאחרונה נדחתה תביעה כנגד מושב על סך של 1258300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית נגד מושב אשבול, והתובעים התחייבו לשלם למושב אשבול הוצאות משפט בגובה של 12000 ₪ וזאת במסגרת הסכם פשרה שנכרת בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין וזאת בקשר להרחבה במושב.

ת.א. 13-07-34964 רטנר ואח' נ 'מושב אשבול.

לאחרונה פורסם תיקון 115 לחוק התכנון והבניה, המקנה תוקף חוקי לכתבי שיפוי אותן דורשות הועדות המקומיות מיזם של תוכנית בגין תביעות לפי סעיף 197 לחוק (עקב פגיעה מהתכנית).

כתב השיפוי, כזכור, מעביר ליזם את  נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק (בתביעות של בעלי קרקע שנפגעו מהתכנית), ובית המשפט העליון קבע כי מדובר בחיוב כספי שמטילה הרשות על האזרח ולכן חייב להיות לו עיגון בחוק או על פיו.

ועדות הקבלה ספגו בשנים האחרונות פגיעה קשה במעמדן, והן פעילות כיום רק באזורי הנגב והגליל, תוך שסמכותן צומצמה מאוד.

פסק דין שניתן לאחרונה מצמצם עוד יותר את יכולתן של אגודות שיתופיות לקבוע מי יתגורר בישוב הכפרי והוא נוגע לעצם העברת זכויות בנחלות במושבים.

פסק דין קבע כי מושב עובדים אינו רשאי להתנות את העברת הזכויות בנחלה בחברות במושב.

הרקע לתביעה היה הסכם למכירת נחלה שנחתם בין אחד מחברי המושב לבין בני זוג, אשר החלו בהליך קבלה למושב ונדחו מהטעם של "חוסר התאמה לקהילה".

בית המשפט לעניינים מינהליים קבע, שהועד המקומי בישוב חקלאי רשאי לקבוע קריטריונים מצמצמים, בנוגע לזכאים להיקבר בבית העלמין בישוב החקלאי.

בעתירה מינהלית שהוגשה כנגד ועד מקומי במושב עובדים, ביקשה בת מושב, שאינה מתגוררת במושב מזה עשרות שנים, אולם הוריה ואחיה קבורים בבית העלמין שבו, כי היא ובן זוגה יקברו בבית העלמין במושב לאחר אריכות ימיהם. משרדנו ייצג בעתירה את הועד המקומי.

העתירה באה על רקע החלטת ממשלת ישראל משנת 2004, אשר קבעה, בין היתר, כי בבתי עלמין בישובים חקלאיים יקברו רק תושבי המקום ובני משפחותיהם. עוד קבעה ההחלטה, כי לא יוקמו בתי עלמין חדשים ולא יורחבו בתי עלמין קיימים ביישובים חקלאיים, אלא יוקמו בתי עלמין אזוריים.

לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה המבהירה את התנאים לקיום שימושים של תעסוקה לא חקלאית מסוג "שימושים נלווים" במושבים.

בהתאם להחלטה, כל בעל זכויות בנחלה רשאי לפנות לרמ"י בבקשה לבנות מבנה חדש בתחום חלקה א' שברשותו, או לאפשר שימוש במבנה קיים המצוי בתחום חלקה א' שברשותו, למטרת שימושים נלווים.

ההחלטה קובעת את המיקום המותר לכל שימוש נלווה והיקפי הבנייה המותרים, בהתאם לשימוש.

היקף הבנייה של השימוש הנלווה לא יילקח במניין השטחים המותרים לפל"ח (500 מ"ר), למעט חנות ממכר ו-30% מהשטח לעיבוד תוצרת חקלאית.

דומה שאין החלטה שעברה שינויים תכופים ודרמטיים כמו ההחלטה המאפשרת הקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים.

לאחרונה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון נוסף של ההחלטה, המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים (1504 .(בהחלטה זו, המבטלת החלטה קודמת (1489 ,(הכניסה המועצה מספר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר הוא ביטול ההוראה לפיה מי שקיבל מגרש בפטור ממכרז, לא יוכל להעביר את הזכויות בו במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה החכירה .

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטה 1504 המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים. החלטה 1489 בוטלה.

בהחלטה החדשה מספר שינויים:ביטול תקופת הקפאה של 5 שנים, שינוי באופן קביעת שווי מגרשים, שינוי במשך תקופת הסכם הפיתוח ופיקוח על בניה מרוכזת.

ביום 9.1.17 פורסמה הצעת החלטה מס' 673 מטעם מועצת מקרקעי ישראל, אשר אמורה לבטל את החלטת מועצה מספר 1427. להלן עיקרי השינויים המוצעים

בפסק דין תקדימי מיום 15.12.2016 קבע בית המשפט העליון כי הועדות המקומיות אינן רשאיות לדרוש מיזמי תכנית להפקיד כתב שיפוי אשר מעביר ליזם את נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון, בהרכב כבוד השופטים: י' דנציגר, נ' הנדל וע' ברון).

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (להלן: "החוק") קובע את הזכות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין עקב תכנית. לפי סעיף זה, מקום שקרקע שחלה עליה תכנית או שהיא גובלת עם תחומה נפגעה כתוצאה ממנה, רשאי בעל הזכויות בקרקע להגיש תביעה לפיצויים מהוועדה המקומית בגין הפגיעה (ירידת ערך הקרקע).