פסק הדין עוסק בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להימנע מתכנון מתארי עדכני של שטחי מושב נווה דורון, במסגרת תכנית כוללנית לישוב באר יעקב, ששטח המושב מצוי בתחומו. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם יש לחייב את הוועדה לקבוע תכנון מתארי לשטח המושב.

עת"מ (מרכז) 18592-07-20 החקלאי באר יעקב- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' הוועדה המחוזית, פס״ד מיום 26/07/21

ביום 29.8.2021, ניתן בבית המשפט העליון,  פסק דין קשה מאוד, אשר אמור להדיר שינה מעיינו של מי שזכויות המתיישבים בנחלותיהם, יקרות לליבו.

בית המשפט העליון, בפסק דינו, הלך כמה צעדים יותר מידי קדימה, ולמעשה פתח הוא את הפתח לנטילת נחלות ממתיישבים אשר עשרות שנים מחזיקים הם בקרקעות אלו.  בכך, סתם בית המשפט את הגולל על הטענה לפיה, לפחות  ברמה הרעיונית, מעמד ברי הרשות בנחלות הינו דומה למעמדם של חוכרים לדורות. קביעה זו הינה בניגוד לפסק דין אחר של בית המשפט העליון שקבע שמעמדם של בעלי הנחלות הוא כן דומה למעמד של חוכרים לדורות וכך איפשר לגבות מהמתיישבים היטלי השבחה, במקום חלף היטל השבחה אשר היה מועבר עד אז מרשות מקרקעי ישראל.

במה דברים אמורים?

משפחת קלקודה מכפר טרומן, הינה משפחה אשר שנים רבות מאוד עסקה בחקלאות, אולם, כמו רבים וטובים מחקלאי הארץ, העסקים קרסו, החובות תפחו ונאלצו הם "להמציא את עצמם מחדש".

עא 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל. פס״ד מיום 29.08.21

תופעה שכיחה בנחלות חקלאיות בתחומי מושבים היא שימושים חורגים והפרות של ייעוד הקרקע.

פסק דין מהפכני של בית המשפט העליון ניתן לאחרונה על ידי הרכב של שלושה שופטים: כבוד השופט נ' סולברג, כבוד השופטת ע' ברון וכבוד השופט ד' מינץ.

פסק הדין משנה, בין היתר, את היכולת של רשות מקרקעי ישראל לאכוף הפרות של שימושים חורגים בנחלות חקלאיות בכך שעל כל הפרה של הייעוד, הרשות רשאית לבטל את ההסכם ולהחזיר את השטח לידיה.

ת"א 20873-07-02(מרכז) מדינת ישראל נ' קלקודה ואח', פס״ד מיום 19/12/2019.

ע"א 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29.08.2021

(האם פתח להגשת תביעה נגד משרד הפנים?)

כידוע העסקת עובדים פלסטינים מותנית באישור משרד הפנים האגף לשירות מעסיקים, בעבר מדור התשלומים – "מת"ש".

מעבר לצורך בקבלת אישור מת"ש להעסקת פלסטינים נדרש כל מעסיק מידי חודש לדווח למת"ש על מספר ימי העבודה של כל עובד. דרישת מת"ש היא שהעובד יועסק ב"העסקה מלאה". מידי חודש מחשב מת"ש את ימי העבודה הפוטנציאליים ובהתאם נדרש הדיווח מטעם המעסיק (אלא אם הומצאו אישורי מחלה וכד').

דרישה זו של מת"ש מהווה עילה קבועה לעימותים מול המעסיקים.
בניגוד לעבודה בענפים אחרים, בחקלאות אין ספור אילוצים המונעים צורך ואפשרות ל"העסקה מלאה". מת"ש אינו מתחשב באופי המיוחד של העבודה בחקלאות. לנוכח מדיניותו הקשוחה של מת"ש והפעלת סנקציות כנגד מעסיקים שאינם מדווחים על 'העסקה מלאה' נאלצים חקלאים רבים לדווח על ימי עבודה פיקטיביים, ימים בהם העובד לא עבד והמעסיק נאלץ לשלם בגין ימים אלה סכומים ניכרים, בהן פיצויי פיטורים, פנסיה חלק מעסיק וחלק עובד, בעבר גם דמי אירגון, דמי מחלה, חופש ועוד.

אלא... בתשלום העודף המיידי לא מסתיים העניין. עובדים רבים משטחי יהודה ושומרון בעידוד אירגונים שונים ועורכי דין רבים מציפים את בתי הדין לעבודה בתביעות כנגד מעסיקיהם. בתי הדין ככלל מתייחסים לדיווחי מת"ש ככאלה המשקפים את שארע במציאות (בין היתר בהעדר רישומי נוכחות כחוק בשל סירוב עובדים לחתום). ההלכה הנוהגת היא שרשימות מת"ש מחייבות לכל דבר ועניין אלא אם הוכיח המעסיק אחרת, נטל אותו מתקשים רבים מהמעסיקים להרים.

[1] סע"ש (אזורי)(ירושלים) 58634-07-19 אלבראדעיה נ' חורש, פס״ד מיום 09/08/21

פסק הדין עוסק בערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין להשית מס שבח ומס רכישה על הקיבוץ וחבריו, בגין שיוך בתים/מגרשים לבנייה עצמית בשטחי הקיבוץ, כחלק מהליך שיוך ב"קיבוץ מתחדש". במרכז הדיון ניצבת השאלה האם השיוך מהווה "מכירה" של "זכות במקרקעין" כמשמעות של מונחים אלה בחוק מיסוי מקרקעין, ואם כן, מהו שווי המכירה לצורכי מס.

ו"ע 49180-11-18 (מינהלים)(מרכז) קיבוץ גזר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות, פס״ד מיום 22 ביולי 2021.

1. הישוב מיצר שבדרום רמת הגולן הוקם בשנת 1981 כקיבוץ. במהלך השנים ידע הקיבוץ משברים קהילתיים וקשיים כלכליים עד שבתחילת שנות ה- 2000 מספר חבריו צנח ל -18 בלבד ומאז נוהל באמצעות וועדים ממונים. הפרטת הקיבוץ והפיכתו ל"קיבוץ מתחדש" לא הביאו לצמיחה דמוגרפית והוא הוכנס לרשימת הישובים "דלי האוכלוסין" שבטיפול משרד החקלאות.
2. בשנת 2009 חברי הקיבוץ והגורמים המיישבים (רשם האגודות, החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית גולן) הסכימו לבצע שינוי ארגוני, שבסופו הקיבוץ יהפוך ל"מושב עובדים". רשם האגודות לשעבר, עו"ד אורי זליגמן, אישר תקנון חדש למושב ומתווה שינוי ארגוני, שבמסגרתו הועברו חלק מענפי הקיבוץ ומניותיו בחברת "חמת גדר" (החברה המנהלת את אתר חמת גדר, שבבעלות הקיבוצים – מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר) לאגודה חדשה – "מייסדי מיצר", שבבעלות החברים הוותיקים של הקיבוץ. השינוי הארגוני נועד לאפשר למושב (הקיבוץ לשעבר) להקצות נחלות למתיישבים חדשים מחד ולהבטיח את זכויותיהם הכלכליות והסוציאליות של וותיקי הקיבוץ מאידך (השטחים החקלאיים שהועברו למייסדי מיצר באים במקום חלקם בחלקות ב' וג' במושב).

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את דרישתו של המוסד לביטוח לאומי כי האגודה תשיב לו תגמולי ביטוח המגיעים לעובד בגין תאונת עבודה שארעה לו במהלך הקטיף וקיבל  את עמדת המשיבה  כי שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה  היו בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי".

* ב"ל (אזורי י-ם) 14457-03-17 עותמאן הזאלין - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 29.7.21)

פסק הדין עוסק בתוקפו של הסכם שנערך בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למושב תל עדשים. בין הצדדים הוסכם תחילה, כי במקרה של שינוי ייעוד הקרקע והשבתה, תהא האגודה זכאית לפיצוי שייקבע בהתאם לחוות דעת שמאית. אולם, כאשר התרחש האמור, התקבלה שומה פרטנית, אך רמ"י סירבה לשלם את הסכום שנקבע. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם השתכלל חוזה מחייב בין הצדדים, על אף שרמ"י לא חתמה עליו.

ת"א (נצרת) 29872-12-17 תל עדשים אגודה שיתופית חקלאית נ' מנהל מקרקעי ישראל-נצרת', פס״ד מיום 07 ביוני 2021.

העבודה בחקלאות הינה לעיתים קרובות עבודה פיזית שמתבצעת מתוך צורך בתשומת לב מיוחדת לעניין הבטיחות. הדין מחייב את המעסיק לדאוג למקום עבודה בטוח, למסור לעובד מידע על הסיכונים הקיימים במקום העבודה ולהדריכו בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם.

הפסיקה מחמירה עם מעסיקים רשלנים. נקבע כי על המעסיק לפקח באופן יעיל על מילוי הוראות הבטיחות ואין הוא יוצא ידי חובה אך מעצם אספקת האמצעים המגינים.

ככלל במקרים של תאונה בעבודה בתי המשפט מדקדקים עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ומקילים עם העובד בייחוס הרשלנות שגרמה לתאונה. הטעם לכך הוא שהמעביד הוא זה המופקד על עצם העבודה ועל סביבת העבודה ומתפקידו להדריך את העובד כיצד לבצע את עבודתו ולדאוג שתנאי העבודה וסביבת העבודה יהיו בטוחים.

[1] ת"א 49123-03-17 פלוני נ' אהרון יוסף ובניו – תעשיות זיווד בע"מ