בדרך כלל חבר מצטרף לקואופרטיב כיוון שהוא או היא מצפים לתגמול כל שהוא עבורם מצעד זה. התגמול יכול להיות שרות מסוים שהם מחפשים לקבל כיוון שהם זקוקים לו, וזאת במחיר הנמוך ביותר האפשרי ובאיכות הטובה ביותר האפשרית, או שהם מחפשים תעסוקה במסגרת הקואופרטיב המסוים, בו הם מצפים לקבל התמורה הגבוהה ביותר לעבודתם.

בנקודה זו, חשוב לציין שקואופרטיבים ברחבי העולם ניתנים להיות מסווגים באופנים שונים.

האליאנס הקואופרטיבי הבינלאומי החליט בשנת 1995 על שורת עקרונות קואופרטיבים בינלאומיים חדשים בקונגרס שהוא קיים בעיר מנצ'סטר שבאנגליה. אני מבקש להתייחס במאמר קצר זה לעיקרון השלישי, מבין שאר העקרונות, העיקרון הדן ביחסים :(ICA, 1995) הכלכליים של החבר עם הקואופרטיב שלו

אנסה לבחון עיקרון זה בשתי רמות: הבעלות של החבר על הקואופרטיב שלו, והשתתפות החבר בפעילות הכלכלית של הקואופרטיב. כל מרכיב כזה יבחן על בסיס מספר משתנים. אנסה להראות מה לא נכון בעיקרון זה כמו שהוא כיום, וכיצד הוא צריך להיות כדי למנוע בעיות רבות המאפיינות רבים מן הקואופרטיבים בימינו.

ב- 11 במאי 2010 התפרסם דו"ח מבקר המדינה בעניין "איוש נחלות פנויות" במושבים (דוח שנתי 60ב , עמ' 415 – 405) מבקר המדינה מצא שהקפאת איוש הנחלות ואי קביעת מדיניות חדשה במשך למעלה משבע שנים הוא מצב שאינו תקין וקבע כי על מינהל מקרקעי ישראל (להלן "ממ"י") ועל משרד החקלאות להגיע בהקדם להחלטה מוסכמת בעניין זה וכי המשך ההקפאה ישקף כשל חמור בתפקודם של הגופים השלטוניים המופקדים על ניהול המדיניות הלאומית בתחום המקרקעין והחקלאות.

שיקולי המס בפניהם עומד מוכר נחלה רבים ומגוונים, ומקיפים סוגים שונים של מיסים; החלטת מועצה 979, שנחתמה ע"י שר האוצר אך תלויה עדיין בבג"ץ, תאפשר לחוכר לבצע רכישה בתשלום, לקבל פטור מדמי הסכמה ואפשרות לפיצול

(גלובס - 22/03/10)