כמי שמייצגת הן מושבים והן חברי אגודות אני יכולה לספר כי הליך בחירת ועד הנהלה במושב בדרך כלל אינו עובר "תחת הרדאר". עם זאת, בהחלט ישנם מושבים בהם ההליך מתנהל על מי מנוחות. באחד מהמושבים האלו עמד המושב בפני בחירות לועד אשר לפי התקנון צריך למנות 7 חברים. רק 7 חברים הגישו את מועמדותם. האם צריך לקיים הליך הצבעה או שניתן להכריז כי "הועד נבחר ללא בחירות"?
מה אתם חושבים? הנה התשובה לפניכם-
פסק דין שעסק בסוגיה זו נדון בשנת 2013*. באותו מקרה התברר לועדת הקלפי כי חמישה מועמדים בלבד הגישו את מועמדותם לוועד האגודה, כך שמספר המועמדים זהה היה למספר המקומות בוועד. על כן, החליטה ועדת הקלפי לבדוק עם היועץ המשפטי ועם רשם האגודות כיצד עליה לפעול בנסיבות אלה. מפרוטוקול ועדת הקלפי עולה כי תשובת היועץ המשפטי וכן תשובת נציג הרשם היו כי יש למנות לוועד האגודה את חמשת החברים שהגישו את מועמדותם. באותו יום הודיעה ועדת הקלפי כי חמשת המועמדים הם הוועד הנבחר. על החלטה זו הוגש ערעור שנדון בפני עוזר רשם האגדות השיתופיות. ערעור זה נדחה ובעקבות כך הוגשה עתירה מנהלית, כנגד החלטת עוזר הרשם, לבית המשפט המחוזי בירושלים.
המערערים טענו כי היה על ועדת הקלפי לחזור לאסיפה הכללית, והיא היחידה שיכולה היתה, בהתאם לתקנון, לאשר את מינוי חמשת המועמדים כוועד החדש של האגודה. ועדת הקלפי שימשה כשלוחה של האסיפה, ולא ניתנה לה הסמכות להכריז על הוועד הנכנס, לא בתקנות רשויות האגודה ולא בכל מסמך אחר.
בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי בהליך בחירת ועד האגודה ללא קיומן של בחירות אין כל פסול.
במקרה דומה מינה ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין כ-90 דיינים בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב-יפו, בלא הליך של בחירות. הטעם לכך היה שמספר המקומות עלה על מספר המתמודדים, כך שהליך של בחירות לא נדרש, והמועמדים מונו "באופן אוטומטי" כדיינים. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בה נטען כי יש לערוך בחירות פומביות. לגישת העותרת, בחירה "אוטומטית" במועמדים, מבלי שקיבלו תמיכה מצד הבוחרים, אינה עולה בקנה אחד עם כללי היסוד של זכות הבחירה, ומעוררת שאלה באשר ללגיטימיות הבחירה. בית המשפט העליון, בדחותו את טענת העותרת, פסק, ברוב דעות, כי יש להבחין בין הליך בחירה שבמסגרתו לבוחר שמורה הזכות להתנגד, לבין הליך שלא קיימת בו זכות שכזו. במקרה הראשון אכן נתונה לבוחר זכות להתנגד.
במצב כזה, החלטה לפיה בהינתן מצב שבו עומד לבחירה מועמד יחיד משמעות הדבר היא בחירתו, בהכרח פוגעת בזכותו של הבוחר לממש את זכות הבחירה שלו, כלומר, את זכותו שלא לבחור במועמד או להתנגד לבחירתו. במקרה השני, עומדים לבחירה מועמדים, כאשר במצב הרגיל, נתונה לבוחר זכות הבחירה בין המועמדים לבין עצמם. במצב הטבעי, יכול הבוחר להביע את חוסר שביעות רצונו ממועמד פלוני על-ידי בחירה במועמד אלמוני. אולם במצב שבו מספר המועמדים קטן ממספר האמורים להיבחר, לא קיימת אפשרות בחירה כזו. כלומר, המצב העובדתי הוא השולל את חופש הבחירה, לא החלטה כזו או אחרת של מחוקק המשנה או כל גוף אחר. גם אם יועמדו המועמדים במקרה שלפנינו לבחירות פתוחות ממילא יהיו הם אלו שייבחרו. במצב דברים זה, כך קבע בית המשפט העליון באותו עניין, טעות תהא לראות בפעולה כאמור פגיעה בזכות לבחור, וכל כולה לא באה אלא לצורכי יעילות.
בית המשפט קובע כי גם בענייננו, בהינתן חמישה מועמדים וחמישה מקומות בוועד האגודה, מתייתר הצורך לערוך בחירות. הואיל ולא ניתן להוסיף על רשימת המועמדים, וגם לא ניתן להתנגד למועמדים, הרי שבהכרח המועמדים שהגישו את מועמדותם, הם אלה שייבחרו לוועד ההנהלה. בית המשפט מקבל גם את ההיקש שביצע עוזר הרשם מסעיף 171(א) לצו המועצות המקומיות. לפי סעיף זה, בהתקיים שוויון בין מספר מועמדים לוועד מקומי למספר הנבחרים – המועמדים שאושרו יוכרזו כחברי הוועד.
מכך ניתן ללמד כי מחוקק המשנה, לא רק שאינו רואה פסול בהליך של "בחירה ללא בחירות", אלא אף קבע אותו כהוראת חוק קוגנטית (כופה). אין ספק כי מגמה זו עולה בקנה אחד לא רק עם תכליות של יעילות וחסכון, אלא עם הרצון לסיים הליך בחירות, מהר ככל שניתן, כדי לאפשר פעילות תקינה ומיטיבית של הגוף הנבחר. הנובע מכל האמור לעיל הוא כי ועדת הקלפי פעלה כדין עת החליטה להכריז על חמשת המועמדים כוועד החדש, ולא העבירה את ההחלטה בעניין זה לידי האסיפה הכללית.
* עמ"נ (מינהליים י-ם) 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים להתישבות שיתופית (פורסם בנבו, 26.06.2013)
