הדפס עמוד זה

מהוא "שכר כולל"? מה מותר? מה אסור? והרצוי ביחס להסכם עבודה ולרשום בתלוש השכר / שמואל גלנץ, עו״ד

27 אוק 2016 המחברת/ת:

המעסיקה בטוחה היתה כי שילמה לעובד כל זכויותיו.

פס"ד שניתן בבית דין אזורי לעבודה(1) ממחיש את הבעייתיות של "שכר כולל".

מעשה שהיה כך היה, העובד – (להלן גם "התובע") הועסק כנהג בשגרירות נפאל בישראל (להלן "הנתבעת"), כ-6 שנים.

בין הצדדים נערכו מעת לעת הסכמי עבודה לפיהם בין היתר שולם לעובד סכום קבוע כגמול שעות נוספות. במקצת התקופה שולמו לעובד הוצאות ע"ח נסיעותיו לעבודה וממנה. מעבר לכך לא שילמה הנתבעת לתובע סכומים נוספים לרבות תשלומים עבור הפרשות לפנסיה לדמי הבראה ובסיום העבודה (בנסיבות שנויות במחלוקת) לא שילמה הנתבעת לתובע פיצויי פיטורין.

טענתה המרכזית של הנתבעת היתה כי לאורך כל תקופת העבודה השתכר התובע שכר הגבוה משכר המינימום והוסכם כי שכר זה מגלם את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לתובע לרבות בגין פיצויי פיטורין.

בית הדין קבע שמדובר בזכויות מגן שאינן ניתנות לוויתור ושלא ניתן לכלול אותן בשכר הכולל אלא בכפוף ובהתאם להוראות מפורשות בחוק או בפסיקה.

כבר כאן יאמר כי בית הדין קבע כי התובע זכאי מאת הנתבעת לתשלומים בכל רכיבי תביעתו למעט לעניין פיצוי בגין אי עריכת שימוע.

פיצויי פיטורין

משהתובע סיים עבודתו בנתבעת לאחר גיל הפרישה זכאי הוא לפיצויי פיטורין. פטור מתשלום פיצויי פיטורין אפשרי רק במקרה בו יש בין הצדדים הסכם ובו מפורש שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר הכלכלה או המוסמך מטעמו וזאת רק במקום בו לא קיים הסכם קיבוצי המחייב תשלום פיצויי פיטורין (בחקלאות קיים הסכם שכזה שעליו אף הוחל צו הרחבה).

דמי הבראה

נפסק כי ניתן לכלול רכיב זה במסגרת השכר הכולל ואולם גם כאן נדרשת הסכמה מפורשת להכללת רכיב דמי ההבראה בשכר הכולל.

פנסיה

אין חולק כי משהוחל הצו הפנסיוני הכללי במשק (בחקלאות היה קיים עוד קודם) מחוייבת היתה הנתבעת להפריש לטובת התובע סכומים על חשבון פנסיה. משלא עשתה כך הנתבעת, חבה היא לתובע בגין כך.

דמי נסיעות

נקבע כי הנתבעת חבה לתובע החזר נסיעות לתקופה בה לא שולם לתובע רכיב זה. נדחתה טענתה של הנתבעת לקיזוז הסכומים העודפים אותם שילמה במהלך התקופה בה כן שילמה לתובע בעד נסיעות.

בית הדין חזר על ההלכה כפי שנקבעה בבית הדין הארצי לפיה "אין המעסיק רשאי לקזז סכומים ששילם ביודעין ביתר במהלך תקופת העבודה כל אימת שהעובד תובע קבלת זכויות קוגנטיות שלא שולמו במהלך תקופת העבודה".(3)

שעות נוספות

בית הדין פסק כי הנתבעת תשלם לתובע בעד שעות נוספות סכום שביטא את ההפרש בין המגיע בעד שעות נוספות אותן עבד התובע בפועל לבין הסכום הקבוע אותו קיבל מידי חודש עבור עבודה בשעות נוספות.

פיצוי לא ממוני

התובע עתר עוד לפיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ואי עריכת שימוע. באשר לעניין תלושי השכר, משקיבל בית הדין את גרסת התובע לפיה לא קיבל במהלך כל תקופת עבודתו תלושי שכר, פסק הוא כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 5,000 ₪.

לעניין תביעתו של התובע לפיצוי בגין אי עריכת שימוע,  נתקבלה גרסת התובע כי לא נערך לו שימוע ואולם חרף זאת נדחתה תביעתו הכספית עת קבע בית הדין בין היתר כי משהגיע התובע לגיל פרישה רשאית היתה הנתבעת להפסיק עבודתו "משכך נראה כי לו היה נערך לתובע שימוע הרי שקשה לראות את התועלת שבצידו...".

עתה נפנה להרחיב מאת את היריעה ולהבהיר - בחוק הגנת השכר(2):  "עובד שחוק שעות ומנוחה חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פידיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית – רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לעניין זה ע"י שר העבודה".

מלשון החוק עולה במפורש כי מעסיק, (במחוזותינו בחקלאות, לרבות לעניין עובדים זרים) המשלם לעובדו שכר העולה על שכר המינימום בכוונה כי ההפרש יזקף לזכויות סוציאליות שונות מסתכן בתשלום כפול של אותם רכיבים שסבר כי שילם.

הפסיקה מאפשרת ברכיבים מסויימים הסכם כאמור אולם זאת בתנאי שההסכם מפורש ומפורט וכן כי בתלוש השכר נרשמת שורה נפרדת לכל רכיב שכזה. ניתן למשל לחלק את דמי ההבראה ל-12 חודשים ואולם יש לציין בשורה נפרדת את הסכום המשולם כדמי הבראה כך גם לעניין נסיעות.

באשר לשעות נוספות הדבר מותר ובלבד שהסכום המשולם יהיה בגובה המחוייב מחוק שכר המינימום ויתגמל באופן מלא בעד כל השעות הנוספות אותם עבד העובד באותו חודש.

יודגש, תשלום כולל, שכאמור אינו מותר על פי החוק, מסכן את המעסיק בתשלום כפול של רכיבים שהמעסיק סובר כי הוא משלמם במסגרת השכר הכולל.  כמו כן עלול לחייב את המעסיק בהשלמת הפרשות לפנסיה מהסכום הכולל לרבות לגבי אותם רכיבים שאינם מחוייבים בהפרשה לפנסייה כגון נסיעות והבראה כנ"ל גם בתשלום פיצויי פיטורין על רכיבים אלו.

ככלל, מומלץ לפרט בשורה נפרדת בתלוש השכר כל רכיב משולם. תשלומי יתר אותם בוחר המעסיק לשלם בלא לזקוף אותם לרכיב כל שהוא מחובותיו מהדין לרבות מכח צו הרחבה, עלולים שלא להיות מחושבים כאילו שולמו.

בעובדי שטחים, שם מופקים תלושי השכר על ידי מדור התשלומים במשרד הפנים ואין אפשרות לציין במפורש מקצת מרכיבי זכויותיו של העובד מומלץ לערוך הסכם בעברית ובערבית שיסדיר תשלום הזכויות במסגרת השכר הכולל.

ועוד: "פרמייה" סתמית המשולמת לעובד אינה מחליפה זכות המוקנית לעובד מהדין. רישום מפורט ומפורש של זכויות בתלוש השכר הם הם האסמכתא לתשלומם.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי.

רשם: עו"ד שמואל גלנץ

  1. סע"ש 38651-09-14 דוד ששון לוי נ' שגרירות נפאל.
  2. סעיף 5 לחוק חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.
  3. דב"ע נד/3-48 אבירם מזרה נ' ענת ימ
שמואל גלנץ, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי שמואל גלנץ, עו״ד

פריטים קשורים