הרקע
בשנת 2004 החל יעקב לפעול לקבלת אישורים לבניית חוות לולים בשטח הנמצא במושב גורן, שגובל בשטח קיבוץ אילון, שם קיימת חוות לולים פעילה החל משנות החמישים. כאשר הוועדה המקומית המליצה לוועדה המחוזית לאשר את תכניותיו של יעקב, היא ציינה שיש לוודא שישמרו הוראות משרד החקלאות, אשר מורות על מרחק 300 מטר בין חוות לולים, שייעודן בין היתר למנוע הפצת מחלות בין חוות.
הקיבוץ הודיע למהנדס הועדה המקומית כי אינו מתנגד להקמת הלולים ע"י יעקב, כל עוד המרחק מחוות הלולים שבקיבוץ לא קטן מהמותר. בהמשך חזר על התנגדותו להקמת חווה באופן מנוגד להוראות, והתריע בדבר קיומן של חוות לולים נוספות.
בשנת 2007 הוגש דיווח ע"י מודד, המאשר כי בטווח של 300 מטר מסביב לחוות הלולים המתוכננת אין אף מבנה או לול אחרים, וב-2008 אושרה התוכנית. יעקב החל בהשקעת מיליונים בהקמת החווה, אך התברר כי המרחק המקסימאלי הקיים בין החוות הוא 127 מטר.
בשל האמור, הגיש הקיבוץ תביעה, להפסקת השימוש בחוות הלולים אשר יעקב הקים והפעיל, בטענה שהיא ממוקמת במרחק קטן מהמותר בהוראות, וכי ההיתר להקמתה ניתן שלא כדין, על בסיס נתון שגוי.
מנגד טען יעקב בין היתר להעדר סמכות וכי תוקף היתר הבניה אינו מענינו של הקיבוץ אלא של הרשויות. כן טען לשיהוי חמור, עת ההליך נמשך זמן רב והקיבוץ היה מודע לו. הוסיף יעקב, כי הקיבוץ מנסה לתקוף מעשה עשוי ומוגמר שאף תרם לו.
לגופו של עניין טען יעקב, שהלולים הנמצאים בקיבוץ לא היו בשימוש בעת הרלוונטית, וזו הסיבה שלא צוינו באישור המודד, כך שלא בוצעה הטעייה. לשיטתו, הקיבוץ לא התנגד להיתר ואף הסכים לו ובכך יצר מצג שווא עליו הסתמך יעקב. המודד טען היא כי הסתמך על דברי יעקב שהחווה איננה פעילה.
דיון והכרעה
ביהמ"ש מצא כי הקיבוץ עמד על זכויותיו בדבר הצורך במרחק מינימלי כנדרש בדין כבר מלכתחילה, ומשנוכח הקיבוץ שניתן היתר בניגוד לדין, ניהל מו"מ במטרה למצוא פיתרון, אך זה לא צלח ולכן הגיש תביעה. נקבע כי אין בהתנהלות זו משום שיהוי או וויתור על זכויות שיש בהם כדי לדחות את התובענה, ולא ניתן לייחס לקיבוץ מצג שווא.
ביהמ"ש דחה את טענתו של יעקב כי החווה לא פעילה ולכן יכול היה להתעלם מקיומה, תוך שנקבע כי יש קושי להאמין שלא ידע על פעילותה של החווה, לאור ניסיונו בתחום, מיליוני השקלים אשר השקיע בחוותו וכן קרבתה וגודלה של החווה.
לגבי טענת המודד, כי הסתמך על דבריו של יעקב, נקבע שאין מקום להסתמכות של בעל מקצוע על בדיקות של אחרים שאינם בעלי מקצוע, ומכל מקום באישורו דיווח כי אין כלל מבנים במרחק 300 מטר. לאור הציון המדויק של אותו מרחק אשר נדרש בהוראות, הסיק ביהמ"ש שיעקב דאג לאישור כפי שהוגש.
תכלית ההוראה בענייננו היא מניעת הפצת מחלות בין לולים סמוכים, במטרה להגן על הציבור הרחב ובעלי הלולים הקיימים, והיא המזכה את הקיבוץ בסעד להפסקת פעילות לולו של יעקב.
סיכום
נקבע כי היתר הבנייה, אשר ניתן ליעקב עבור בניית הלול, הושג ע"פ נתון שגוי ומטעה ועל כן אין לו כל נפקות. לאור הפרת החובה החקוקה כמפורט והפרת התקנה בדבר מרחק בין חוות לולים, ניתן לקיבוץ סעד לפיו יצווה על יעקב לחדול משימוש בחוות הלולים שלו, כאשר הצו ייכנס לתוקפו בינואר 2012.
יעקב חויב לשלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.
8211-10-11 (שלום)(עכו) קיבוץ אילון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' יעקב ואח', פס״ד מיום 20/03/16
