הדוח מצביע על כך שבשנת 2017 שיעור התמיכה בחקלאות ישראל היה כ-17.3% מסך תקבולי החקלאים, שיעור דומה לממוצע האיחוד האירופי (18.3%) וכלל מדינות ה-OECD (17.8%).
הארגון שב וממליץ על שינוי דרסטי באופי התמיכות לחקלאות ומעבר למערך תמיכות ישירות וממוקדות. משרד החקלאות מנסה מזה מספר שנים לקדם מודל מוסכם וארוך טווח לתמיכות ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות ארגון ה-OECD.
הדוח מציין לטובה את ישראל אשר עשתה מספר צעדים להגברת התחרות לאורך שרשרת ייצור ושיווק המזון במטרה להפחית את מחירי המזון ואת 13 התוכניות שקידם משרד החקלאות להפחתת נטל הרגולציה בענף החקלאות. הדוח גם סוקר בחיוב את הפעילות החקלאית-סביבתית בישראל
הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח ה- OECDמפרסם היום את הדוח השנתי לשנת 2018, אודות המדיניות החקלאית במדינות החברות בו (ובמספר מדינות נלוות נוספות). כמדי שנה, נסקרת בדוח המדיניות החקלאית של המדינות החברות, על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא. הדוח הזה מסכם ומשווה את הנעשה במגזר החקלאי ב- 51 מדינות, מפותחות ומתפתחות, שבשנים 2017-2015 תמכו במגזר החקלאי שלהן בסך כולל של 620 מיליארד דולר (ממוצע שנתי), 78% מהם, 484 מיליארד דולר בשנה, מהווה תמיכה במשקים חקלאים והיוו כ-15% מהכנסות המשקים ברוטו. התמיכה כוללת, נוסף לתמיכה תקציבית, גם תמיכה במחירי השוק באמצעות מכסות ומכסים. 22% הנותרים מהווים תמיכה כללית בענף החקלאות ובשירותים שהוא מספק לאוכלוסייה: מו"פ, חינוך חקלאי, שירותי ביקורת והשקעה בתשתיות.
בעוד המגזרים החקלאיים במדינות הנסקרות בדוח שונים זה מזה במונחים של גודל, מאפיינים, חשיבות ועוצמת תרומתם לכלכלת מדינתם, כולם מתמודדים ויתמודדו ביתר שאת בשנים הקרובות עם מספר אתגרים גלובליים משותפים והזדמנויות הקשורות לביקוש העתידי למזון על רקע תופעות של התחממות גלובלית, עלייה צפויה בהיקף האוכלוסייה העולמית והידלדלות גורמי הייצור הבסיסיים לייצור חקלאי, במיוחד מקורות המים.
בהקשר זה דוח ה-OECD מציין כי ישראל ייחודית בין המדינות המפותחות, בהיותה מדינה בה כמעט כל הקרקע ומשאבי המים בבעלות המדינה. עם זאת, הארגון מדגיש שישראל נמצאת מזה שנים בצמרת המדינות עם שיעורי פריון גבוהים במיוחד בתחום הייצור החקלאי, הודות לשיעורי השקעה גבוהים במחקר ופיתוח (מו"פ) ובהדרכה. עוד מציין הארגון בדוח כי ישראל היא מובילה עולמית לאורך השנים בתחום הייצור החקלאי בר קיימא באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.
הדוח מצביע על כך שבשנת 2017 שיעור התמיכה בחקלאות ישראל היה כ- 17.3% מסך תקבולי החקלאים, שיעור דומה לממוצע מדינות האיחוד האירופי (18.3%) וה-OECD (17.8%). יחד עם זאת הדוח חוזר ומדגיש במיוחד את הבעייתיות הקיימת לאורך שנים במדינות רבות, וישראל בתוכן, כמובילת הדירוג, עקב אופי התמיכות המוענקות לסקטור החקלאי הישראלי, בהיותן בעיקר תמיכות מעוותות ייצור וסחר (סבסוד תשומות, מחיר מובטח, משטר מכסות ייצור ורמת מכסי מגן גבוהה, שעלולה לתרום למחירי מזון גבוהים). דוח הארגון על חקלאות ישראל בשנת 2017 שב וממליץ על שינוי דרסטי במדיניות זו ומעבר למערך תמיכות ישירות וממוקדות, שיש בו כדי להעצים את התחרותיות והיעילות של חקלאות ישראל, להביא להקצאה יעילה יותר של גורמי ייצור ואף עשוי להוביל להוזלה של מחירי המזון בשוק המקומי. משרד החקלאות מנסה מזה מספר שנים לקדם מודל מוסכם וארוך טווח לתמיכות ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות ארגון ה-OECD, בהצלחה חלקית ביותר.
הדוח מציין לטובה את ישראל אשר עשתה מספר צעדים להגברת התחרות לאורך שרשרת ייצור ושיווק המזון (כולל בחינת פערי התיווך) במטרה להפחית את מחירי המזון במספר ענפים: ענף בשר הבקר, בתמורה להגדלת התמיכה האזורית הקשורה לשטחי מרעה, ענף החלב, תוך פתיחת מכסות הפטורות ממכס לשורה של מוצרי חלב ובענף המדגה. עוד מציין הדוח את 13 התוכניות שקידם משרד החקלאות להפחתת נטל הרגולציה בענף החקלאות. הדוח מעודד את ישראל להמשיך ולהרחיב מגמות אלו לענפים ולתחומים נוספים.
הדוח ממליץ לשמר ואף להגדיל את ההשקעות בתחום המו"פ החקלאי בדגש על תחום החדשנות וחקלאות מדייקת. בנוסף, ה-OECD ממליץ לישראל להקל על הסחר במכסות המים, כדי לסייע בהשגת גמישות שתאפשר הסתגלות לתנאי אקלים משתנים.
הדוח סוקר בחיוב את הפעילות החקלאית-סביבתית בישראל (השקעות, טיפול בפסולות, שימור קרקע, איסוף נתונים אקלימיים וכו') ומדגיש שיש עוד דרך לצעוד, כדי להגיע לערכים הממוצעים של רוב מדינות הארגון.
לינק לדוח המלא - Agricultural Policy Monitoring and Evaluation 2018