ניסיוני מלמד כי פעמים רבות, היחסים המסחריים בענפי החקלאות מוסדרים תחת תנאי אשראי נדיבים. בדרך כלל מלבד תנאי האשראי הנדיבים קיימים גם יחסי אמון והצדדים "פתוחים" זה מול זה בסכומים גבוהים. לעיתים הצד החשוף מגבה עצמה בביטחונות, כדוגמת ערבות אישית או שטר חוב. כך לדוגמא בענף הלול מבוצע לעיתים התשלום בגין מדגר האפרוחים רק לאחר שיווק הלהקה. כאשר גוף קורס כלכלית בדרך הוא מותיר אחריו חובות במיליוני ₪.
יש לזכור כי לעיתים קרובות במקרים אלו מי שנתן ערבות אינו בעל יכולת כלכלית לפרוע החוב. אספר לכם כי במסגרת תיק המתנהל ממש בימים אלו הגישה מדגרה, המיוצגת על ידי משרדנו, תביעה כנגד חברה שתחום עיסוקה הוא בעלי חיים ועופות. אותה חברה נותרה חייבת למדגרה סך של למעלה ממיליון ₪ בגין אפרוחים שרכשה ולא שילמה את תמורתם. לפנים משורת הדין הסכימה המדגרה לפרוס את החוב לתשלומים, אולם כאשר גם בכך לא עמדה החברה הוגשה תביעה לתשלום מלוא החוב. בין הנתבעים היו גם מנהלי החברה ובעליה, אב ובנו, אשר בין הצדדים אין מחלוקת כי אף הם חבים בחובותיה של החברה. התביעה, אשר נסמכה על הסכם בכתב, הוגשה בהליך המכונה "סדר דין מקוצר".
בהליך זה לא עומדת לנתבע זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה, ועליו להגיש לבית המשפט "בקשת רשות להתגונן". רק אם תתקבל בקשה זו יהיה רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה. עם זאת, נוכח זכות הגישה לערכאות מקלה הפסיקה עם הנתבע וקובעת כי על המבקש רשות להתגונן מוטל עול הוכחה מצומצם, לפיו עליו להוכיח כי בידיו הגנה לכאורה, וזאת מבלי שמוטלת עליו החובה להוכיח כיצד תוכח גרסת הגנתו. בשלב זה, בו בית המשפט אינו נדרש לשאלת מהימנות המבקש, ואינו נדרש לקבוע ממצאים, עליו לבחון את חומר הראיות שהובא בפניו בכדי לקבוע האם ההגנה משוללת כל יסוד ואינה עולה מעבר לכדי "הגנת בדים".
להשלמת התמונה אציין כי במסגרת התיק הסתבר כי החברה נמצאת בפירוק ואחד הנתבעים, האב, מנהל הליכי פשיטת רגל. על כן, התובעת המשיכה לנהל את התביעה כנגד הנתבע, הבן, בלבד.
במסגרת בקשת רשות להתגונן שהגיש טען הבן (להלן: "הנתבע") כי דווקא המדגרה היא זו שהפרה את ההסכם בין הצדדים שכן, לטענתו, בהתאם להסכם התחייבה המדגריה להמשיך לספק אפרוחים לחברה בכדי ל עזור לה לשלם את חובה. הנתבע טען כי תנאי זה בהסכם היה בבחינת תנאי "מתלה", היינו שתוקפו של החוזה תלוי בו. כאמור, לטענת הנתבע תנאי זה הופר על ידי המדגרה.
ביום 7.5.17 התקיים דיון בפני בית המשפט במהלכו נחקר הנתבע. במסגרת אותה חקירה הוצגו לנתבע מסמכים המפריכים את טענתו, ומוכיחים כי המדגרה התובעת המשיכה לספק אפרוחים לחברה בהתאם להסכם, אולם מנגד החברה לא שילמה את מלוא התמורה בגין אפרוחים אלו, כפי שקבע ההסכם, ועל כן הפסיקה התובעת לספקם.
בראשית החלטתו קובע בית המשפט כי מפאת חשיבות הדברים יש להביא את הסעיף המדובר, שבחוזה בין הצדדים, וזה לשונו (תוך השמטת שמות הצדדים): "על מנת לסייע לחברה בהחזר החוב הוסכם כי החברה תרכוש מהמדגריה באופן בלעדי 30,000 אפרוחים בכל מדגר". בית המשפט קבע כי נוסח זה יוצר קושי לקבל את טענת הנתבע כי עסקינן בתנאי מתלה שכן מלשון הסעיף עולה כי מדובר על סיוע בלבד ולא סוכם במפורש כי תנאי זה הוא תנאי מתלה. עוד קובע בית המשפט כי נוכח המסמכים שהוצגו לנתבע במהלך חקירתו חל גם כרסום מסוים בגרסתו של הנתבע שכן התברר שאכן סופקו מספר משלוחים על ידי המדגרה. עוד ציין בית המשפט כי קושי נוסף, "ואולי מרכזי", בטענת הנתבע, היא העובדה כי בתוכן המסרונים אשר הוחלפו בין נציג החברה לנציג התובעת, אין אזכור מפורש של הטענה שהנתבע ייחס לה בבקשת הרשות להתגונן חשיבות רבה. ואמנם, באותם מסרונים לא העלה אותו נציג כל טענה בדבר הפרת ההסכם על ידי התובעת בקשר לאי אספקת אפרוחים. בית המשפט מציין כי קושי נוסף בגרסת הנתבע הוא כי גם אם תתקבל טענתו כי מדובר בתנאי מתלה הרי שאין הדבר אומר כי החוב, שאין חולק עליו, נעלם כלא היה. באשר לטענת הנתבע כי נגרמו לו נזקים מציין בית המשפט כי הנתבע לא הביא כל פירוט וראיות לנזקים הנטענים, וזאת בניגוד לפסיקה המחייבת.
לבסוף קובע בית המשפט כי גם אם אין הוא יכול לקבוע בצורה גורפת כי הגנת הנתבע הינה בבחינת "הגנת בדים", הוא מוצא לנכון לעשות שימוש בסמכותו, בנסיבות אלו, להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערבון, תוך שימת לב, כדברי בית המשפט, לסיכויי ההגנה הקלושים וליכולת הכלכלית של הנתבע. לאחר שקילת נתונים אלו ציווה בית המשפט על הנתבע להפקיד בקופת בית המשפט ערבון בסכום של 100,000 ₪, וקבע כי אם לא יופקד סכום זה תוך פרק הזמן שנקבע תידחה בקשתו של הנתבעת ולא תינתן לו רשות להתגונן. אספר לכם כי לאחרונה, לאחר שחלף המועד והנתבע לא הפקיד את הערבון כנדרש, ניתן פסק דין במסגרתו התקבלה התביעה במלואה.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
תא"ק (שלום)(ת״א) 32297-10-16 קבוצת יבנה נ' מ.א. שפע חקלאות בע"מ ואח'
