ניגוד עניינים בועד האגודה הביא לביטול הקצאת נחלות פנויות במושב / גלעד שרגא, עו"ד

הקצאת נחלות במושב עובדים, הנה נושא עקרוני ומרכזי מאין כמוהו בחיי המושב, הן מבחינת משמעותו הכלכלית והן מבחינת השפעתו על צביון התנהלות המושב.

הקצאת נחלות פנויות במושבים, נעשות בדרך כלל לחברי האגודה, אולם האגודה אינה סוברנית לקבל לשורותיה חברים חדשים ללא שניתנה לכך הסכמת הצדדים האחרים להסכם המשבצת, מינהל מקרקעי ישראל והוסכנות היהודית לא"י.

להמשך (0 תגובות)

לשם קביעת התיישנות בפלישה למקרקעין נדרשת ידיעת הבעלים אודות הפלישה

ברצוננו לעדכנכם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (ע"א 222-09 חוגירא נ' מינהל מקרקעי ישראל), הקובע, כי פולש למקרקעין, שלא הוכיח את מועד תחילת החזקתו ואת רציפותה במקרקעין מוסדרים, לא יוכל לטעון להתיישנות. אי ידיעת הבעלים על דבר הפלישה מונע גם טענת זכויות כבר-רשות.

חוזר מקצועי מס' 93/10 של ברית פיקוח

להמשך (0 תגובות)

בעלי נחלות שימוש לב לשימושים חורגים בנחלות / עו"ד אביגדור ליבוביץ

ביום 29.8.2010 חתם שר האוצר על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1208 המעדכנת את החלטת המועצה 817.
החלטה 817 מחודש יוני 1998, מטרתה להביא למדיניות אחידה ביחס למתן הנחות במחירי קרקע באזורי הפריפריה ואזורי מצוקה.

החלטה 817 קובעת כי בהקצאת מקרקעין לבניה למגורים ישולמו למינהל דמי חכירה מופחתים בישובים הכלולים באזורי עדיפות לאומית, בהתאם להחלטות הממשלה, כך שבאזור עדיפות א' ישולם 31% מערך הקרקע ובאזור עדיפות ב' ישולם51% מערך הקרקע.

להמשך (0 תגובות)

דחיית עתירה לביטול תכנית בנייה בקרקע עם ייעוד חקלאי

בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה דחה עתירה לביטול החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, שאישרה תכנית בינוי שיזמו העותרים במקרקעיהם בפרדס חנה, בכפוף להותרת יעוד שתי חלקות מסך השטח לחקלאות, בקובעו כי יעוד שתי החלקות שבמחלוקת הינו הייעוד המקורי לפי התכנית החלה על המקרקעין, ואין מקום לשנות ממנו.

תכניתם של העותרים לשינוי יעוד מקרקעין שבבעלותם בפרדס חנה כרכור, לייעוד למגורים מייעוד קיים לחקלאות ולמוסד חינוכי התקבלה על ידי המשיבה, אך אישור זה ניתן בכפוף להותרת יעוד שתי חלקות בשטח בייעוד חקלאי.

לטענת העותרים, התניית אישור התכנית שיזמו להותרת שתי חלקות בייעוד חקלאי אינו סביר ואינו מידתי, מאחר והייעוד החקלאי של שתי החלקות שבמחלוקת מקורו בטעות שחלה בסימון בתשריט התכנית המקורית שחלה על המקרקעין. עוד נטען כי בפועל שתי חלקות אלו הינן מקרקעי יעוד, לנוכח השימוש בפועל שלהן כדרך לשימוש ולתועלת הציבור.

לטענת המשיבים, אין מקום להתערב בהחלטת מוסד תכנוני מקצועי כמו המשיבה, ובפרט כאשר מדובר בהחלטה שמקבעת את יעוד שתי החלקות לחקלאות, בדיוק כפי שהיה יעודן בתכנית המקורית שחלה עליהן.
 

עת"מ (חיפה) 645-08 ארנה אסתר לוקר ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה ואח', פס"ד מיום 27/08/10

להמשך (0 תגובות)

הפרת חובת השימוע גרם לביטול החלטת תנובה שלא לכלול את המערערות בגדר חבריה

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורן של שתי אגודות שיתופיות על החלטת רשם האגודות שלא להורות למשיבות להחזיר את שמן לפנקס החברים בהן בקובעו כי המשיבות הפרו את חובת השימוע כלפי המערערות בטרם הפסיקו את חברותן, ולכן החלטותיהן מבוטלות.

שתי המערערות הוצאו על ידי המשיבה 2 מפנקס חברי האגודה בה. לאחר שנים רבות מעת הפסקת חברותן עתרו המערערות להשבתן לפנקס, אולם בקשתן נדחתה על ידי המשיבה 2. גם הערעור על החלטה זו נדחתה על ידי רשם האגודות השיתופיות, שקבע כי החלטת הפסקת החברות ביחס לשתי המערערות הייתה כדין, מאחר ושתיהן הפסיקו את שיווק התוצרת השיתופית באמצעות המשיבה 2.

לטענת המערערות, רק בשנת 2002 גילו את דבר הפסקת חברותן במשיבה 2 שבוצעה בשנת 1978 ביחס לאגודת ישע, ובשנת 1981 אגודת שחר. לטענתן, הפסקה זו בוצעה מבלי שקיבלו הודעה על כך בטרם ביצועה, כמתחייב בתקנון אגודה המשיבה 2, ואף מבלי שניתנה להן זכות שימוע.

לטענת המשיבות, הפסקת החברות נעשתה מאחר והמערערות הפרו את חובתן לשיווק תוצרתן החקלאית באופן שיתופי באמצעותן, ולכן לפי הוראות התקנון הופסקה חברותן. כמו כן, המשיבות העלו טענות באשר להתיישנות ושיהוי ניכר בהגשת התביעות בעניין לאור העובדה שהפסקת החברות בוצעה לפני למעלה מעשרים שנים.

באדיבות עו"ד חיים פרוכטר ממשרד עו"ד אטיאס פרוכטר ושות'

עמנ (ירושלים) 347/05 "ישע" מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פס"ד מיום 11/08/10

להמשך (0 תגובות)

רכישת שירותי בניה מ"יזם" הרחבה אינה רכישת זכויות במקרקעין

פס"ד של בית המשפט העליון המחזק את הלכת "מפלסים", תוך קביעה כי רכישת שירותי בניה מ"יזם" הרחבה אינה רכישת זכויות במקרקעין. לפיכך, מס הרכישה נגזר מהעיסקה של דמי ההיוון למינהל.

ועדת הערר ניסתה לאבחן את המקרה ממקרה מפלסים, ע"י הפניה להוראות החוזה עם ה"יזם" שנותנות ל"יזם" סמכויות יתר ממוכר שירותי בניה כמקובל. בית המשפט העליון, דחה את האבחנה וקבע כי ע"פ דיני מינהל מקרקעי ישראל המוכר הוא המינהל ועל-כן לא ניתן להגדיר את המושב או ה"יזם" מטעמו כמוכר זכויות במקרקעין. זאת ועוד, שלאור פסק הדין במפלסים שניתן בעוד הערעור היה תלוי ועומד, דנה ועדת הערר בתיק בשנית וקבעה כי ה"יזם" לא רכש את הזכויות מהקבלן. אמנם לא רכש את הזכויות במקרקעין, אך לשיטת ועדת הערר, מכר אותם. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן למכור זכויות שלא נרכשו.

 פס"ד מובא באדיבות עו"ד אורי בר-קמה

ע"א 5332/08 עמוס גולן ועוד 92 אח' נ' מנהל מס שבח שבח, פס"ד מיום 16/08/10

להמשך (0 תגובות)