שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו״ד

כתב אישום כנגד בעל ואשתו בגין העסקת עובדת זרה אחת לשבוע במשך שנה וחצי. הסתיים בזיכוי השניים.

בעת הדיון בפני כב' השופט דורי ספיבק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב טען עורך דינם של הנאשמים כי יש לזכות את הנאשמים בשל כך שהמפקחים נהגו שלא כדין ועל כן יש לפסול את כל הראיות שבתיק ולהתעלם מהודאת הנאשמים.

הע"ז 11387-09-14 מדינת ישראל נ' ארז רובינשטיין ואלה רובינשטיין, פס״ד מיום  4.2.2017.

כידוע קיימת חובה על פי חוק לספק לעובד זר לרבות בחקלאות מגורים הולמים. התקנות קובעות מדדים מדוייקים העונים על הדרישה "מגורים הולמים". יחד עם זאת גם הסכומים המותרים לניכוי מהעובד הזר בגין המגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו הינם סכומים מדוייקים הקבועים בתקנות.

על הכל מוסכם כי הסכומים המותרים כיום אינם משקפים את העלות הריאלית הכרוכה במגורי העו"ז על חשבון המעסיק. הסכום המותר לניכוי הינו מושא לאין סוף דיונים, כך גם ביום 20.2.2017 אמור היה להתקיים דיון בועדת העבודה והרווחה בכנסת על שינוי הסכום המותר לניכוי משכר העובדים הזרים ע"ח מגורי העובדים.

הדיון, כמו תקוותם של החקלאים מעסיקי העו"ז, נקטע באיבו מסיבות שלא כאן המקום לפרטן ושוב לא עודכן הסכום המותר לניכוי.

עניין הניכויים המותרים בכלל הינו נושא בו נכשלים לעיתים חקלאים מעסיקי עו"ז, כתבי אישום וקנסות הינם חזיון נפרץ בקרב ציבור החקלאים מעסיקי העו"ז.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (1)  נשנו ונקבעו הלכות מנחות.

פיצויי פיטורים לעובד זר: הודעה בדבר סנקציות כנגד מעסיקי עובדים זרים בחקלאות שלפי הטענה לא שילמו לעובדיהם פיצויי פיטורים יצאה ב- 25.1.2017 תחת ידי ראש מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים.

ראש המינהל פעל מכח סמכותו המוקנות לו בחוק עובדים זרים. לפי החוק רשאי הממונה במשרד הפנים לשלול היתר להעסקת עו"ז למעסיק שלא קיים חובותיו כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק הגם שהמושג "חובות" הינו רחב היקף וכולל בין היתר זכויות סוציאליות שהמומחיות באשר להם הינה של משרד הכלכלה והתעשייה.

הסדר הנכון הוא כזה שעניין זכויות עובדים וחובות המעסיקים כלפיהם נתון לסמכותו של משרד הכלכלה והתעשייה (למעט עניינים מיוחדים הנתונים לסמכות משרד הפנים כגון מגורים הולמים וביטוח רפואי). והוא האמון על הטיפול בעניינים אלו והוא אכן עושה זאת בנמרצות ובהתלהבות יתרה.

לגבי סמכותו של משרד הפנים לאכוף הענקת זכויות סוציאליות לעובדים תעלה השאלה האם אלו הואצלו לו מטעם משרד הכלכלה? מדוע ולשם מה פולשת רשות האוכלוסין למגרש שהוא עיסוקו של משרד הכלכלה? האם לא די ברגולציה המופעלת באינטנסיביות על ידי משרד הכלכלה?

מעסיקים רבים נכשלים בשני עניינים בהם נעסוק במאמר זה:

  • פירוט תלוש השכר

  • פדיון חופשה

עובדת שעבדה כשנתיים בחנות פוטרה ובעקבות כך עתרה לבית הדין האזורי לעבודה(1) לקבלת פיצויי פיטורים, פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, גמול שעות נוספות, אי מתן הודעה לעובד, דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופיצויי הלנה.

כאן נעסוק רק ברכיב אחד שהוא רכיב הפיצויים בגין מתן תלושי שכר שלא שיקפו את ששולם ושלא היה בהם פירוט רכיבים נדרשים לפי חוק הגנת השכר תשי"ח-1958 (להלן "החוק").

התובעת עתרה לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין כל תלוש שכר. לטענתה תלושי השכר שקיבלה לאורך כל תקופת עבודתה היו פיקטיביים ולא שיקפו את שכרה בפועל. התובעת טענה כי במהלך עבודתה נרשם בתלושי השכר שהיא השתכרה סך של 3,500 ₪ כאשר בפועל קיבלה שכר גבוה יותר.

 

המעסיקה בטוחה היתה כי שילמה לעובד כל זכויותיו.

פס"ד שניתן בבית דין אזורי לעבודה(1) ממחיש את הבעייתיות של "שכר כולל".

מעשה שהיה כך היה, העובד – (להלן גם "התובע") הועסק כנהג בשגרירות נפאל בישראל (להלן "הנתבעת"), כ-6 שנים.

בין הצדדים נערכו מעת לעת הסכמי עבודה לפיהם בין היתר שולם לעובד סכום קבוע כגמול שעות נוספות. במקצת התקופה שולמו לעובד הוצאות ע"ח נסיעותיו לעבודה וממנה. מעבר לכך לא שילמה הנתבעת לתובע סכומים נוספים לרבות תשלומים עבור הפרשות לפנסיה לדמי הבראה ובסיום העבודה (בנסיבות שנויות במחלוקת) לא שילמה הנתבעת לתובע פיצויי פיטורין.

טענתה המרכזית של הנתבעת היתה כי לאורך כל תקופת העבודה השתכר התובע שכר הגבוה משכר המינימום והוסכם כי שכר זה מגלם את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לתובע לרבות בגין פיצויי פיטורין.

בית הדין קבע שמדובר בזכויות מגן שאינן ניתנות לוויתור ושלא ניתן לכלול אותן בשכר הכולל אלא בכפוף ובהתאם להוראות מפורשות בחוק או בפסיקה.

אז הנה למה? הסיפור להלן מסביר למה?

חקלאי באחת ממושבות השומרון "זכה" לביקור שיגרתי של מפקחים מטעם מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה.

במהלך הביקורת שנערכה כשעתיים רואיין החקלאי וכמה מעובדיו הזרים – יוזכר היה זה בעיצומו של יום עבודה.

בעקבות הביקורת נדרש החקלאי להמציא אי אלו מסמכים אותם קיבל ממנהל החשבונות המנהל עבורו את חשבונותיו, כך נוצרה תעסוקה "פרודוקטיבית" לשורת גורמים.

בהמשך זומן החקלאי לחקירה במשרד הכלכלה בחיפה.

למרות שסבר שהתנהלותו תקינה נקלע החקלאי ל"משבר נפשי" – חרדות ולחץ.

השאלה שבכותרת נידונה בבג"ץ בגילגול שלישי לאחר שנדונה תחילה בבית דין אזורי ובערעור בבית הדין הארצי.

מעשה שהיה כך היה: חבר קיבוץ תל יוסף ששימש כמנהל המדגה (אישיות משפטית נפרדת) מאז שנת 1988 פוטר מתפקידו בתחילת 2011.

בעקבות פיטוריו עתר המנהל לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת לקבלת פיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, פדיון חופשה ועוד (981,160 ₪ כולל ריבית והצמדה). אגב, עתירתו המקורית היתה כנגד עצם פיטוריו ואולם בעקבות תביעה שהגישו המדגה והקיבוץ בסך 5 מיליון ₪ בגין נזקים שלטענתם גרם כמנהל המדגה שינה הוא את תביעתו.

בית הדין האזורי קבע כי החל מהיום בו שינה הקיבוץ את אורחות החיים בו היינו הפך ל"קיבוץ מתחדש" (ב-2002), התקיימו יחסי עובד מעביד בין העותר למדגה ולקיבוץ.

בג"צ 2037/14 אבי בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה, דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית, קיבוץ תל יוסף אגודה שיתופית, פס״ד מיום 06/07/16

חוליות הביקורת מטעם מנהל ההסדרה והאכיפה שבמשרד הכלכלה והתעשייה המבקרות במשקים המעסיקים עובדים זרים בודקות בין היתר הפרשות לפנסיה עבור עובדים זרים כמתחייב מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. (החובה קיימת עוד קודם מכֺח צו ההרחבה בחקלאות).

בהעדר הפרשות כמתחייב מהצו מושתות על מעסיקי עו"ז בחקלאות התראות מנהליות. משמעותה של התראה הניתנת מכֺח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה הינה למעשה היות המעסיק תחת איום "על תנאי", חזרה על אותה ההפרה בתוך שנתיים משמעה כפל קנס  ( 35,740 x 2 ₪).

נכון למועד כתיבת שורות אלו אין חשבון ייעודי אליו ניתן להפקיד כספי הפרשות לפנסיה ועל חשבון פיצוי פיטורים לטובת עובדים זרים בחקלאות. הממונה על שוק ההון החסכון והביטוח במשרד האוצר שסמכותו להתקין התקנות לא עשה כן לגבי עובדים בחקלאות, לא כאשר חוקק החוק ולא עד עצם יום זה.

בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כ"תאונה שארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעביד או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו".(1)

מקרים בהם נגרמה תאונה "עקב העבודה" או "מטעם המעביד" הינם מושא למחלוקות ולבירורים משפטיים שכיחים.

בפסק דין שדן בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה המזכה בפיצוי מאת הביטוח הלאומי כטענת התובע או שמא אין לתאונה קשר לעבודה ולמקום העבודה כטענת המוסד לביטוח לאומי  (הנתבע).

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.