שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו״ד

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

כידוע בירור מחלוקות מעולם העבודה במובנן הרחב ביותר נתון לסמכותו העניינית הבלעדית של בית הדין לעבודה. יוצאים מכלל זה הם עניינים הנוגעים לתביעות נזיקין הנגרמים במהלך קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב(1) נדון וחודד עניין סמכותו של בית משפט אזרחי לדון ולפסוק בעניין זכויותיו של עובד.

סע"ש 5911-02-17 רדואן נ' משק לייזרוביץ ניתן ביום 5.6.2017.
תא"מ 44667-11-16 משק לייזרוביץ נ' רדואן ניתן ביום 29.12.2016

עובד שעבד קרוב לשנתיים אצל הנתבעת שהפעילה בית קפה במרכז ירושלים תבע בשורה של עניינים, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פידיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

במאמר זה נעסוק בעולה מאי הצגת רישום הנוכחות של העובד בעבודה.

לא היתה מחלוקת על השכר החודשי שנקבע ועל העובדה שהנתבעת ניהלה רישום נוכחות ממוחשב. בתלוש השכר לא צויין דבר בהקשר לעבודה בשעות נוספות.

שעות עבודתו של התובע והאם כללו שעות נוספות היו במחלוקת.

סע"ש(עבודה)(ירושלים) 45350-04-13 נאסר שחאדה נ' ר.ש.א.י. שירותי מזון בע"מ, ניתן ב-8.5.17.

החל מ-1.5.2017 חלה חובה על מי המעסיק מסתננים – לרבות חקלאים המעסיקים מסתננים מאריתראה, סודן וכו' – להפקיד מידי חודש סכום כפקדון.

הסכום המופקד לפקדון ע"י המעסיק ועל חשבונו יבוא על חשבון תשלומים סוציאליים שעל המעסיק לשלם לקרן פנסיה וכתשלום פיצויי פיטורים.

שיעור הפקדון אותו יש להפקיד עולה כדי 36% ממשכורתו הבסיסית של העובד, המסתנן. הסכום כאמור מורכב מ-20% משכרו של העובד ועוד 16% כהפרשות המעסיק – על חלק אחרון זה ישלם העובד במועד קבלת סכום הפקדון 15% מס הכנסה.

בפסק דין מכונן שניתן בבית הדין הארצי לעבודה(1) נקבע כי חיוב עובד לבצע "רישום" נוכחות באמצעות טביעת אצבע מהווה פגיעה בפרטיות וכל עוד אין התייחסות לכך בחוק אין למעסיק רשות לחייב עובד למסור טביעת אצבע לשם רישום נוכחות. בית הדין הוסיף כי גם אם וככל שהדבר יבוטא בחוק קונקרטי יהא עליו לעמוד בדרישת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עס"ק 7541-04-14 (ארצי) ההסתדרות ואח' נ' עירית קלנסואה. ניתן ב-15.3.17.וס"ק 49718-11-12 עירית קלנסואה נ' ההסתדרות ואח'.

בביקורת שערכו מפקחים בביתם של בני זוג מרמת השרון נמצאה עובדת זרה, פיליפינית, שלנה בביתם והועסקה ללא היתר בניקיון הבית.

נשוא הדיון הוא מעורבותו ואחריותו של הבעל להעסקתה הלא חוקית של העובדת.

במקרה אחר שהגיע לבית הדין הארצי לעבודה (4) דן בית הדין בערעורו של חקלאי ממושב פתחיה שהורשע בהעסקת 5 עו"ז ללא היתר בחלקת חצילים במושב שכן, שדה עוזיה. בית הדין הארצי השית על החקלאי קנס בסך 100,000 ₪ לאחר שהלה ביקש להשפט בעקבות קנס מנהלי שהושת עליו.

בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תבע עובד בחברת טכנולוגיה עילית את החברה בה הועסק ואת מנהלה ובעליה.

סיפור המעשה בקיצור; עובד שהועסק בחברה 11 חודשים, 6 חודשים ראשונים במשרה מלאה ו- 5 חודשים בחצי משרה. אז נותקו היחסים בין הצדדים. הנתבעת טענה כי התובע לא היה עובד בחברה. לטענתה, התובע, עולה חדש, פנה אל מנהל הנתבעת והציע את שירותיו ללא תמורה. הנתבעת הציעה כי אם וכאשר יושקע בחברה ע"י צד ג' סכום כסף משמעותי אזי יהפוך התובע לעובד וישולם לו בנוסף לאופציות סך של 7,500 ₪ כשכר חודשי.
עם סיום ההתקשרות כאמור לאחר 11 חודשים שולם לתובע סכום מסויים שלטענת הנתבעת גילם תמורה השווה לשכר המינימום, לזכויות סוציאליות ולוויתור על האופציות.

ס"ע (עבודה) (ת"א) 37315-12-14 גורדון סוטקר נ' גסטר טכנולוגיות בע"מ ש' איתי וייס, פס״ד מיום  15.12.2016

כתב אישום כנגד בעל ואשתו בגין העסקת עובדת זרה אחת לשבוע במשך שנה וחצי. הסתיים בזיכוי השניים.

בעת הדיון בפני כב' השופט דורי ספיבק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב טען עורך דינם של הנאשמים כי יש לזכות את הנאשמים בשל כך שהמפקחים נהגו שלא כדין ועל כן יש לפסול את כל הראיות שבתיק ולהתעלם מהודאת הנאשמים.

הע"ז 11387-09-14 מדינת ישראל נ' ארז רובינשטיין ואלה רובינשטיין, פס״ד מיום  4.2.2017.

כידוע קיימת חובה על פי חוק לספק לעובד זר לרבות בחקלאות מגורים הולמים. התקנות קובעות מדדים מדוייקים העונים על הדרישה "מגורים הולמים". יחד עם זאת גם הסכומים המותרים לניכוי מהעובד הזר בגין המגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו הינם סכומים מדוייקים הקבועים בתקנות.

על הכל מוסכם כי הסכומים המותרים כיום אינם משקפים את העלות הריאלית הכרוכה במגורי העו"ז על חשבון המעסיק. הסכום המותר לניכוי הינו מושא לאין סוף דיונים, כך גם ביום 20.2.2017 אמור היה להתקיים דיון בועדת העבודה והרווחה בכנסת על שינוי הסכום המותר לניכוי משכר העובדים הזרים ע"ח מגורי העובדים.

הדיון, כמו תקוותם של החקלאים מעסיקי העו"ז, נקטע באיבו מסיבות שלא כאן המקום לפרטן ושוב לא עודכן הסכום המותר לניכוי.

עניין הניכויים המותרים בכלל הינו נושא בו נכשלים לעיתים חקלאים מעסיקי עו"ז, כתבי אישום וקנסות הינם חזיון נפרץ בקרב ציבור החקלאים מעסיקי העו"ז.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (1)  נשנו ונקבעו הלכות מנחות.

פיצויי פיטורים לעובד זר: הודעה בדבר סנקציות כנגד מעסיקי עובדים זרים בחקלאות שלפי הטענה לא שילמו לעובדיהם פיצויי פיטורים יצאה ב- 25.1.2017 תחת ידי ראש מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים.

ראש המינהל פעל מכח סמכותו המוקנות לו בחוק עובדים זרים. לפי החוק רשאי הממונה במשרד הפנים לשלול היתר להעסקת עו"ז למעסיק שלא קיים חובותיו כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק הגם שהמושג "חובות" הינו רחב היקף וכולל בין היתר זכויות סוציאליות שהמומחיות באשר להם הינה של משרד הכלכלה והתעשייה.

הסדר הנכון הוא כזה שעניין זכויות עובדים וחובות המעסיקים כלפיהם נתון לסמכותו של משרד הכלכלה והתעשייה (למעט עניינים מיוחדים הנתונים לסמכות משרד הפנים כגון מגורים הולמים וביטוח רפואי). והוא האמון על הטיפול בעניינים אלו והוא אכן עושה זאת בנמרצות ובהתלהבות יתרה.

לגבי סמכותו של משרד הפנים לאכוף הענקת זכויות סוציאליות לעובדים תעלה השאלה האם אלו הואצלו לו מטעם משרד הכלכלה? מדוע ולשם מה פולשת רשות האוכלוסין למגרש שהוא עיסוקו של משרד הכלכלה? האם לא די ברגולציה המופעלת באינטנסיביות על ידי משרד הכלכלה?

מעסיקים רבים נכשלים בשני עניינים בהם נעסוק במאמר זה:

  • פירוט תלוש השכר

  • פדיון חופשה

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237