מינוי בן ממשיך והסוגיות הנובעות ממנו מופיעים בתדירות הולכת וגוברת בבית המשפט ברחבי הארץ. כך, בעלי משק שבחרו למנות בנם או בתם ל'בן ממשיך', לעתים לפני עשרות בשנים, מבקשים לבטל את המינוי בטענות שונות. בתי המשפט נדרשים לסוגיה בכל מקרה לגופו, תוך ניתוח הנסיבות השונות. בהתאם, הפסיקות בנושא רבות ומגוונות, ומבטאות מספר גישות שונות בהתייחס לסוגיה.

לאחרונה ניתן פסק דין ייחודי בנושא בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, מאת השופטת  ג'מילה ג'בארין כליפה (תמ"ש (נצ') 11744-07-13).

הורים בעלי משק במושב מבקשים לבטל מינוי ילדיהם כבנים ממשיכים בטענה להתנהגות מחפירה מצידם ובכך שהונו אותם לחתום על המסמכים להכרה בהם כבנים ממשיכים.

תמ"ש (משפחה)(קרית גת) 2801-10-14 – פלונים נ' אלמונים, פס״ד מיום 13/12/16

זכותו של "בן ממשיך" בנחלה הינה זכות ייחודית. מחד, מדובר בזכות שהיא מעין ירושה, שכן מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים, בעלי הנחלה, להעברת המשק על שם הבן הממשיך לאחר פטירתם. מאידך, מדובר בעסקת מתנה עתידית אשר על מנת לבצע אותה יש צורך בהסכמת גורמים נוספים, כגון רשות מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית (המושב) והסוכנות היהודית.

במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בקריות (כב' השופט ד"ר שלמה מיכאל ארדמן), עסק בית המשפט בשאלה האם נושה אשר מעוניין להיפרע מבעל חוב שלזכותו קיים מינוי בן ממשיך בנחלת הוריו, יכול להטיל עיקול על זכות הבן בנחלה ובדרך זו למנוע את העברת הזכויות בנחלה לאדם אחר ואולי אף לקבל תמורה ממכירת הנחלה לכשתימכר. על כך במאמר הבא.

בית המשפט קיבל חלקית ערעור אם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה כי נתנה לבן ולגרושתו מתנה שהושלמה, זכויות במשק חקלאי ב"בני ציון" וכי יש לראות בהם כבנים ממשיכים במשק. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שהעברת הזכויות במשק לאחר פטירת האם היא בגדר התחייבות ליתן מתנה אשר האם רשאית בנסיבות העניין לחזור ממנה, זכות המגורים בבית שבמשק היא מתנה שהושלמה. על כן, הוחלט כי האם כבעלת הזכויות במשק רשאית למכור את המשק או להעבירו לאחר, ואולם זאת בכפוף לזכויות של הבן וגרושתו בבית שבנו על המשק.

עמש(מרכז) 62373-11-15 ר. י. נ' א.י., פס״ד מיום  22/07/2016

בית המשפט לענייני משפחה קיבל בקשת נכדם של בני זוג מנוחים שהיו בעלי משק חקלאי, לבטל את העברת הזכויות במשק על שמה של בתם של בני הזוג, כאמור בצוואתו של המנוח. נקבע כי נוכח מהות הזכויות הנדונות, הרי שההוראה בצוואתו של המנוח בנוגע להעברת הזכויות במשק לבת לאחר פטירת רעייתו, אינה ישימה, כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת ועם מדיניות רשות מקרקעי ישראל, על פיהן ניתן להעביר הזכויות במשק אגב פטירת חבר אגודה במלואן, כמקשה אחת, לגורם אחד בלבד, ולא ניתן לפצל הזכויות בנחלה.

תמש (משפחה) (קרית גת)  15802-03-15 פלוני נ' אלמונית מיוצגת, פס״ד מיום  27/07/2016

נושא הבן הממשיך הינו מורכב ונתון במחלוקת. יש האומרים כי דינו לעבור מן העולם, שכן המציאות במגזר החקלאי השתנתה, המשק אינו מתפקד כיחידה חקלאית בודדת, וממילא נדירים כיום המקרים בהם יש צורך אמיתי בבן אשר ימשיך את הפעילות החקלאית העסקית במשק ההורים. עם זאת, מבחינת החוק לא השתנה כמעט דבר, וכיום מינוי בן ממשיך נועד בעיקר להסדרת ירושה במשק.  

כאשר מונה 'בן ממשיך' למשק ואחר כך מתחתן, האם המינוי חל גם על אשתו של הבן? או האם במקרה בו נפטר הבן טרם פטירת ההורים אלמנתו תישאר לבדה וללא כל זכויות במשק?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (כב' הנשיאה, השופטת אבירה אשקלוני) נדרש לסוגיה בפסק דין שניתן אך לאחרונה ובו לראשונה נקבע באופן מפורש כי לזכויות הבן הממשיך זכאית גם אלמנתו.

תמ"ש (משפחה) (ק"ג) 42254-10-12 פ' נ' פ', פס״ד מיום

ההורים הבטיחו לבנם מינוי "בן ממשיך" וחזרו בהם, גרושתו תבעה את שווי מחצית המשק/ צבי שני, עו״ד

בימינו, בהם בני דור המייסדים במושבים הולך ומתמעט, עולה ומתחזקת חשיבותה של יכולת ההעברה ה'בין דורית', בין דור זה לדור הצעיר אשר נאחז ומקיים את המשקים ועסקי החקלאות אשר הוקמו עליהם.

מכאן, פעמים רבות נוצרות מחלוקות וסכסוכים ואף מאבקים משפטיים ממושכים בכל הקשור לאפשרויות ההעברה לדור ההמשך, כפי שנוכל לראות במקרה זה. האם קיומו של ייפוי כח בלתי חוזר עליו חתמו ההורים לשם מינוי בנם כבן ממשיך, כאשר אין אפשרות מעשית למינוי בן ממשיך, הינו בר תוקף? האם בניה על נחלת ההורים כהסתמכות על ההבטחה מסוגלת להקנות דבר לבונים?

נסקור סוגיה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, ואשר עוסקת בשאלות אלו ועוד רבות אחרות, הנוגעות ל'מוסד הבן הממשיך' ולזכויות חברי אגודה בהיעדרו של הסכם תלת צדדי, קרי, קיומו של 'הסכם משבצת' דו צדדי בלבד, בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י - המנהל, לשעבר).

תמ״ש99549/00 ב.ק. נ׳  ע.ק.ואח׳, פס״ד מיום 10/10/10

 

צוואה הדדית! לא מה שחשבתם! / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

צוואה הדדית! לא מה שחשבתם! / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד


 

בתיקון לחוק הירושה משנת 2005 הוסף סעיף 8א' אשר קבע הוראות לעריכת צוואה הדדית בין בני זוג. העיקרון המנחה הוא שבני הזוג עורכים צוואה אחת או שתי צוואות באותו מועד הקובעות כי כאשר אחד מבני הזוג ילך לבית עולמו בן הזוג השני יקבל את כל הזכויות בעיזבון של בן הזוג שנפטר ולאחר מות האחרון מבני הזוג יחולק העיזבון בהתאם לאמור בצוואה ההדדית.

הבסיס שהנחה את המחוקק בקיום צוואה הדדית הינו מתן בטחון ושקט לכל אחד מבני הזוג כי העקרונות שנקבעו על ידם לא יוכלו להשתנות על ידי מי מהצדדים לאחר שאחד מהצדדים ילך לבית עולמו וכך למעשה יובטחו הזכויות של היורשים בנכסי העיזבון.

חלוקת הנחלה בין יורשים לאחר שההורים נפטרו מוצלחת הרבה יותר כאשר ההורים הותירו אחריהם צוואה מפורטת וברורה שמאפשרת יישום של החלטות רמ"י באופן מיטבי, לרבות התייחסות לחבויות המס שעשויות לחול על היורשים במסגרת חלוקת הזכויות.

כאשר ההורים לא הותירו צוואה, היורשים נדרשים "להסתדר" ביניהם וככל ואין הסכמות בית המשפט יקבע את החלוקה. במקום בו קיימת הסכמה או מתווה שנקבע על ידי ההורים בצוואה, היורשים יחתמו על הסכם חלוקת עיזבון באמצעותו יסדירו את חלוקת הזכויות ביניהם, כאשר אחד היורשים ירכוש את החלקים של האחרים כשאופציה של פיצול מגרש מהנחלה או שניים בעתיד, הינה רלוונטית בהרבה מקרים.

החלוקה מתבצעת כך שהיורש שיקבל את הזכויות משלם ליורשים האחרים בכסף או בשווה כסף, את התמורה מסכום הנטו בגין חלקם בזכויות בנחלה, כפי שהיו מקבלים אילו הנחלה היתה נמכרת לצד ג'. הבדיקה נעשית באמצעות שמאי שקובע את שווי הברוטו של הנחלה ועורך סימולציה למיסים שחלים במכירה (דמי הסכמה/דמי רכישה, מס שבח, היטל השבחה) וכך מתקבל סכום "הנטו" שיוותר בידי היורשים.

בפסק דין חדשני שניתן ביום 30.12.15 חייב ביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' מרים קראוס) את ה"בן הממשיך" לפצות את אחיו  במחצית משוויו הריאלי של משק בצפריה כתנאי להעברת המשק על שמו.

לדעתי, יש לפסק הדין חשיבות מרובה והשלכות על כלל המושבים בארץ, שעה שביהמ"ש נקט בגישה של "צדק חלוקתי" בין היורשים, תוך התאמת הפסיקה למציאות בת ימינו, עת הפכו הנחלות מ"משקים חקלאיים" לנכסי נדל"ן יקרי - ערך, ומכאן הצורך להעדיף את היורש שיקיים את המשק כמניב תוצר חקלאי - לרוב איננו קיים עוד.

עמוד 2 מתוך 2

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237