כתבות

בית המשפט העליון קיבל חלקית ערעורה של ועדת ערר אשר כוון נגד אישור תכנית על ידי הועדה המקומית, בקבעו כי זו אושרה בהעדר סמכות משום שהיה בה שינוי אופי הסביבה. נקבע כי בבחירה שבין פרשנות המתירה קטגורית שינויי יעוד של מגרשים לבין פרשנות האוסרת זאת, יש להעדיף את האחרונה. זאת, מאחר וכל אפשרות אחרת תיצור חוסר ודאות, תסבך את ההליכים ותחטיא את המטרה שלשמה נועד תיקון 43 לחוק התכנון והבניה – לייעל ולקצר את הליכי התכנון והבניה. עע"ם 343/05 ועדת ערר מחוז מרכז נ' אילות השקעות בנכסים (רחובות מערב) 1992 בע"מ , פס"ד מיום 29/11/06
" ביהמ""ש העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת פסק משקם. וקבע כי בדומה לפסק בורר, שהוראות החוק בעניינו מוחלות גם על פסק משקם, התערבות בית המשפט בהחלטתו הינה מצומצמת למקרים חריגים ביותר.
" ביהמ""ש המחוזי בירושלים דחה המרצה כנגד סמכותו של ועד האגודה לגבות מיסים מתושב שאינו חבר אגודה. ביהמ""ש ציין כי תקנון המועצות האזוריות החל בשטחים ומקביל לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) שחל בתחומיה הריבוניים של המדינה מקנה לועד אגודה ביישוב שיתופי את הסמכות, במילוי התנאים שבתקנון (לגבי ייצוג הלא חברים בועד),  לכהן כועד מקומי של היישוב  ולגבות מיסים גם מלא חברים
ביהמ"ש המחוזי בת"א בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קיבל עתירה כנגד חיוב רטרואקטיבי בארנונה על תחנת דלק בקיבוץ עינת. ביהמ"ש קבע כי החיוב הוא שרירותי, חורג מן המותר לפי חוקי ההקפאה, אסור בשאר הוא רטרואקטיבי וכי אין בשינוי הסיווג של הקרקע (שלא לווה בשינוי השימוש) כדי לשנות את גובה חבות המס עתמ (ת"א) 1836/06 עינת אלון אחזקות בע"מ נ' המועצה האזורית דרום השרון ואח', פס"ד מיום 27/02/07
" בית המשפט קיבל ערעור של כונס נכסים על זכויות חברי אגודה שיתופית לגבי נחלה חקלאית ובבית מגורים במושב גבעת נילי בקבעו כי מאחר וחברי האגודה הינם ברי רשות במקרקעין אין הם חייבים כלפי הוועדה המקומית בתשלום מס השבחה.
ביהמ"ש השלום בת"א קיבל תביעה כנגד ממ"י להחזר יחסי של דמי היתר ששולמו במסגרת הסכם קומבינציה בהתבסס על הזכויות המוקנות לתובעים בחוזה החכירה. ביהמ"ש קבע כי מאחר המינהל לא עמד בחיוביו כמתחייב מהחלטת המועצה 729 – לא האריך את חוזה החכירה ואף חרג מחובתו לתובעים כשהחתימם על חוזה פיתוח תוך ביטול חוזה החכירה, הרי זכאים התובעים להשבת הפרש הסכום שבין דמי ההיתר ששולמו על ידם לזה שהיה אמור להשתלם בגין היוון ערך תוספת הבנייה. נדחתה טענת המינהל לפיה בחתימתה על שטר ביטול החכירה, ויתרה התובעת על זכויותיה על פי החוזה המקורי. ונקבע כי לאור האמור בחוזה הכירה המינהל לא היה רשאי לגבות מן התובעים דמי היתר בגין הסכמתו לתוספת הבנייה. א (שלום)(ת"א) 045585/03. רוני ששון נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 22/07/07
" בית המשפט העליון קבע, כי שיעור הפחת לענין היטל השבחה, בגין הוצאות התאמת נכס לגביו ניתן היתר לשימוש חורג, יקבע ע""י שמאי ובהתבסס על חישובים כלכליים, ניסיון החיים ומומחיות מקצועית ולא עפ""י שיעורי הפחת הקבועים בתקנות מס ההכנסה. בית המשפט נימק עמדתו זו בטעם שהפחת הוא רק טכניקה לפריסת הוצאות, ולכן שאלת חישובו היא שאלה של מידות ושיעורין שהינה שמאית במהותה.
" בית המשפט קבע, כי מקום בו המדינה לא הודיעה לבעלי חלקה אודות הפקעתה, הרי שהתרשלה כלפיהם; התובע יהא זכאי לפיצוי שיש בו כדי לאפשר לו לרכוש חלקה דומה לזו שהופקעה, במועד בו נודע לו על ההפקעה, אם יוכיח כי היה משתמש בכספי ההפקעה כדי לרכוש חלקת קרקע דומה, והפיצוי יוצמד למדד עליית ערך הקרקעות במדינה.
"פסק הדין הנ""ל הינו תוצאה של מאבק משפטי שניהלו עורכי הדין, חיים פרוכטר, עופר גראור וענבל בן ארי, ממשרד אטיאס פרוכטר ושות' , אשר ריכזו את הטיפול המשפטי בתביעות במשך תקופה בת מעל שבע שנים. עיקרי פסה""ד (ניתן להורדה בסוף המאמר) מובא ע""י רו""ח בועז מקלר  שצוות ממשרדו ברשות רו""ח דוד רותם ורו""ח רמי בראל ליווה את התביעה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237