השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר בשנת תשפ"ב (2021 – 2022)

על המבקש לשכור קרקע חקלאית לזמן קצר בשנת תשפ"ב להגיש בקשה לרשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) עד לתאריך 15 במאי 2021.

הבקשה תוגש ליחידה אשר בניהולה מצויה הקרקע המבוקשת: צוות עסקות חקלאיות במשרד המרחבי של רמ"י

פריטים קשורים

  • חוכרי קרקע חקלאית יוכלו להשכיר, בשנת השמיטה הקרובה, את הקרקע החקלאית אותה הם מעבדים בהשכרת משנה

    מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה היום 16.3.21 ג' בניסן תשפ"א בראשותו של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן החליטה , נוכח שנת השמיטה (שנת התשפ"ב) הקרבה ובאה, להתיר לחוכר של קרקע חקלאית להשכיר בהשכרת משנה את הקרקע החקלאית בתקופת שנת שמיטה וזאת לשם קיום מצוות השמיטה.

  • שינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע - עדכון / בועז מקלר רו"ח, אילן כהן מנהל מערכות מידע

    רשות מקרקעי ישראל פרסמה את סיכום ישיבת המועצה מיום 8.9.2020.

    לעניין השינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע פורסם כדלקמן:

    "המועצה אישרה עדכון מפת הנחות אזורי עדיפות
    המועצה אישרה שינויים בהנחות בקרקע באיזורי עדיפות לאומית.

    השינוי מתייחס, בין היתר, לעדכון דירוג היישובים למתן הנחות במגורים, דירוג אליו נצמדת רשות מקרקעי ישראל גם בהקצאות למסחר, תעסוקה במשבצת ומוסדות ציבור.

    מטרת השינוי היא להצמיד את דירוג המועצה למפת העדיפות הלאומית הכללית של הממשלה – החלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.18 ולדירוג משרד השיכון של היישובים במפה הכללית למתן הטבות בתחום השיכון – החלטה מספר 4302 מיום 25.11.18.

  • "חיבוק לחיים" / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

    בהגדרת "קרוב" בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"), קיימת "'תקלה" בהתייחס למגורים של אחים ביחד בנחלה אחרי שאחרון ההורים הולך לבית עולמו.

    התוצאה של "התקלה" היא, שלא ניתן להותיר אחים להתגורר ביחד בנחלה ביחידות דיור שנבנו בהיתר, לאחר ששני ההורים הלכו לבית עולמם, כאשר הזכויות בנחלה נרשמו ע"ש אחד היורשים ושני אחיו מתגוררים עימו בנחלה, לאחר שבנו בתים שנים רבות בטרם ההורים הלכו לבית עולמם.

    הבעיה העמיקה לאור "עידן הנחלה המהוונת" ותיקון 1ב לתמ"א 35, שמאפשרים בנייה של בית שלישי נפרד בחלקת המגורים בנחלה, כלומר, הרכב של "ארבע יחידות בשלושה מבנים נפרדים".

    הלכה למעשה, ההרכב החדש של יחידות הדיור בחלקת המגורים בנחלה ("ארבע יחידות בשלושה מבנים"), יכול ליצור מצב לדוגמא, בו הורים מתגוררים ביחידת הסמך (55 מ"ר) עם קיר משותף לאחת היחידות בה מתגורר אחד הילדים ושני ילדים נוספים מתגוררים בבתים שנבנו בהיתר.

    כלומר, בנחלה מתגוררות ארבעה משפחות - הורים ושלושה ילדים - והשאלה שעולה - מה יקרה כאשר ההורים יותירו את הילדים ביחד בנחלה אחרי 120? כיצד נתמודד עם הבעיה המשפטית שנוצרה נוכח "התקלה" בהגדרת " קרוב" בהחלטה?

  • האזרח הקטן מול רשות מקרקעי ישראל – על מי מגן המחוקק? / דורון רדעי, עו״ד

    במהלך החודש האחרון פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת התיקון המוצע מנסה משרד המשפטים להסדיר בחקיקה ראשית צו שהוציאה שרת המשפטים הקודמת ח"כ איילת שקד אשר הקנה לרשות מקרקעי ישראל הגנות משמעותיות ביותר. היוזמה לתיקון החוק באה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון אשר במסגרתה נטען כי השרה חרגה מסמכותה בהתקנת הצו ולפיכך הוא בטל.

    מעבר לשאלת הסמכות, נשאלת השאלה האם ישנה הצדקה עניינית להגן בחוק על רשות מקרקעי ישראל?  בהקשר זה נקדים ונציין כי מבחינה משפטית רשות מקרקעי ישראל נחשבת כגוף דו-מהותי, שכן לצד מעמדה הציבורי-מנהלי היא פועלת ועושה עסקאות כגוף עסקי רגיל. טרם הוצאת הצו, ניתן היה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, הן בכובעה הציבורי והן בכובעה כ"עוסק", וזאת לפי האבחנה שנעשתה עי" בית המשפט העליון בעניין אסל (עע"מ 7752/12).

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237