תניית בוררות כתנאי מקפח? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

בוררות היא הדרך המקובלת לפתור סכסוכים המתגלעים בין חברי המושב למושב, בין החברים לבין עצמם ואף בין התושבים במושב, שאינם חברים, לבין המושב. תניות הבוררות מופיעות בתקנון המושב ולעיתים קרובות אף בהסכמים שעושה המושב עם תושבים ועם צדדים שלישיים אחרים. פסק דין שניתן לאחרונה (26.8.19)* בבית המשפט השלום בכפר סבא דן בשאלה האם תניית בוררות הקיימת ב"חוזה אחיד" מהווה תנאי מקפח ולכן דינה להתבטל על ידי בית המשפט. כאן המקום לציין כי בפסיקה נקבע שבנסיבות מסוימות ניתן לראות בתקנון אגודה שיתופית חוזה אחיד שחל לגביו חוק חוזים אחידים. לכן, לאור חשיבותו של פסק הדין, ראיתי לנכון לסקור בפניכם את עיקריו.

ראשית אסביר כי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן: "החוק"), מגדיר "חוזה אחיד" כך: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם".

המחוקק קבע, בסעיף 3 לחוק, כי לבית המשפט נתונה הסמכות לבטל או לשנות תנאים בחוזים אחידים, שיש בהם משום קיפוח לקוחות או שהם עלולים להביא לקיפוח לקוחות. בנוסף על הוראות אלו, סעיף 4 לחוק קובע רשימה של תנאים נפוצים בחוזים אחידים, אשר לפי מהותם ונוסחם הם מקפחים, אלא אם יוכח אחרת.

בענייננו התקשרו התובעים עם עמותה בהסכם לרכישת דירות בפרויקט ביישוב בצפון. בתביעה שהגישו התובעים כנגד העמותה והחברה המנהלת את הפרוייקט, בה עתרו התובעים בין השאר לחיוב כספי בסך של 56,870 ₪, נטען כי הנתבעות מנהלות את הפרויקט באופן שרירותי, מסרבות להשיב לפניות התובעים בעניין עיכוב תנאי מימון הפרויקט, שוללות את זכויותיהם לעיון במפרטי הדירות, מטילות עליהם קנסות וחיובים שלא לצורך, ועוד.

הנתבעות מצידן הגישו בקשה להורות על עיכוב ההליכים בתביעה, בשל תניית בוררות בהסכם שנחתם בין הצדדים, בה נקבע  כי כל סכסוך שיתגלה בין הצדדים יובא להכרעתו של בורר.

בתשובה לבקשה זו טענו התובעים שתניית הבוררות בהסכם היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. לטענתם ההסכם נוסח באופן חד צדדי, על ידי היועץ המשפטי של העמותה עוד טרם היווסדה, ושימש באותו נוסח קבוצות רכישה נוספות. עוד נטען שלחברי העמותה, ובהם התובעים, לא הייתה כל אפשרות להשפיע על ניסוח ההסכם.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי על פי פסיקת בית המשפט העליון, חזקות הקיפוח שנקבעו בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים, אינן מייתרות את מבחן הקיפוח הכללי שנקבע בסעיף 3 לחוק. עוד נקבע, שחוק החוזים האחידים אינו כולל הגדרה של המושג "קיפוח" ואף אינו קובע רשימה סגורה של תנאים אשר יש בהם משום "יתרון בלתי הוגן העלול להביא לידי קיפוח". הוראות החוק יוצרות אפוא נורמה פתוחה, שבתי המשפט ממלאים בה תוכן כדי להגשים את מטרותיו של החוק. עוד נקבע, כי אין תשובה ממצה אחת לשאלה מה ייחשב תנאי בלתי סביר או בלתי הוגן בחוזה אחיד, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

בית המשפט מציין כי אמנם, על פי נוסחו הנוכחי קובע סעיף 4(8) לחוק חזקת קיפוח ביחס לתניות בוררות, בזו לשונו: "תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות".

אלא שהוראה זו נכנסה לתוקף ביום 17/12/14, לאחר חתימתו של ההסכם בין הצדדים בענייננו אשר נערך בשנת 2013. משכך, ובהתאם לסעיף 15(ב) לתיקון לחוק, שלפיו "... על חוזה אחיד שנכרת לפני יום הפרסום ימשיכו לחול הוראות החוק העיקרי, כנוסחו ערב יום הפרסום", קובע בית המשפט כי יש לבחון את תניית הבוררות בהסכם לפי הוראות החוק שהיו תקפות בעת חתימתו.

כך, בזמן חתימת ההסכם, סעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים יצר חזקה של תנאי מקפח לפי הנוסח שלהלן: "תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם בוררות מקובל".

בית המשפט קובע כי בענייננו, אין הוא סבור שתניית הבוררות בהסכם שבין העמותה לבין התובעים מהווה תנאי מקפח. תניית הבוררות נועדה לאפשר בירור מהיר ויעיל של המחלוקות בין צדדים בפרויקט בנייה, שיש חשיבות בקידומו במסגרת זמן מוגבלת. בפרויקטים מסוג זה ההפנייה לבוררות היא מקובלת ושגרתית, ועל כן לא מתקיימת החזקה כי מדובר בתנאי מקפח.

מסיבה זו, ולאחר שנדחו גם יתר טענות התובעים, בית המשפט מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים לצורך העברתם לדיון לפני בורר.

*תא"מ (שלום כ"ס) 28527-05-19 עמותת חריש החדשה נ' ישראל שלמון (פורסם בנבו, 26.08.2019)

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.