נתתמה הלוואה לצד ג' וזו לא הוחזרה? האם נושא משרה מטעם צד ג' הצליח לשכנע אתכם כי הגוף הלווה אמיד, וכי ההלוואה תוחזר עם ריבית? האם בסופו של דבר התברר כי להתחייבות זו אין כיסוי?
חשוב לדעת, כי במקרים מתאימים ניתן לנקוט בהליך משפטי כנגד נושא המשרה בחברה הלווה. בסוגיה חשובה זו דן פסק דין שניתן ממש לאחרונה (29.1.19) בבית משפט השלום בנצרת* ובחרתי להביא את עיקריו בפניכם.
באותו עניין שררו בין בעלי התובעת לבין הנתבע קשרי ידידות על רקע קשרים עסקיים. בשנת 2010 פנה הנתבע לבעלי התובעת בהצעה לעסקה במסגרתה תעמיד התובעת הלוואה לחברה בה עבד הנתבע. הנתבע הציג בפני התובעת נתונים אודות מצבן הכלכלי השפיר של החברה הלווה וחברות קשורות נוספות ורווחיהן הצפויים. הנתבע אף הציע כי החברה הלווה תעמיד לזכות התובעת בטוחה לפירעון ההלוואה, בדמות שיעבוד של מניותיה בחברת אחרת, שהינה חברה ציבורית. בסופו של דבר אכן העמידה התובעת הלוואה בסך של 2 מיליון ₪ לחברה הלווה. ואולם, לאחר מספר חודשים התברר כי חברות הנתבע קרסו עד כדי חדלות פירעון, וההלוואה לא הוחזרה.
לטענת התובעת, מתקיימים בענייננו הרכיבים להטלת חבות אישית על הנתבע, בשל מצג השווא שהציג אודות מצבן הכלכלי של החברות. מנגד טען הנתבע כי כלל לא היה נושא משרה בחברה הלווה. כמו כן נטען כי הציג בפני בעלי התובעת מאזנים, דוחות כספיים, נתונים רשמיים של החברות ונתונים שהופיעו בספרי החברה נכון למועד הצגתם. ככל שהמידע בספרי החברה לא היה אמין הרי שלנתבע לא היתה כל אחריות לכך. נטען כי החובה לבדוק את כדאיות העסקה חלה על התובעת, וכי מידת הסיכון שבעסקה היתה ידועה היטב לתובעת, כעולה משיעור הריבית שנקבעה להלוואה.
בראשית פסק דינו סוקר בית המשפט את הפסיקה לפיה היותו של אדם אורגן או נושא משרה בתאגיד אינה מקנה לו חסינות מפני מעשים או עוולות שביצע במסגרת תפקידו. עם זאת, במישור הנזיקי קבעה הפסיקה סייגים לתחולת החבות האישית. זאת, בשל החשש שהטלת אחריות אישית תוביל לחתירה תחת ההגדרה של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. באותם מקרים שבהם הוטלה אחריות אישית ישירה מכוח עוולה נזיקית, הודגש כי מדובר "בנסיבות מיוחדות". הודגש כי האחריות האישית תוטל במקום שבו התנהגותו העסקית של האורגן חרגה באופן משמעותי ממתחם הסיכונים העסקיים הסבירים ואינה ראויה להגנה. בפסיקה נקבע כי לתובע המגיש תביעה כנגד אורגן או נושא משרה בגין הפרת חוזה שנחתם עימו על ידי החברה, היכולת לפעול בשני מסלולים אפשריים: המסלול הנזיקי או המסלול החוזי. עם את, עליו להעדיף תחילה את המסלול הנזיקי.
מכאן עובר בית המשפט לדון במקרה דנן וקובע כי הנתבע שימש כאיש כספים בכיר בקבוצת החברות המדוברות, בעל זכות חתימה, שבמסגרת תפקידו פנה לגייס כספים מחוץ למערכת הבנקאית. ברור אם כן כי הנתבע עונה להגדרת "נושא משרה", לאור מעמדו ותפקידו המרכזי בחברות. מסע השכנועים שהפעיל הנתבע על התובעת היה אגרסיבי ואינטנסיבי ולווה במצגות ונתונים שהוצגו על ידי הנתבע עצמו שהיה מצוי היטב במצבן הכספי של החברות. המצג שהוצג היה כי מדובר בחברות איתנות המצויות בצמיחה שמצבן הכספי מצוין וברשותן צבר הזמנות של מאות מיליוני שקלים והסיכוי כי החזר ההלוואה יעמוד בסכנה כלשהי הינו אפסי. אולם למעשה מצבן של החברות היה שונה בתכלית כאשר, בין השאר, כל רכושן היה משועבד והן סבלו מהפסדים כבדים. הנתבע הצליח, באמצעות מצגי השווא שלו, לשכנע את התובעת ליתן את ההלוואה.
בית המשפט ממשיך וקובע כי יש להחיל על הנתבע את עוולות הרשלנות וחוסר תום הלב במו"מ. באשר לעוולת הרשלנות, השאלה העיקרית היא האם יכול היה הנתבע למנוע את הנזק שנגרם לתובעת על ידי נקיטת צעדים סבירים. לדעת בית המשפט, בעניין זה אין כל קושי מיוחד שכן לו היה הנתבע פורש בפני התובעת את מלוא המידע אודות מצבן האמיתי של החברות ואמינותם של הבטחונות, היה מאפשר לה לקבל החלטה מושכלת האם לתת את ההלוואה תוך לקיחת הסיכון הגלום במצבה הכלכלי הרעוע של החברה, אם לאו. כמו כן, בענייננו קיים קשר ברור בין מתן ההלוואה לנזק שנגרם לתובעת. שכן, אלמלא מצג השווא לא היתה התובעת מקבלת החלטה לחתום על הסכם ההלוואה שהיתה בבחינתה כהנחת כספה על קרן הצבי. עוד קובע בית המשפט כי מעשיו של הנתבע מצויים ברף הגבוה של הפרת חובת תום הלב ועל פי הפסיקה בהחלט יש מקום לקבוע כי הפר את חובת תום הלב בשלב המו"מ כלפי התובעת.
לפיכך, בית המשפט מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סך ההלוואה בצירוף הוצאות משפט בסך 50,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 200,000 ₪.
*ת"א (שלום נצ') 4536-11-12 עומר טל הסעים ונכסים בע"מ נ' גדי חזות (פורסם בנבו, 28.01.2019)
