בעמק החולה יחלו לגדל דגני טף אתיופי שהוכרז בעולם כ'סופר פוד'

20 דצמ 2018 המחברת/ת:
גידול טף בעמק החולה גידול טף בעמק החולה

בכנס השנתי ה- 20 לזכרו של ד"ר ישראל (שרוליק) לוין ז"ל, שהתקיים היום (19.12) ביוזמה משותפת של מו"פ צפון והחברה לחקלאות גליל עליון, הוצגו מחקרים חדשים שהתקיימו בגד"ש עמק החולה בשנת 2018. ביניהם מחקר חדש שבחן טיפוח גידול טף, למזון אדם ולמספוא, לאחר שבשנים האחרונות קיים עניין גובר בארץ ובעולם לצריכת טף.

כבר בשנת 1996, הכריז ארגון הבריאות העולמי על ה"טף" כ"מזון על" (סופר פוד). מאז הפך הדגן הזעיר למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם, עובדה שהביאה את החוקרים הישראלים במו"פ צפון ובפקולטה לחקלאות: יהושע סרנגה, שירן בן זאב ואון רבינוביץ לבחון ההיתכנות לטיפוח הטף בעמק החולה, כגידול רב קצירי למזון אדם ולמספוא כחלופה רווחית לגידולים הגד"ש הקיימים.

הטף, או בשמו המקצועי בן-חילף טף (Eragrostis Tef), צמח ממשפחת הדגניים מוכר כגידול חקלאי כבר למעלה מ- 2,000 שנה. גרגרי הטף קטנים מאד, פחות מעשירית מגודל גרגר חיטה. הצמח גדל בתנאי אקלים קשים ואינו מכיל גלוטן. מקור הטף באתיופיה, שם הוא מהווה מוצר יסוד, המספק רבע מתוצרת הדגן וחלק ניכר מהתזונה היומית של האוכלוסייה באתיופיה ואריתריאה.

החוקרים הסבירו: "בישראל החל עניין גדול לצריכת טף ממספר סיבות: לטף יתרונות תזונתיים גבוהים וכאמור בעשורים האחרונים הוכר כ"מזון על" (סופר פוד). הכרזה זו הגבירה את הביקוש לטף בקרב שוחרי בריאות וספורטאים וכמובן לחולי צליאק המנועים מאכילת גלוטן וכן לדיאטות רבות בעולם, אשר נמנעות מצריכת גלוטן כחלק מהתפריט. התעוררות זו גרמה להתעניינות גוברת בעולם, לגידול טף גם מחוץ לאתיופיה. בישראל קיימת צריכה קבועה של כ- 8,000 טון לשנה, בעיקר מצד יוצאי אתיופיה, אריתריאה ותושבים ישראלים שוחרי בריאות. הביקוש עולה, אך אין גידול של טף בישראל וכל הצריכה הינה של יבוא מאתיופיה. לאחרונה מגבילה ממשלת אתיופיה את יצוא הטף ונוצר מחסור בארץ ובעולם. גם בשווקי העולם עולה הביקוש לטף בזכות יתרונותיו. כמו כן וללא קשר, קיים צורך מקצועי להרחיב ולגוון את סל גידולי השדה בישראל. הטף יכול להיות גידול אטרקטיבי לתנאי האקלים בישראל, בזכות עונת הגידול הקצרה, מחירם הגבוה של הגרגרים ואיכותו הגבוהה גם כמספוא מזין. הכנסת גידול הטף לעמק החולה, צפויה להיות תוספת משמעותית לסל גידולי השדה בגליל".

המחקר בגידול הטף מתקיים במו"פ צפון בתמיכת החברה לפיתוח הגליל, החל מחודש פברואר 2018 וימשך עד ינואר 2021, לבחינת ופיתוח זנים ושיטות גידול. באפריל 2018 נזרעו 4 זני טף בחלקה בשטח כ- 8 דונם כניסוי ראשון, בו נבחנה כמות ואיכות יבול הגרגרים. תוצאות הניסוי הראו הצלחה בגידול לטף מספר זנים: המָגְנָה והלבן- זנים איכותיים ויקרים, זני האדום והמעורב- זנים זולים ונגישים יותר לרוב האוכלוסייה באתיופיה. לטף יש טעם עדין ואגוזי והוא מרכיב עיקרי בלחם האתיופי המסורתי, האינג'רה, מחמצות ולחם דאבו.

הטף עשיר בערכים תזונתיים: סידן, מגנזיום, ברזל, חלבון וויטמינים. הוא מכיל שמונה חומצות אמינו חיוניות לבריאות הגוף. הוא משמש לחיזוק מערכת החיסון, מומלץ לחולי אנמיה, סוכרת, אוסטיאופורוזיס וצליאק, מצוין לספורטאים, צמחוניים וטבעוניים. ניתן לשימוש בפסטה, לחמים, בצק לפיצה או לפאי, עוגיות ומיני מאפים. ערך תזונתי ל- 100 גרם טף: צערך קלורי 329 קק"ל, חלבונים 9.15 גרם, פחמימות 74.9 גרם, מתוכן סוכרים 2.6 גרם שומנים 3 גרם, חומצות שומן רוויות 0.8 גרם, כולסטרול 2> מ"ג, נתרן 8 מ"ג, סיבים תזונתיים 8.7 גרם.

בין המחקרים הנוספים שהוצגו בכנס על ידי חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל, מנהל המחקר החקלאי (וולקני), הפקולטה לחקלאות ומכון שמיר: גידולי קינואה בגולן ובעמק החולה מאת ליאור רבינוביץ ואביב אשר, ייעול השקייה בקונועים בעזרת מיפוי תרמי ע"י רחפן מאת משה מירון, גידול בטטות מבחן זנים מאת דנה מנט, איכות קליפה בתפוח אדמה מאת עידית גינזברג, ניטור פעולות נברנים באמצעות רחפן מאת מוטי צ'ארטר ועוד.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה איסור על דיג אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הקצאות קרקעות חקלאיות הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חידושים טכנולוגים חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות יקביים ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הכפרים מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מטה יהודה מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מערכות סולאריות מפקד החקלאות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עין גב עכברת על האיחוד החקלאי ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פיצויים פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות צער בעלי חיים קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנביס רפואי קנט קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת רש״פ שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמאות מקרקעין שמיטה שמן זית שפעת העופות שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.