למעלה מ-5.5 מיליון ₪ שולמו למגדלים עבור ביטוח ההכנסה

מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי במהלך השנה החולפת התקבלו בחברה דיווחים על קריסת בתי רשת, חממות ומנהרות. במרבית המקרים קריסת המבנים הייתה כתוצאה מרוחות עזות וממקרי ברד שהסבו נזקים גדולים לחממות ולגידולים עצמם. עוד עולה כי במקרים רבים בתי הצמיחה לא היו מבוטחים. חשוב לציין כי מעבר לנזק הכלכלי הגדול לבית צמיחה שקרס, במקרה של נזק לגידולים מבוטחים כתוצאה מהתמוטטות של מבנה שאינו מבוטח, ההשתתפות העצמית של החקלאי גדלה.

לשם השוואה: כלל נזקי מזג האוויר לחקלאים בכל 2017 הסתכם בכ-180 מיליון ₪ שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט: עבור רובנו השינויים במזג האוויר הם לכל היותר נושא לשיחה-לחקלאים מדובר בנזקים כלכליים עצומים

בעוד בעולם ממשיך הדיון על הדרכים להתמודד עם תופעת ההתחממות הגלובאלית, נראה כי החקלאים בכל העולם, וגם בישראל, ממשיכים לסבול מהשלכותיה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויי אקלים שהופך לתנודתי ולקיצוני יותר. לתופעות אלה ישנן, כמובן, גם השלכות כלכליות על החקלאים בארץ.  בחמש השנים האחרונות שילמה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, סכום שיא של מעל ל- 140 מיליון ₪ למגדלי הבננות ולמגדלי צמחי הנוי. כך עולה מנתוני החברה לרגל חידושי ביטוחי הקיץ בענפי הגידול השונים. מהנתונים עולה כי החברה שילמה למגדלי הבננות כ-118 מיליון ₪, בעיקר בעקבות נזקים שנגרמו כתוצאה מאירועי קרה, ברד וסערה שפגעו קשות במטעים וביבולים. באותה תקופה של 5 שנים שילמה החברה פיצויים בגובה של כ - 23  מיליון ₪ פיצויים למגדלי צמחי הנוי. הפיצויים שולמו בגין  נזקי טבע ואסונות טבע. גם במקרים אלו עיקר הנזק לגידולים נבע מאירועי אקלים שונים כמו: סערה, קרה, ברד ונזקי חום. חשוב לציין כי ללא פיצוי זה, משקים חקלאיים רבים היו עלולים לקרוס כלכלית.

למעלה מ-42 מיליון ₪ שולמו למגדלים שרכשו ביטוח מורחב

ענף הלול נחשב לאחד הענפים המשמעותיים ביותר בחקלאות הישראלית. על פי נתוני המועצה לענף הלול ההיקף הכלכלי של ענף הלול נאמד בכ-5.3 מיליארד ₪ בשנה, כ-17% מכלל התפוקה החקלאית בארץ. בענף כ-3,500 מגדלים פעילים בקיבוצים ובמושבים. הצריכה השנתית הממוצעת בארץ עומדת על כ-42 ק"ג עוף לאדם (במונחי בשר מעובד), כ-8 ק"ג בשר הודו וכ-238 ביצים. על פי נתוני קנט, היקף הפיצויים ששילמה החברה למגדלים עמדה בשנה האחרונה על כ-23 מיליון ₪, מתוכם למעלה מ-21.5 מיליון ₪ בלולים ולמעלה מ-1.2 מיליון ₪ למגדלי תרנגולי ההודו.

בשל החשיבות הגבוהה של הענף למשק ולציבור הישראלי, קנט מקפידה לעדכן ולשדרג מדי שנה את פוליסות הביטוח אותן היא מציעה למגדלים, ולעדכן אותן בהתאם לצרכים המשתנים.

שוק שמן הזית בישראל מוערך בכ-20 אלף טון לשנה. כמחצית מהשמן מיועד לשוק הקמעונאי ומחציתו הנוספת נצרכת על ידי השוק המוסדי, מפעלי תעשייה ומשקי בית, המגדלים עצי זית ומייצרים שמן לצריכה עצמית.

על פי נתוני ענף הזית במועצת הצמחים היקף גידול זיתי השמן עומד על כ- 250,000 דונם של כרמי זיתים מניבים והשנה יוצרו בישראל כ-18,000 טון של שמן זית איכותי.

יחד עם זאת, ולמרות הגידול המתמיד בביקוש לשמן זית ישראלי, דבר אחד לא משתנה בתחום: החשיפה של מטעי הזיתים לפגעי הטבע השונים. מנתוני קנט עולה כי בשנה החולפת שילמה החברה למגדלים למעלה מ- 7 מיליון ₪. עיקר הנזק נגרם כתוצאה מחוסר יבול הנגרם ברובו מנזקים בתקופת הפריחה ומכוסה בביטוח אסונות טבע.

בימים אלה קנט מחדשת את ביטוח זיתי שמן הדו שנתי שיהיה בתוקף לעונות הגידול 2018 ו- 2019.  במסגרת חידוש ביטוח זיתי השמן ניתן לבחור בשתי רמות ביטוח, הן במסגרת ביטוח נזקי טבע והן במסגרת ביטוח אסונות טבע, הנבדלות בסכום הפיצוי למגדל בעת נזק. יצוין כי רכישת ביטוח אסונות טבע מותנית ברכישת ביטוח כנגד  נזקי טבע.

עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהרוחות החזקות שגרמו לנשר של פירות ולהצפת שדות ולפגיעות כתוצאה מהברד

שר החקלאות ושר האוצר הגיעו להסכמה לפיה יועברו 16.8 מיליון ₪ לקרן לנזקי טבע (קנ"ט) במסגרת תקציב מיוחד שיינתן, בכפוף לאישור אגף תקציבים לתוכנית לצמצום הטרור החקלאי בשיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים. התקציב יאפשר לחקלאים לקבל מענה ביטוחי לגניבות חקלאיות לגניבות צאן ועגלים, ביטוח להצתות בבתי אריזה וביטוח לגניבת תוצרת חקלאית.

לא רק בגלל השנה השחונה: היקף נזקי הטבע לחקלאים עמד בשנת 2017 על כ-180 מיליון ₪

שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט: אין אף ענף כלכלי אחר בישראל שנאלץ להתמודד עם נזקי טבע ונזקים בהיקף כזה