ראיון של דודו קוכמן, מזכ״ל תנועת האיחוד החקלאי, בתוכניתו של מיכאל מירו על הכרסום במעמדו של משרד החקלאות

ביום 12.1.2017 ערך משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפגש חקלאים בנושא קנביס רפואי. המפגש נועד לתת מענה לשאלות רבות שהופנו למשרד החקלאות בשל ההתעניינות הרבה בעיסוק בתחום הקנביס הרפואי, במיוחד לאור ההחלטות וההנחיות החדשות בנושא. נביא להלן דגשים מתוך המפגש.

ביד אחת מתהדר בנוצות החקלאות ובידו השניה מוחה רה"מ את החלאות הישראלית מהמפה.

איני יודע אם לצחוק או לבכות. בעוד ממשלת ישראל מתהדרת בנוצותיו של החקלאי הישראלי כדי למשוך השקעות זרות ובעיקר כדי שנפתח להם דלתות בעולם, בארץ רומסים אותנו. ישראל משתמשת בידע החקלאי לקידום יחסים דיפלומטיים ומערכת יחסי החוץ שלה, אלא שלמדיניותה בשנים האחרונות יש מחיר, ולישראל לא יהיה עוד מה להציע לעולם.

מדיניות הממשלה הותירה אדמה חרוכה. למרות שאין ירידה בתפוקה החקלאית יש ירידה ברווחי החקלאים ומידי שנה יותר ויותר חקלאים מחפשים מקורות הכנסה חליפיים. אכן, ישראל מייצאת ידע חקלאי לכל העולם כששטחי החקלאות כאן משמשים כחוות ניסיונות ענקית לפיתוח טכנולוגיות בין הטובות בעולם.

מאז המחאה החברתית הופכת אותנו הממשלה למדינת יבוא. במסווה של מאבק ב'יוקר המחיה' פוגעים משרדי האוצר והחקלאות בבטחון המזון של ישראל וכך, בעוד חקלאים פושטים רגל, שר האוצר דואג לטייקונים.

לכאורה, צעדי הממשלה מוטים לטובת הצרכן כשמפעלים, חקלאים ויצרני מזון לא מעניינים את המדינה. עם זאת מסתבר שלמרות כל הרפורמות ביבוא – המחירים לצרכן ממשיכים לעלות ומי שבפועל נהנה מצעדי הממשלה הם הטייקונים, היבואנים הגדולים וחברות השיווק הגדולות. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים כי הכנסה ממוצעת חודשית של משפחה היא 14500 ש"ח, כאשר ההוצאות על מזון עומדות על 2400 למזון מתוכם 1350 ש"ח על פירות ירקות חלב ומוצריו בשר.

  • הצגת הבעיה: משרד החקלאות שם לנגד עיניו את חיזוק המשק המשפחתי. אחת הבעיות של המשקים המשפחתיים הינה כח המיקוח הקטן. התארגנויות של משקים חקלאיים יכולות להוות פתרון, אך יש אתגרים להקמתן וקיומן לאורך זמן.
  • מטרות המחקר: לבחון מגמות בהתארגנות משקים, לזהות גורמים להצלחה של התארגנויות חקלאים, וכלי מדיניות לעידוד התארגנויות חקלאים אותם יכול משרד החקלאות ליישם. לבחון מגמות במשקים משפחתיים בענף ההדרים.
  • שיטות העבודה: בדיקה של 14 התארגנויות חקלאים מצליחות בענפים שונים, באמצעות ראיונות עומק עם אנשי הארגון ועם חקלאים החברים בו. באמצעות ניתוח סטטיסטי של נתוני בתי אריזה- בדיקה של היבול לדונם ואיכות הפרי במשקים בעלי גדלים שונים בענף ההדרים, במטרה לזהות יתרונות לגודל.
  • תוצאות עיקריות: בדיקת התארגנויות חקלאים: גורמי ההצלחה של התארגנויות הם: השענות על ארגונים קיימים תוך הרחבת תחום הפעילות לנושאי שיווק; בעלות על נכסים משותפים; מקורות הכנסה קבועים המאפשרים העסקת עובדים בשכר; עיסוק בשיווק ולא ברכישת תשומות או אשראי; בעלות וחברות של חקלאים בלבד ללא גורמים עסקיים אחרים; ותשומת לב לנושא האמון- שקיפות, ופעולה לפי כללים מוגדרים מראש.
    יעילות הייצור בענף הפרדס: לא נמצאו יתרונות לגודל מבחינת כמות היבול לדונם. לפרדסים הגדולים גם אין יתרון מבחינת איכות הפרי. כלומר יש קיימות כלכלית לפרדסים קטנים. עם זאת, נמצא כי משקים משפחתיים, ללא קשר לגודלם, פחות יעילים ממשקים לא-משפחתיים.

המחקר בוצע על ידי לירון אמדור, טל שחור - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, משה בן שחר - מרכז חקלאי העמק
המחקר מומן על ידי קרן המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בני הנוער של החווה החקלאית החממה האקולוגית בעין שמר עוסקים בחקלאות העתיד: כיצד נייצר יותר מזון עם פחות משאבים? בשילוב שימוש ברחפנים, צילום תרמי, יכולות Makers עבודה עם מפעלים ועוד...

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

בני העדה המוסלמית, חוגגים החל מהיום את חודש הרמדאן.

בעקבות פניות רבות של לקוחות בנוגע לזכויותיהם של בני העדה המוסלמית במהלך חודש הרמדאן, החלטנו לפרסם את החוזר הנ"ל.

ראשית יובהר, כי על פי החוק, חודש הרמדאן אינו נחשב לחג, המזכה את העובד בחופשה בשכר.

ימי חודש הרמדאן נחשבים לימי עבודה רגילים. לכן, עובד המועסק במהלך חודש הרמדאן יקבל שכר רגיל עבור עבודתו בימים הנ"ל.

3 סוגיות שעלו ב-3 דיונים בעניין (והפעם סלבריטאים...)

בגזר דין שניתן בעניינו של שי רפאל רקאנטי (1) נקבע כי - משהוטל קנס כספי על אשת הנאשם כי אז אין מקום לגזור קנס נוסף על הנאשם.

תחילתו של עניין הוא בכתב אישום שהוגש נגד הגב' מארין רקנטי ובעלה ששניהם הודו בהעסקת 2 עובדות זרות למשך תקופה ארוכה עם לינה בביתם ללא שלעובדות היתה אשרת עבודה מתאימה. על הנאשמת הוטל קנס מצטבר בגובה 34,000 ₪ בנוסף להתחייבות להמנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים. הדיון נסב סביב דרישת המדינה  להשית קנס מנהלי גם על הנאשם בנוסף לעונש של מתן התחייבות שלא לעבור אותה עבירה במשך 3 שנים. בית הדין קבע "שעה שנקבע שהמניע לביצוע עבירות אלה הינו כלכלי וביצוע העבירה השיא תועלת כלכלית לנאשמים, ברי, כי במקרה שלפנינו התועלת הכלכלית צמחה לתא הכלכלי המשותף ולא לכל אחד מבני הזוג".

בין לבין מזכיר בית הדין את ההנחיות לפיהן פועלת המדינה עת מגישה היא כתב אישום בשל העסקת עובד זר שלא כדין במקום הטלת קנס מנהלי שהיא דרך המלך.

מתי יוגש כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי? שלושה שיקולים עיקריים שבהתקיים אחד מהם לפחות יוגש כתב אישום: כאשר הקנס אינו גורם מרתיע משום שהנאשם חוזר על אותה עבירה, כאשר הנאשם לא שילם קנס מנהלי קודם שהוטל עליו וכאשר נסיבות העבירה חמורות במיוחד.

2016 2016 על פי דוח ה-  OECD  לשנת 2015 רמת התמיכות לחקלאות בישראל בשנים האחרונות ירדה והיא נובעת בין היתר מרפורמות במדיניות המקומית והגנות מכסיות נמוכות כתוצאה מהסכמי סחר בין מדינות.

המגזר החקלאי בישראל מהווה 1.4% מהתמ"ג ו- 1.2% משוק העבודה.

בעוד הממוצע של התמיכות באיחוד הארופי עמד ב- 2015 על 0.8%, הרי שישראל ניצבת במקום השלישי מלמטה עם 0.3%.

 

השכן המזיק / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

מטבע הדברים גובלים שטחים חקלאיים של מושבים וקיבוצים בשטחים חקלאיים של אחרים, כגון קיבוץ שכן, מושב וכו'. פסק דין שניתן לאחרונה*, דן בחובתם של החקלאים להיזהר שלא להזיק לשכנם החקלאי, ולאחריות לנזקים שנגרמו ברשלנותם. פסק הדין מלמד כי יש לנקוט משנה זהירות עת מבצעים פעולות העלולות לגרום נזק לשכן וכי נכון ורצוי להסדיר היחסים והאחריות של קבלנים המספקים שירותים לחקלאים. לאור חשיבות הנושא בחרתי להביא בפניכם את עיקרי פסק הדין.

מדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לחוות התבלינים של התובע, בעקבות ריסוס שבוצע על ידי הנתבעים במטע השקדים הגובל בחלקת התבלינים.

*ת"א (שלום-נצ') 782-06-10 שגיא כהן הדר תבלינים נ' קיבוץ שער הגולן ואח', לפני כב' השופטת רננה גלפז מוקדי (פורסם בנבו, 29.12.2015).

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237