היום ברור לכל בעל עסק, מכל סוג, לרבות חקלאי, כי שם העסק הוא חלק ממיתוגו של העסק. למותר לציין כי להגנה על שמו של העסק ומניעת העתקתו משמעות נרחבת בעידן זה בו התחרות המסחרית כה קשה. לאחרונה (2.1.19), ניתן בבית משפט המחוזי בחיפה פסק דין* שעסק בסוגיה חשובה זו ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
התובעת באותו עניין ייסדה בשנת 2014 אתר אינטרנט שעוסק במגוון נושאים לרבות חדשות, ספורט, חברה, בריאות, חינוך, עסקים, צרכנות ועוד, המתרחשים בחיפה והקריות.
סמוך לפני הגשת כתב התביעה, גילתה התובעת, כי הנתבעות מפעילות אתר אינטרנטי המכונה 'ניוזים' והעוסק בפעילות דומה עם לוגו דומה.
בגין עובדות אלה הגישה התובעת כתב תביעה ובקשה לצו מניעה קבוע כנגד הנתבעות, וכן בקשה פסיקת פיצויים בגין פגיעה בזכויותיה, במוניטין שלה, פיצויים בגין עשיית עושר ולא במשפט ועוגמת נפש.
השאלות המרכזיות שעמדו להכרעה בפני בית המשפט היו האם שימוש הנתבעות בשם 'ניוזים' מהווה פגיעה ו'הפרה בוטה בזכויותיה של התובעת בשם'. בעניין זה קובע סעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999:"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר". השאלה היתה, אם כן, האם יש בפעילות של הנתבעות כדי לפגוע במוניטין אותו רכשה התובעת במשך שנים, באופן שיגרום להטעיית לקוחותיה כך שלא יבדילו בין אתרה הוותיק לבין זה של הנתבעות והאם בסופו של יום 'בלבולים וטעויות' אלה אכן עשויים להגיע במקרה קיצוני עד כדי 'פגיעה אנושה' בתובעת, שכפי שזו טענה.
בפסק דינו סוקר בית המשפט את סוגיית היקף ההגנה שיש להעניק לשם של עסק (והוא הדין לגבי שם מוצר או שירות) בגדר דיני הקניין הרוחני. כך, בפסיקה נקבע כי מקובל להבחין, הן לעניין גניבת עין והן לעניין סימני מסחר, בין ארבעה סוגי שמות: שמות גנרים; שמות תיאוריים; שמות מרמזים; ושמות שרירותיים או דמיוניים. עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות הנזכרות. ההבחנה בין הקטגוריות השונות אינה משליכה רק על השאלה האם זכאי השם להגנה כלשהי, אלא גם על היקף ההגנה לה הוא יזכה. המבחן שקבעה הפסיקה להוכחתה של הטעיה הוא מבחן אובייקטיבי לקיומו של חשש סביר שהמצג של הנתבע יגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש מוצר של הנתבע, בעוד שהוא סבור שהוא רוכש מוצר של התובע. לצורך הוכחת יסוד זה, לא נדרשת כוונת הטעייה ולא נדרש להראות קיומה של הטעיה בפועל. ההטעיה קיימת לא רק שעה שהמוצר או השירות נחשבים בטעות למוצר או השירות של התובע, אלא גם כאשר הם נחשבים בטעות לקשורים אליו. קביעת קיומו של חשש סביר להטעיה נעשית באמצעות "המבחן המשולש" (המשמש גם בדיני סימני המסחר) שיסודותיו הם: (א) החזות והצליל; (ב) סוג הסחורה וחוג הלקוחות; (ג) שאר נסיבות העניין. למבחן זה צירפה הפסיקה את מבחן השכל הישר. עוד חשוב לציין כי בהפרת סימן מסחר הבחינה תחומה לדמיון בין הסימנים גופם בלבד, בעוד שבגניבת עין נבדק המוצר בכללותו והאם מכלול מעשיו של העוסק גרמו להטעיה ביחס למקור המוצר. על אף האמור, בהעדר טעם לאבחן ביניהן, ההלכות הנוגעות למבחני ההטעיה בדיני סימני המסחר יפות גם לתחום של גניבת עין.
בענייננו קובע בית המשפט כי, כטענת הנתבעות, השם ניוזים – והשם – NEWS חיפה קריות נט. – אינם דומים כהוא זה – לא מהותית ולא צורנית. כך, האתר ניוזים מתהדר באותיות מרובעות גדולות בעברית, בעוד משנהו מציין את המילה NEWS באותיות לועזיות אליהן צמודות מילים נוספות בעברית. מבחינת צליל השם ניוזים אכן מכיל בתוכו את המילה NEWS, אך הסיומת העברית והמקורית שלו הופכת אותו לשונה בתכלית ממילת המקור, שבכל מקרה אינה מהווה 'רכוש' של התובעת.
כמו כן מקבל בית המשפט את טענת הנתבעות כי המילה "ניוז שפירושה בעברית 'חדשות' הינה "שם שגרתי וגנרי". בית המשפט מציין כי דווקא על הנתבעת להודות על כך שלא נתבעה על ידי אתרי חדשות רבים וטובים שהוקמו שָנים לפני אתרהּ שלה, ברחבי תבל בכלל ובישראל בפרט.
לסיכום קובע בית המשפט, על רקע ההלכה הברורה העולה מן הפסיקה, ואף בלי קשר לכך, כי לא ברור מדוע ומכוח מה, סברה התובעת, כי ביכולתה לנכס לעצמה את הזכויות והמיתוג במילה NEWS.
בנסיבות אלו, ראוי לראות במילה או בסימן NEWS כשייכים למשפחת המילים אשר הוגדרו בפסיקה כ"מילים בעלות 'ניחוח אוניברסלי', אשר קשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור". לפיכך נדחתה התביעה.
*ת"א (מחוזי חי') 7698-06-18 קבוצת חיפה קריות נט בע"מ נ' ניוזים בע"מ פס״ד מיום 02.01.2019)
