הרקע:
מדובר בעשרה תיקים שפרטיהם דומים: מעסיקים אשר העסיקו עובדים מסודאן ומאריתריאה שנכנסו לישראל שלא כדין. עובדים אלה אחזו ברישיון שהיה זמני מכוח חוק הכניסה לישראל, ולא הועסקו על פי היתר. למעסיקים הוצאה שומת מס בין היתר מחמת אי תשלום היטל העסקת עובד זר על פי חוק הבראת הכלכלה, אשר קובע כי על מעסיק לשלם היטל בגובה 20% משכרו של עובד זר. בנוסף, נדחו בקשות המעסיקים לזכות את העובדים בנקודות זיכוי על פי פקודת מס הכנסה.
אותם מעסיקים ערערו על השומה בפני בתי משפט מחוזיים בטענה שפקיד השומה טעה שעה שחייבם בתשלום היטל בגין העסקתם של מי שהם בבחינת מבקשי מקלט, הואיל ואינם באים נחשבים "עובדים זרים" כהגדרת חוק הבראת הכלכלה, אלא הם נחשבים בגדר "שוהים מוגנים". כן נטען, כי שלילת נקודות זיכוי מעובדים אלה אף היא אינה מוצדקת, בשל מעמדם הייחודי.
בתי המשפט המחוזיים חזרו על אותה אימרה בשורה של פסקי דין: משלא הוכרו העובדים כפליטים על-ידי המדינה, אף שהם נהנים מהגנה זמנית כפועל יוצא של מדיניות אי הרחקתם למדינות מוצאם, אין מקום לפטור את המערער מתשלום היטל בגין העסקתם, היטל אשר מוטל על כל המעסיק עובדים זרים. זאת מכיוון שהחרגתם של עובדים אלה מגדר חוק הבראת הכלכלה אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו: להביא לצמצום מספרם של העובדים הזרים בישראל באמצעות ייקור העסקתם.
אשר לסוגית נקודות הזיכוי, במרבית מהערעורים נקבע כי אין העובדים מקיימים את הגדרת "תושב" לפי פקודת מס הכנסה, ומשכך אינם זכאים לנקודות זיכוי. יחד עם זאת, בחלק קטן מהערעורים בתי משפט המחוזיים קיבלו את הטענה כי מדיניות אי האכיפה אשר ננקטת ביחס לאיסור על העסקת שוהים יוצאי אריתריאה וסודאן כמוה כאישור עבודה הלכה למעשה, ועל כן אין הצדקה לשלול מן העובדים זכאות לנקודות זיכוי.
המעסיקים השונים מערערים כעת על הקביעה הגורפת של בתי המשפט המחוזיים שלא להכיר במתן פטור מהיטל על העסקת עובד זר, וכן חלק מהמעסיקים מערערים על דחיית הערעור על שלילת זכאות העובדים לנקודות זיכוי.
רשות המיסים צירפה עמדתה וטענה כי לנוכח מדיניות חוק הבראת הכלכלה- התמודדות עם הסתננות, אין היא רואה מקום לחדול מגביית היטל בגין העסקת עובדים יוצאי אריתריאה וסודן.
לגבי נקודות הזיכוי, הרשות עדכנה עמדתה והחליטה לאפשר לזכות עובדים אלא בנקודות זיכוי מכוח כללי פקודת מס הכנסה לפנים משורת הדין, בתנאי שאותם עובדים לא מחזיקים ברישיון בו נרשם "אינו רשאי לעבוד" או ברישיון שמכיל הגבלה גיאוגרפית. מדובר על זיכוי רק עד לשנת 2015, שנה בה נכנסו לתוקף תקנות מס הכנסה שהקנו אפשרות זיכוי רק לעובדי סיעוד.
דיון והכרעה:
התקשרות עם עובדים זרים מוסדרת באמצעות חוק עובדים זרים, אשר קובע את התנאים להעסקתם, וזאת בנתון להיתרי יבוא קונקרטיים. מנגד, העסקתם של מי שנכנסו לישראל שלא כדין אינה מטופלת בחקיקה, כי אם מהוה פועל יוצא של מדיניות אי האכיפה הממשלתית, באשר לעובדים אלה, מסודאן ואריתריאה, הנובעת מן ההחלטה שלא להרחיקם בחזרה למדינות מוצאם בשל המצב בהן.
בית המשפט קבע כי יש לקרוא את דברי ההסבר לחוק הבראת כלכלת ישראל על רקע התמורות שהתחוללו בשוק העבודה הישראלי מאז נוסחו לפני כעשור וחצי ובראשן – כניסתם של עשרות אלפי מסתננים למדינה, ובאופן בולט רבים מהם מאריתריאה ומסודאן, החל משנת 2007. ללא התייחסות מפורשת לעובדים יוצאי סודאן ואריתריאה בחוק הנ"ל , משתמע כי אלה נמנים על קבוצת העובדים הזרים אשר מי שמעסיקם חייב בתשלום היטל העסקת עובד זר. מתן פטור מתשלום היטל למעסיקים בנסיבות ענייננו אינו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק הבראת הכלכלה – הקטנת סך העובדים הזרים המועסקים במקום עובדים ישראליים. על כן, השתת ההיטל הולמת את תכלית החוק.
יחד עם הנאמר, השופטים ציינו כי אכן עלולה להתעורר חוסר נוחות נוכח התנהלותה של רשות המיסים, אשר גבתה מהמערערות היטלים בדיעבד, בתוספת קנסות וריבית – מקום בו הייתה חבותן של המערערים בגין העסקתם של העובדים ברורה לרשות מקדמת דנא.
לגבי הזכאות לנקודות זיכוי מס, בית המשפט ציין לחיוב את המדינה שנהגה בהגינות בהחלטתה לזכות את המעסיקים מכוח הכללים לפנים משורת הדין.
ע"א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון, פס״ד מיום 12/09/2018
