כתבות

" ביהמ""ש המחוזי בתל אביב קיבל תביעה של חברים במושב רשפון, שעתרו להצהיר כי הם זכאים להירשם כחוכרים לדורות של כל שטח המגרש שנמסר לחזקתם ע""י המושב ושעליו הוקם ביתם. כן ביקשו התובעים להצהיר כי החלטה 914 של המינהל איננה חלה עליהם, ככל שיש בה כדי לפגוע בזכויותיהם כפי שהיו לפני קבלת ההחלטה, וכי יש לחשב את דמי החכירה המהוונים שעליהם לשלם לפי החלטה 438 של המינהל (החלטה 438 האריכה את תוקפן של החלטות קודמות, שמכוחן התאפשרה החכרת מגרשים לבעלי מקצוע שאינם בעלי נחלה חקלאית, וקבעה את גובה דמי החכירה שישולמו. החלטה 914 ביטלה את ההחלטות הקודמות וניתנה בה ארכה של שנתיים ימים להסדרת רישום החכירה לפי ההחלטות שבוטלו).
" ביהמ""ש המחוזי בירושלים דחה תביעה של חוכר לדורות כנגד תשלום ""דמי היתר"" שטען כי הגבייה היא בניגוד לאמור בחוזה החכירה ובניגוד להחלטה 849 של המינהל.
" בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל תביעה כנגד החלטת יו""ר ועדת הבחירות באגודה השיתופית קריית חיים, לאפשר למצביעים פוטנציאליים שאינם כלולים בפנקס הבוחרים להצביע בבחירות לאגודה; נקבע, כי צעד שכזה מנוגד לשכל הישר ולהוראות הדין.
" נדחה ערר כנגד החלטה לבטל רישיון הפקה למים לצרכי שתיה; נקבע, כי התקנות שקבעו את התקן החדש קבעו זמן מספיק להתארגנות העוררת. כן נקבע, כי גם אם היתה ניתנת הבטחה שלטונית לעוררת, אכיפת תקן שמטרתו תברואית מהווה עילה להשתחררות הרשות מהבטחה זו.
ביהמ"ש השלום קיבל תביעה של מינהל מקרקעי ישראל לפינוי מתיישבים מהיישוב בהקמה – קדיתא. אולם, בה בעת קבע כי הפינוי לא ייעשה באופן מיידי אלא בתוך 5 שנים מיום מתן פסק דין. וזאת, על מנת לאפשר למוסדות למצוא פתרון חוקי במסגרתו יוקם היישוב באופן רשמי ויוסדר מעמדם של המתיישבים. מן הראוי לציין כי כל המוסדות המיישבים תומכים בהקמת היישוב ולמרות זאת פועל ממ"י לסילוקם של המתיישבים. א (שלום) 399902 מינהל מקרקעי ישראל נ' שלום בר נתן ואח', פס"ד מיום 09/11/06
" ביהמ""ש המחוזי בחיפה חייב את מינהל מקרקעי ישראל בפיצוי תובע לאחר שהמינהל לא עמד בהסכם הפשרה שחתם עם אביו ולא סיפק לו קרקע חלופית מאותו סוג במשך 30 שנה מאז חתימת ההסכם. הקרקע שהיתה בבעלותו של אבי התובע היתה מיועדת לחקלאות. מאוחר יותר, לאחר שעברה חלקת הקרקע לבעלות המדינה, שונה הייעוד לתעשייתי. התובע עתר להצהרה כי לאור אי קיום ההסכם ע""י ממ""י, זכאי התובע לבטל את ההסכם או לחילופין, לאכוף את ההסכם בדרך של קבלת קרקע מאותו טיב – דהיינו, קרקע לייעוד תעשייתי (וזאת למרות שבעת העברת הקרקע ייעודה היה חקלאי. עוד טען התובע כי הינו זכאי לפינוי מן המינהל על מלוא ההפסדים שנגרמו לו בינהם דמי שימוש ראויים ופיצוי בגין עגמת נפש על שלא קיבל קרקע אחרת כנגד אדמותיו במשך יותר מ- 30 שנה.
" ביהמ""ש העליון דחה את עתירת קיבוץ סוללים והאגודה השיתופית שמייצגת את מתיישבי הישוב כנגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל להתיר הקצאה של מגרשים ל בני זוג ערבים במסגרת ההרחבה של היישוב (ר' עתירה לעיל).
" ביהמ""ש העליון דחה עתירה שתקפה את השינוי שחל במשק המים. השינוי בא להסדיר את נושא הפקת המים ושיווקם לצרכנים בישראל. העותרים טענו כנגד חוקיות, סבירות ההסדר וכן כי ההסדר גורם לאפליה. ביהמ""ש דחה את הטענות וקבע כי שינוי המדיניות נולד על רקע צרכים כלליים של משק המים בישראל, ונוכח הצורך לערוך רפורמה בהסדרי ההיטלים והמענקים שתענה בצורה ראויה יותר להגשמת היעדים הנדרשים בענף חיוני זה.
" ביה""ד לחוזים אחידים החליט ברוב דעות לדחות בקשת המדינה וממ""י לסלק על הסף את בקשת ""גרנות"" לבטל תנאים מקפחים בחוזה אחיד - חוזה החכירה של ממ""י.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237